כרתלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרגמוס ובניו. משמאל לימין: מובקן, ברדוס, כרתלוס, האוס, לקוס, תרגמוס, קווקזוס ואגרוס. בגיליון הפותח של הכרוניקל הגאורגי. יצירה של וחטנג השישי, הוואלי של כארתלי. בסביבות 1700

כרתלוסגאורגית: ქართლოს) היה, על פי האגדה, אבי האומה של גאורגיה, כארתלי דאז (איבריה הקווקזית). סיפורו מסופר בספר דברי ימי גאורגיה מימי הביניים, שנכתב על ידי לאונטי מרובלי, במאה ה-11, "כרתליס צחוברבה" ("חיי כארתלי").

האגדה מספרת כי הוא היה בנו של תרגמוס (מצאצאיו של יפת בנו של נח) וטוס, אחיהם של האוס (אבי הארמנים), מובקוס, לקוס, הרוס, קווקזוס, ואגרוס שממנו לקחו את השם קווקזים אחרים. כשחילק תרגמוס את אדמותיו, קיבל כרתלוס את אזור כארתלי.

עם קבלתו את האדמה פנה כרתלוס להר שלידו נפגשים נהרות האראגווי והמטקווארי, הארמזי, הקים שם מצודה, ובנה את ביתו. הוא קרא להר כארתלי, על שמו, ועד שנבנה פיסלו של ארמזי נקרא המקום כארתלי. לאחר מכן נקרא כארתלי כל האזור מחונאן ועד לספרי (sper) שלחוף הים השחור. לאחר מכן בנה כרתלוס את "מצודת אוֹרבי" שנקראת כיום סאמצווילדה, ולאחר מכן בנה את "מצודת מטוּאֶרי", שנקראת כיום חוּנאן. הוא חי שנים רבות ומשפחתו התרחבה. מבין ילדיו היו חמישה ענקים: מסחטוס, גרדבוס, קאחוס, קוחוס וגאצ'יוס.

בסך הכול היו לכרתלוס שמונה בנים: מסחטוס, גארדבוס, קאחוס, קוחוס, גאצ'יוס, אופהולס, אוזדרחטוס, ג'וואחוס - שהפכו לאבות המייסדים של מצחתה, גארדאבני, קאחתי, קוחתי, גאצ'יאני, אופליסציחה, אודזרחה וג'אוואחתי, בהתאמה.

עם מותו של כארתלוס הוא נקבר בנקודה בה החלה ממלכתו, ארמזי.

במאה השלישית לפני הספירה, מלך איבריאני - פרנוואז הראשון, תבע את הירושה מכרתלוס, ונקרא בעקבותיו "כרתלוסיאני".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]