כשל המהמר ההפוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כשל המהמר ההפוך הוא כשל לוגי רטרודוקטיבי שבו מיוחסת משמעות וסיבתיות לאירוע אקראי, על בסיס התפישה שהישנות של התרחשויות אקראיות ובלתי תלויות קשורה או משפיעה על ההסתברות להתרחשות עתידית. באופן כללי יותר, כשל זה דומה לכשל הלוטו בהניחו שאם שורה של אירועים עצמאיים שסבירותם נמוכה אכן התרחשה, הדבר מעיד על כך שישנה לכך סיבה.

הסיבה העיקרית לקיומו ולנפוצותו הרבה של הכשל טמונה, ככל הנראה, בנטייה הקוגניטיבית להתייחס לרצפים של פעולות עצמאיות קודם כל כרצף ולנטייה הנוספת לחתור לגלות "משמעות" וסיבתיות גם במקום שבו הם אינם קיימים. כך, לדוגמה, הטיעון האנתרופי והטיעון הטלאולוגי להוכחות לקיום אלוהים מבוססים שניהם על כשל מהמר הפוך, משום שהם מנסים לטעון כי שרשרת אירועים חייבת להיות בעלת משמעות במובן זה שחייבת להיות לה סיבה מוגדרת או "תכנון".

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "בהתחשב בכל הצירופים ההגיוניים האפשריים של מולקולות די.אן.איי הסיכויים שחיים אנושיים יווצרו הם פשוט זעירים. מדוע הם התפתחו בכל זאת? העובדה שהם התפתחו מעידה על כך שהחיים היו אמורים להתפתח".


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]