כשל חיסוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כשל חיסוני
Human Immunodeficency Virus - stylized rendering.jpg
נגיף ה-HIV גורם לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש - איידס
שם בלועזית Immunodeficiency
ICD-10
(אנגלית)
D84.9
ICD-9
(אנגלית)
279.3
DiseasesDB
(אנגלית)
21506
MeSH
(אנגלית)
D007153

כשל חיסוני הוא שם כולל לשורה של מחלות שבהן חלה פגיעה חמורה בתפקוד מערכת החיסון.

מולד או נרכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשלים חיסוניים יכולים להיות מולדים או נרכשים:

  • כשל חיסוני מולד הינו מחלה תורשתית, בדרך-כלל אוטוזומית רצסיבית, בה אחד מרכיבי מערכת החיסון אינו מיוצר בגוף. כמעט עבור כל אחד מהסוגים הרבים של תאי הדם הלבנים קיימת מחלה תורשתית, בה קיים פגם בגן המקודד לייצור רכיב מסוים באותו התא. אופי המחלה תלוי בסוג התאים בו קיים פגם: מחלה בה קיים חוסר באאוזינופילים, למשל, גורמת לפגיעת יכולת הגוף להילחם בתולעים שפלשו אליו. הרכיב החסר בתאי הדם הלבנים יכול להיות קולטן על גבי ממברנת התא, למשל (דבר המונע מהתא לזהות גורמים זרים או הוראות ואותות מתאים אחרים), גורם היצמדות או תנועה (דבר המונע מהתא להגיע למקום הזיהום או להישאר בו), גורם חיסול (במחלה מסוימת מסוגלים מקרופאג'ים לבלוע חיידקים כרגיל, אך לא מסוגלים להרוג אותם) ועוד. קיימות גם מחלות כשל חיסוני מולד של רכיבים לא-תאיים של מערכת החיסון: הטחול, מערכת הלימפה, מערכת המשלים, MHC. כל מחלות הכשל החיסוני המולד הינן נדירות. המחלה שזכתה לפרסום הרב ביותר היא SCID, מחלתם של "ילדי הבועה". עקב העמידות האפסית של הגוף בפני זיהומים, נאלצים ילדים שירשו את המחלה לבלות את חייהם הקצרים בתוך בועת פלסטיק סטרילית. מחלה נוספת המתבטאת בהיעדר מוחלט של נוגדנים בגוף והמוגבלת כמעט לגמרי לזכרים נקראת XLA.
  • כשל חיסוני נרכש הינו מחלה בה גורם כלשהו תוקף את תאי הדם הלבנים. שלושה גורמים עלולים לתקוף תאי דם לבנים:
    • סרטן: מספר סוגים של סרטן תוקפים את תאי הדם הלבנים, ביניהם לוקמיה (הגורמת בעיקר לנויטרופניה, חוסר בנויטרופילים) מיאלומה (סרטן של לימפוציטים מסוג B) ולימפומה (סרטן של מערכת הלימפה).
    • תרופות: תרופות המדכאות את מערכת החיסון ניתנות לחולים הסובלים ממחלות חיסון עצמי (כגון טרשת נפוצה), לחולים העומדים לעבור השתלת איברים, וכטיפול כימותרפי נגד סרטן (בדוגמה האחרונה ההשפעה השלילית על מערכת החיסון הינה תופעת לוואי, ובוודאי שאינה מכוונת, בניגוד לשתי הדוגמאות הראשונות).
    • פתוגן: טפילים שונים - כמעט תמיד נגיפים - תוקפים תאי דם לבנים. נגיף החצבת, למשל, גורם לכשל חיסוני חלקי. במדינות המפותחות ניתן להתגבר על המחלה בקלות, אך במדינות העולם השלישי המצב שונה: הכשל החיסוני גורם לתחלואה בזיהומים שונים, בעיקר בדלקת ריאות חיידקית. חצבת גורמת ל-10% מתמותת הילדים מתחת לגיל 5 בעולם והיא מהווה את גורם המוות השמיני בתפוצתו בעולם. גם סוג מסוים של צרעת - הנגרמת על ידי נגיף הקרוב לנגיף השחפת - גורם לכשל חיסוני. הנגיף הגורם לכשל החיסוני החמור ביותר הוא HIV (ראשי תיבות באנגלית של "נגיף הכשל החיסוני האנושי") הגורם למחלת האיידס (ראשי תיבות של "תסמונת הכשל החיסוני הנרכש").

ראשוני או שניוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לחלוקה לכשלים נרכשים ומולדים, ניתן לחלקם לכשלים ראשוניים, בהם קיימת בעיה בתאי הדם הלבנים עצמם או שבהם תוקף פתוגן את תאי הדם הלבנים באופן ישיר, וכשלים שניוניים, בהם נגרם כשל חיסוני באופן עקיף. רוב הגורמים שהוזכרו לעיל הינם ראשוניים. גורמים שניוניים לדוגמה:

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מחלות הכשל החיסוני הינן, באופן עקרוני ונכון להיום, חשוכות מרפא. טרם נמצאה דרך לעודד את הגוף לייצר באופן עצמאי את תאי הדם הלבנים החסרים לו. קיימים כיום מספר טיפולים בעלי שיעור הצלחה בינוני. טיפולים אלו רלוונטיים לכשלים חיסוניים מולדים בלבד:

  • עירוי נוגדנים לוריד (IVIG) לחיזוק מערכת החיסון.
  • השתלת מח עצם. מח עצם מאדם בריא מושתל בעצמותיו של האדם החולה. קיימת סכנה של דחיית השתל, סכנה המצטמצמת במקרה של קרובי משפחה. בחולי SCID, בהם מערכת החיסון אינה מתפקדת, אין סכנה של דחיית השתל.
  • ריפוי גנטי. תאי נבט ממח העצם של החולה נלקחים מגופו, והגן הפגום בהם מוחלף בשיטות ביוטכנולוגיות בגן תקין. התאים מושתלים בחזרה בעצמותיו של החולה. בשיטה זו אין סכנה של דחיית שתל, שכן הוא מגיע מגופו של החולה עצמו. החלפת הגן הפגום, לעומת זאת, אינה פשוטה, ולשיטה אחוזי הצלחה נמוכים.
  • מתן אנזים. טיפול זה רלוונטי רק במקרה בו כשל חיסוני מולד נגרם כתוצאה מאי-יצור של אנזים כלשהו. סוג מסוים של SCID נגרם כתוצאה מחוסר באנזים אדנוזין דאמינאז (ADA). חולים אלו מטופלים בהזרקה תכופה של האנזים לגופם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.