כתובת שומרונית מתל קסילה

שלוש כתובת התגלו במבנה דת בתל קסילה, אחת באלפבית שומרוני ושתיים ביוונית.

רקע

תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב. במקום נמצאו ממצאים שתרמו רבות לידע אודות הפלשתים, אשר ישבו בתל החל במאה ה-12 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. בתל 12 שכבות - שלוש הראשונות (12 עד 10) מקבילות לתקופת השלטון הפלשתי (שיאו של היישוב בשכבה 10), ושכבות 9 עד 1 מאוחרות לו. בתקופה הביזנטית שכן יישוב כפרי דליל סביב תל קסילה, צפונית-מזרחית לתל שכן בית כנסת שומרוני מהמאה ה-6. רצפת הפסיפס של בית כנסת זה נשתמרה והיא מוצגת בתחומי המוזיאון אין סיטו. רק שליש משטח הרצפה השתמר, ובה דגמים הנדסיים. בפסיפס נקבעו שתי כתובות. האחת בכתב השומרוני, ושתי כתובות ביוונית. האתר נחפר ופורסם לראשונה בידי חוה ריטר-קפלן.

הכתובות והדיון עליהן

הכתובת השומרונית:

מכסים
תכיר. דקר
פרק סנה.
תכיר. דקר

החופרת זיהתה את המקום ככנסייה שומרונית, ודמתה לראות במילים: תכיר דקר את הדרישה להכיר בישו (הדקור), ולראות במילים פרק סנה את התקווה שהאל הגדול (מכסים) ישמיד (יפרק) את השונאים.

חלק עליה זאב ספראי שטען כי הכתב השומרוני משמש כאן כאלמנט עיטורי ללא משמעות, וכי מדובר כאן בבית כנסת יהודי, כפי שהכתובת "שלום על ישראל" מצביעה על כך.

הוסיף לדיון יורם צפריר שתמך בדעה כי לא מדובר בכנסייה ובקהילה של מינים-שומרונים כביכול כהצעת קפלן. צפריר קרא את הכתובת השומרונית באופן שונה. הוא רואה בה כתובת נדבנים שגרתית: מכסים הוא קיצור שמו של הנדבן, והמילה פרקסנה (ולא שתים כדעת קפלן) הוא צורתו הארמית של שם פרטי נוסף שצורתו היוונית המקורית היא פרוקסנוס. תכיר דקר הוא צורה שונה של יתדכיר, כלומר ייזכר (לטוב).

הקריאה לפי צפריר: מכסימונה / ייזכר (על) שתרם / פרוקסנה / ייזכר (על) שתרם

הכתובת הפגומה היוונית:

ΕΠΙ ΟΥΡΒΙΚΟΥ Κ(ΟΜΗΤΟΣ) [ΤΟΥ ΔΕΙΝΟΥ]
ΥΙΟΥ Α{Ι}ΓΑΘΕ(Ο)Σ ΠΡΟ(ΣΦΟΡΑ) ΥΠΕΡ Σ
ΟΤΗΡΙΑ(Σ) ΤΩΝ ΑΥΤΙ ΤΕΚΩ[Ν ΤΟ ΕΡΓ]
ΟΝ Σ(Υ)Ν [ΤΩ] ΦΩΣΙΣΤ(Η)Ρ[ΙΩ ΕΓΕΝΕΤΟ]

בזמן כהונתו של הקומס (או האדון) אורביקוס. המינחה של [פלוני] בן א(י)גאתי (ו)ס למען גאולתם של ילדיו אוהבי האלוהים. הושלמה העבודה עם אשנב התאורה.

הכתובת היוונית השלמה:

ΕΥΛΟΓΙΑ
ΚΑΙ ΗΡΗΝΗ ΤΩ(Ι)
ΙΣΤΡΑΕΛ Κ(ΑΙ) ΤΩ(Ι) Τ
ΟΠΟΥ ΑΜΗΝ

ברכה ושלום על ישתראל ועל המקום הזה. אמן

יש לשים לב לאופן הכתיבה של השם ישראל ("ישתראל") המצוי גם בכתבי אבות הכנסייה.

לקריאה נוספת

• חיה קפלן, כנסייה שומרונית במיתחם "מוזיאון הארץ", קדמוניות יא, 1978, עמ' 78–80
• זאב ספראי, האמנם "כנסייה שומרונית" בתל קסילה?, קדמוניות יא, 1978, עמ' 129–129
• חיה קפלן, על הכנסייה השומרונית בתל קסילה תשובה על דברי זאב ספראי, קדמוניות יב, 1979, עמ' 30
• יורם צפריר, קריאה חדשה של הכתובת השומרונית מתל קסילה, קדמוניות יב, 1979, עמ' 31
• חיה קפלן, על הכנסייה השומרונית בתל קסילה הערות להצעת-הקריאה של יורם צפריר, קדמוניות יב, 1979, עמ' 31–32