כשל רגרסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כשל רגרסיה הוא כשל לוגי רטרודוקטיבי שבו תסוגה לממוצע אינה נתפשת כתנודה טבעית אלא כנגרמת מסיבה ספציפית. לעתים קרובות מדובר בסוג מיוחד של כשל פוסט הוק (מתאם אקראי).

אחרי ביצועים גבוהים, צפויה ירידה בביצועים, משום שחלק מהגורמים לביצועים הגבוהים אינם נשמרים (מרכיבי מזל). באופן דומה צפויה עלייה בביצועים לאחר ביצועים נמוכים. תופעה זו ידועה בסטטיסטיקה בשם תסוגה לממוצע. עם זאת, אנשים נוטים לניבויים לא-רגרסיביים שמהם משתקפת ציפיה להמשך הביצועים שמעל לממוצע כאילו היו אלו הממוצע (ר' גם היוריסטיקת ייצוגיות). נוסף על כך, אנשים נוטים לבצע פעולה מתקנת לאחר מקרי קצה, ואז, אחרי שהתוצאות הופכות רגילות יותר, מגיעים למסקנה כי ההתנהגות המתקנת היא שגרמה לשינוי ולא הרגרסיה הטבעית לכיוון הממוצע.

המונח 'רגרסיה' נטבע על ידי פרנסיס גלטון במחקר משנת 1885 בשם "רגרסיה לבינוניות בגובה מורש". גאלטון הראה כי גובהם של ילדים להורים גבוהים מאוד או נמוכים מאוד יהיה קרוב יותר לממוצע מגובהם של ההורים.

הנטייה ל"כשל רגרסיה" מוצאת ביטויה לעתים קרובות בהעדפה לענישה והגבלת החירות לעומת מתן פרסים וחירות. הסיבה לכך היא שענישה והגבלה הן לרוב עשיות מוגדרות וניתנות להבחנה (לדוגמה: כליאה או הכאה) ואילו פעולות של מתן חופש פעולה הן 'שקופות' וכוללות בדרך כלל הימנעות מעשייה (לדוגמה: אי הגבלה). כאשר ישנם ביצועים החורגים מן הממוצע ומופעל עונש, "כשל הרגרסיה" גורם לקישור בין העונש לשינוי בביצועים, למרות שבפועל השינוי נגרם בעקבות רגרסיה טבעית לעבר הממוצע.

דוגמאות:

  • "כאשר הכאבים שלו התגברו, הוא הלך ל'רנטגן' בנתיבות ואחר–כך הכאבים שלו נחלשו. ברור מכך שה'רנטגן' הוא שגרם לשינוי" (למעשה, כאב נוטה לשכוך אחרי שהחריף בגלל הרגרסיה לעבר הממוצע, לכן ההנחה שה'רנטגן' הוא הגורם כוזבת)
  • "במחצית הראשונה ראובן קלע נקודות רבות בלי הפסקה ובלי להחטיא, אבל במחצית השנייה היד שלו 'התקררה' והוא התחיל להחטיא בלי סוף" (למעשה, הייתה כאן תופעה טבעית של "התיישרות הסטטיסטיקה" לעבר ממוצע הקליעות הרגיל של ראובן).
  • כאשר קבוצות כדורגל מדרדרות בטבלה, עולה דרישה להחליף את המאמן. הרבה פעמים ההחלפה גוררת שיפור בהישגים, המיוחסת למאמן החדש או לעצם השינוי. לאחרונה הראו מספר מחקרים שהשיפור כולו מוסבר על ידי רגרסיה לממוצע. ‏[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדוגמה מחקר על הליגה הגרמנית מאת ניקולאוס בק, שעתיד להתפרסם בקרוב.