כתב יד קהיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגיליון הראשון בכתב היד (יהושע פרק א)
לחצו כאן לצפייה בכל כתב היד (קובץ PDF בוויקישיתוף)
הגיליון האחרון בכתב היד (מלאכי ג)

כתב יד קהיר (Codex Cairensis) הוא כתב יד עתיק של הנביאים (מִצְחָף) שהשתמר בבית הכנסת הקראי העתיק, "בית הכנסת על שם משה דרעי" בשכונת עבאסיה שבמזרח קהיר. בניגוד לכתוב בקולופון שבסופו, שלפיו הוגה הספר על ידי "משה בן אשר", (אביו של אהרן בן אשר), ב"שנת 823 לחורבן הבית השני" (שנת 895 לספירה), בדיקות תיארוך פחמן 14 קבעו שזמנו של הספר הוא מהמאה ה-11 לספירה.

תיאור כתב היד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב יד זה דומה יותר לשיטתו של בן נפתלי, שהיה בר פלוגתא של אהרן בן אשר – עובדה שעמדה אף היא בסתירה לכתוב בקולופון, המייחס את מלאכת הגהת הספר לאביו של אהרן בן אשר, אחרים רצו לאמר שאביו של אהרן בן אשר נטה לדעתו של בן נפתלי; אולם, כאמור, בדיקות התיארוך גילו כי הקולופון מזויף.

כתב היד מכיל את כל ספרי הנביאים, המתפרסים על פני 570 גיליונות, לפי סדר המסורה: ספר יהושע, ספר שופטים, ספר שמואל, ספר מלכים, ספר ישעיה, ספר ירמיה, ספר יחזקאל, הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה ומלאכי. כאשר כולם כתובים שלושה טורים בגיליון, למעט בקטעי השירה,‏[1] כנהוג בכתבי היד של המקרא מאותם זמנים (כתר ארם צובא, כתב יד לנינגרד, ועוד).‏[2]

הספר מנוקד בניקוד הטברני ומסומן בטעמים. הספרים מופיעים זה אחר זה, כאשר בין ספר לספר מפריד טור מועטר בעיטורים, עם כיתוב נלווה על מניין הפסוקים הכולל שבספר הקודם. בין פסוק לפסוק יש סימון (כמין נקודתיים או קן אנכי קטן), אולם הפסוקים אינם ממוספרים לאורך הגיליון, ורק בסוף כל ספר מופיע מספרם הכולל. הפרדה בין פסקאות קיימת רק בין ה"פרשיות" – הפרדה היא של שורה או של חלק ממנה, לפי סוג הפרשה, "פתוחה" או "סתומה". יש לזכור שחלוקת ספר שמואל וספר מלכים לשניים היא חלוקה שבוצעה לראשונה בתרגום השבעים היווני, ובעקבותיו בוצעה במהדורות המודפסות של התנ"ך, אולם היא אינה חלוקה מקורית. כמו כן, גם החלוקה לפרקים היא חלוקה מודרנית שבוצעה לראשונה על ידי תאולוגים נוצרים במאה ה-12 לספירה.

הקולופון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מכיל בסופו קולופון הנפרש על פני 5 גיליונות, אשר כולל ספירה מלאה של סך כל הפסוקים שבכל ספר וספר מסִפְרי הנביאים ומתן סימנם, רשימת "סדר הנביאים שהתנבאו לעם ישראל" ומאמר קצר על "סדר המקרא, הנביאים והכתובים".

כמו כן מכיל הקולופון מספר הקדשות. ראשית, הקדשה המספרת כי "זה הדפתרא (=כתב היד) שמונה נביאים‏[3] שהקדיש אותו יעבץ בן שלמה בירושלים ... לקראין העושין את המועדים על ראות הירח, וקראו בו בשבתות ובחדשים ובמועדים, לא ימכר ולא יקנה ...". לאחריה, הקדשה של הסופר עצמו: "זה הדפתר מהסופר יעבץ בן שלמה הבבלי נח נפש....". ולאחריה, חותם את כתב היד הקולופון (המזויף) "אני משה בן אשר כתבתי זה המחזור שלמקרא ... במדינת מעזיה‏[4] טבריה .... נכתב לקץ שמונה מאות תשעה ועשרים ושבע שנים לחורבן הבית השני".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Paul Kahle, Der hebrdische Bibeltext seit Franz Delitzsch, Stuttgart: Kohlhammer, 1961
  • D. S. Lowinger, Codex Cairo of the Bible: From the Karaite Synagoge at Abbasiya, Summary of introduction in English, Makor 1971, Jerusalem

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירת כיבוש ל"א המלכים, שירת דבורה ושירת דוד.
  2. ^ יצוין כי אף בהלכות כתיבת ספר תורה נאמר: "אין עושין ביריעה פחות משלושה דפין" (רמב"ם, משנה תורה, הלכות ספר תורה ט', י"ב. על פי תלמוד בבלי, מסכת מנחות ל, א).
  3. ^ התרי עשר נחשבים כאחד.
  4. ^ מעזיה היא כינוי לטבריה, על שם הכהנים בני משמרת מעזיה שעל פי המסורת דרו בה.