כתב עברי רהוט
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מידע חלקי המתעלם מהספרדים, מהכתיבה ביידיש. חסרות השוואות לכתב העברי הקדום ולכתיבה רהוטה בשפות אחרות. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| אותיות דפוס עבריות / אותיות כתב יד עבריות | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
א /  |
ב /  |
ג /  |
ד /  |
ה /  |
ו /  |
ז /  |
ח /  |
ט /  |
י /  |
כ /  |
ך /  |
ל /  |
מ /  |
ם /  |
נ /  |
ן /  |
ס /  |
ע /  |
פ /  |
ף /  |
צ /  |
ץ /  |
ק /  |
ר /  |
ש /  |
ת /  |
כתב רהוט עברי או כתב יד עברי או כתב עגול הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב הארמי או הכתב המרובע (האלפבית התקני של העברית ושפות יהודיות אחרות), המשמש בעיקר לדפוס. בניגוד לכתב הארמי הוא מתאפיין בקווים מעוגלים, והוא נפוץ מאוד בכתבי יד לא-מודפסים.
מקורן של אותיות הכתב העבריות בכתיבה בת מעל 1000 שנים ביידיש באותיות העבריות בקהילות יהודיות אשכנזיות באירופה. בניגוד לשפה העברית שהייתה שפת קודש, שבה בעיקר נקראו טקסטים, וכמעט שלא נכתבו על ידי העם הפשוט, הייתה שפת היידיש שפה חיה ונושמת במשך מעל 1000 שנה. בשפת היידיש נכתבו רוב הטקסטים בחייהם של היהודים במרכז ובמזרח אירופה. מעבר לשימוש ביידיש לספרים, מאמרים ופרסומים, נעשה שימוש בשפה גם לצרכים רבים אחרים, חלקם "פורמלים" וחלקם פחות, החל משימוש בפתקים, בהודעות, ועד לכתיבת מכתבים. הרי זו הייתה צורת התקשורת האחת בימי הביניים, לאורך מאות שנים. צורת הכתב, שנעשתה כידוע תוך שימוש באותיות העבריות, השתנתה בהדרגה, ובאופן איטי, במהלך מאות השנים (באופן דומה למדי להתפתחות כתב היד המחובר באותיות הלטיניות), עד להגעה למצב הנוכחי. בכל אותו זמן ממושך היה כתב היד מקביל לכתב ה"פורמלי" של העברית, שהופיע בעיקר בדפוס. זה מקור שמם גם כיום: אותיות "דפוס" לעומת אותיות "כתב". כתב רש"י הוא גם סוג של כתב עברי רהוט, אך הוא מוקדם יותר.
מקור השם [עריכה]
הכינוי "כתב רהוט" אינו בא עקב פארו של הכתב. המקור האטימולוגי של המילה "רהוט" הוא ארמית. השורש הארמי ר-ה-ט קרוב אל השורש ר-ו-ט, שקיים בעברית בתצורה ר-ו-ץ. הוא נקרא כך משום שבכתב רהוט משתמשים כשכותבים מהר.
| כתב עברי | ||
|---|---|---|
| מערכות אלפבית |
אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי |
|
| וריאציות של אלפבית עברי | ||
|
כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה |
||
| ניקוד |
ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארצישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב חסר ניקוד |
|
| גופנים עבריים |
דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין (גופן) • הדסה (גופן) • הצבי (גופן) • כתב רש"י |
|
| אלפבית עברי |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
|
| שפות הנכתבות בכתב עברי |
עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית |
|
