כתוב בעיפרון בקרון החתום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השיר על אנדרטה בבלז'ץ

"כתוב בעיפרון בקרון החתום" הוא שיר קצר מאת דן פגיס העוסק בשואה. השיר אינו מזכיר את השואה במפורש והדרך בה הנושא נָדוֹן היא מאוד מאופקת. במבט ראשוני השיר נראה פשוט, אבל בהוויתו הוא מורכב מאוד. השיר הוצב על אנדרטת זיכרון במחנה ההשמדה בלז'ץ ונלמד במסגרת תוכנית הלימודים המחייבת לבגרות בספרות עברית בכל בתי הספר התיכוניים במדינת ישראל.

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כתוב בעיפרון בקרון החתום

כאן במשלוח הזה

אני חוה

עם הבל בני

אם תראו את בני הגדול

קין בן אדם

תגידו לו שאני"

ממאפייני שירת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נכתב ללא סימני פיסוק, כדי להדגיש את תחושת המחנק ששררה בשואה, בגטאות, במחנות וברכבות.

השיר נכתב ללא חריזה (מאפיין של שירה מודרנית, ושירת השואה בפרט).

עיצוב השואה באופן מרומז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר אין ציון מפורש של המילה שואה, אנו למדים שהשיר עוסק בנושא רק לאור המילים טעונות "משלוח" ו"קרון חתום". העובדה שהשואה רק נרמזת לתוך השיר ולא נכתבת מפורשות מאפשרת לקורא ל"מלא" את השיר בידיעותיו וזכרונותיו שלו אודות השואה. השלמת החללים הפעורים בשיר רק מעצימה את השפעתו של השיר על הקורא, כיוון שהוא "מכניס" עצמו לתוך הוויית השיר.

פירוש השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים שוני בין הגוף הדובר בכותרת, גוף שלישי שמדווח לנו על דבר אשר "נכתב", לבין הגוף הכותב את השיר, גוף ראשון. השוני הזה בעצם יוצר נתק, הגוף השלישי מנסה להתחבר לגוף הראשון אולם אינו מצליח, אבל הקרון חתום בפניו (הכותרת חשובה בהקשר זה). ייתכן שהשוני בין הגופים בא להראות על נתק בין הקורא לנושא השואה, אותו הוא לא מסוגל להבין. אפשרות אחרת היא ש"הקרון חתום" בפני הדובר החיצוני כיוון שהוא שייך לעבר, ואין ביכולתו לעשות דבר כדי לשנותו. הדובר החיצוני בעצם עומד חסר אונים מול קרון חתום, עם קטע שיר ואין ביכולתו לשנות את השואה. על אף הזעקה האילמת הניתנת להבנה מהשיר, אין לו אפשרות לעזור.

המשורר בחר להשתמש בדמויותיהם של אדם, חוה, קין והבל כאבטיפוסים המייצגים את המשפחה הראשונה והרצח הראשון בתולדות האנושות. חוה נשלחת יחד עם בנה הבל בטרנספורט, מחצית האנושות נשלחת להורג. בשיר אין אזכור לאדם או למעשיו. הבל מייצג את העם היהודי הנרצח בעוד קין הוא נאצי ורוצח. העצמת השואה נגרמת כיוון שכולם אנשים ובעצם משפחה אחת, בדיוק כמו שקין והבל אחים אבל עדיין קין רוצח את אחיו. הכותב מתאר לנו את קין "בן אדם" ושוב יש העצמה של המילים - קין הוא בנו של אדם אך גם בן אדם. העלאת הרצח הראשון שקרה במשפחה הראשונה מביאה את הקורא לתהות, האם יצר לב האדם רע מנעוריו? האם אמנם דבר לא השתנה מאז יצירת האנושות?

חווה, אם כל חי, נשלחת למות. תחביר השיר מלמד על מצבה הנפשי של הדוברת, הוא נכתב ללא פיסוק מחוסר זמן ואז נקטע. "תגידו לו שאני--" מבקשת הדוברת, אבל הקורא שוב נותר לתהות מה יכולה להיות בקשתה ולמה היא עצרה את כתיבת השיר. קטיעת השיר יכלה להיעשות הן מתוך מצבה של הכותבת או לחלופין, משום שהקרון הגיע ליעדו והיא נלקחה הלאה.

השיר בנוי במבנה מעגלי או קטוע. ניתן לפרש את קטיעת השיר כמסמלת את מותה של חוה באמצע דבריה. פירוש השיר כשיר מעגלי בא לידי ביטוי בכך שאם חוזרים לקרוא את תחילת השיר מסופו, קיימת המשכיות "תגידו לו שאני כאן במשלוח הזה". פרשנות זו יכולה לבטא חשש ממעגליות הרצח, מכך שאירועים של רצח החלו משחר האנושות ויחזרו לאורך ההיסטוריה בצורת רצח עם ואין אפשרות למנוע זאת. ייתכן שיש כאן אזהרה מרצח עתידי או לחלופין, הצהרה לגבי טבע האדם הרצחני.

עיבודים ושימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הולחן בשנת 2011 במסגרת מיזם "הקול עוד נשאר" בשיתוף רשת ג' ומשרד ההסברה והתפוצות. הלחין את השיר אילן דמרי, עיבד אותו הוד דיין, חברי להקת המדרגות. בשנת 2012 הלחין ושר הזמר עמיר בניון גרסה משלו לשיר, במסגרת אותו מיזם. השיר נלמד במסגרת תוכנית הלימודים המחייבת לבגרות בספרות עברית בכל בתי הספר התיכוניים במדינת ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]