כשניטשה בכה
 | |
| עטיפת הספר בעברית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ארווין יאלום |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | רומן |
| נושא |
זיגמונד פרויד, פרידריך ניטשה  |
| הוצאה | |
| הוצאה | 1992 |
| תאריך הוצאה |
2007 |
| מספר עמודים | 338 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | עם עובד |
| תרגום | כרמית גיא |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 965-13-0999-7 |
| הספרייה הלאומית | 003883508, 001345612 |
  | |
כשניטשה בכה (באנגלית: When Nietzsche Wept) הוא רומן ריאליסטי - היסטורי, שכתב הפסיכיאטר ארווין יאלום. הספר עוסק בדמויות מציאותיות, אך עיקר העלילה היא פרי מוחו של הסופר.
הספר מתאר סדרה דמיונית של מפגשים בין הרופא ד"ר יוזף ברוייר לבין הפילוסוף פרידריך ניטשה בווינה, 1882. ד"ר ברוייר, מורו וידידו של זיגמונד פרויד, נפגש עם ניטשה ביוזמתה של לו סלומה, ידידתו של ניטשה. עוד מעורבת בסיפור המטופלת של ברוייר, ברטה פפנהיים, אותה הוא מכנה מטעמי שמירת פרטיותה אנה או. הספר יצא לאור בעברית בהוצאת עם עובד בתרגומה של כרמית גיא.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור נפתח בוונציה, מקום בו מקבל ד"ר ברוייר הזמנה לפגישה עם לו סלומה. זו מתארת באוזניו את ידידה הדיכאוני, הנתון בסכנת התאבדות. פרופסור ניטשה, כפי שמתברר, סובל מתסמינים רבים ככאבי ראש, הפרעות עיכול, פגיעה בראייה, נדודי שינה ואגב כך הוא נוטל תרופות מכל הסוגים.
מוקסם מהעלמה סלומה, נוטה הדוקטור להסכים לבקשתה ולטפל בפרופסור, אלא שהדברים אינם פשוטים כל כך. התנאי של סלומה הוא שניטשה לא יידע על מעורבותה בעניין. היא מעדכנת אותו בפרטים נוספים אודות יחסיה עם ניטשה וגבר נוסף בשם פאול ריי.
השלושה התרועעו יחד במעין קומונה משולשת, עד שנפרדו, וניטשה, בעקבות הפרידה ובעידוד של אחותו, כותב ללו מכתבי שטנה. הפגישה מסתיימת בכך שסלומה משאירה לרופא שניים מספריו של ניטשה - אנושי, אנושי מדי והמדע העליז.
עתה על ד"ר ברוייר להחליט על דרך הטיפול בפציינט החדש. לו סלומה מבהירה לו שפרופסור ניטשה אינו מכיר ביאושו ואם ישכנעו אותו לבוא אליו זה יהיה אך ורק לשם טיפול בבעיות הרפואיות הגופניות שלו. לפיכך, הוא צריך למצוא דרך כיצד לטפל בבעיות הפסיכולוגיות שלו במסווה של טיפול גופני. לשם כך הוא מתייעץ עם זיגמונד פרויד. הרופא מציע לניטשה לאשפזו במרפאה פרטית למשך חודש ימים, שאז יקבל את הטיפול הדרוש לו אלא שהפילוסוף העקשן אינו יכול לעמוד בהוצאה הכבדה ואינו מוכן ליהנות מאשפוז חינם על חשבון הרופא.
הפתרון המקורי שמוצא הרופא הוא הדדיות: הוא יטפל בניטשה ובתמורה יטפל ניטשה בו, או במה שהוא מתאר כייאושו העמוק מחייו. ד"ר ברויר מקווה שתוך כדי מהלך העניינים הם יחליפו תפקידים והוא יוכל לטפל בבעיות הנפשיות של ניטשה.
במהלך הטיפול הוא מספר לניטשה על המטופלת שלו, ברתה פפנהיים, אותה הוא מכנה, לשם הגנת פרטיותה, אנה או. ברתה, שהגיעה אליו כשהיא סובלת מתסמינים שונים כשיעול טורדני, עייפות, מצבי רוח משתנים, הפרעות בראייה, בשמיעה ובדיבור. ברוייר מאבחן כי מדובר בתסמינים פסיכוסומטיים. במהלך טיפולו של ברוייר הוא משוחח ארוכות עם החולה, שיחות שבמהלכן היא מתארת לו בגילוי לב את כל המתחולל במוחה. ברוייר מצליח בטיפול ומצבה של ברטה משתפר פלאים. אלא שאז מגלה ברוייר כי הוא נמשך למטופלת שלו, ומשיכה זאת גורמת לו לייסורים.
הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2007 יצאה גרסה קולנועית של הספר, בבימויו של הבמאי הישראלי פנחס פרי. בין השאר משחקת בסרט השחקנית הישראלית מיכל ינאי[1].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נעם בוקסבאום, עכבר העיר, אפילו ניטשה היה צוחק, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2007
