כתף הינום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כתף הינום הוא אתר ארכאולוגי ובו מערכת מערות קבורה המתוארכות לימי בית המקדש הראשון. האתר שוכן בירושלים, למרגלות הכנסייה הסקוטית, כנסיית אנדראס הקדוש, בצמוד למרכז מורשת בגין. את השם לאתר בחר הארכאולוג גבריאל ברקאי מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שצרף את המושגים המקראיים "כתף היבוסי" עם "גיא בן הינום"‏[1].

מכלול מערכת 25
חלק ממכלול מערה 25
תייר "מדגמן" את אחד ממשכבי הראש
מכלול המערות ביחס לבסיס כנסיית סנט אנדרוז

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתף הינום מהווה חלק מהנקרופוליס – "עיר המתים" של ירושלים, תופעה ידועה בערים עתיקות: העיר מוקפת מכל עבריה ב"טבעת" קברים. שמו ניתן לו עקב היותו צמוד לגיא בן הינום ממערב. באזור כולו נתגלו לא מעט מערכות קבורה המתוארכות לימי מלכי יהודה, לצד שרידי כנסייה ביזנטית, קברי פיר חצובים מהתקופה הרומית, ושדה של קברי שריפה (קרמאציה) של חיילי הלגיון הרומי העשירי. כאשר הקומפלקס בכתף הינום הוא הגדול והעשיר מכולם בממצאים. האתר נחפר כמה פעמים החל מראשית המאה ה-20, אך החפירה הגדולה והמקיפה ביותר נערכה בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי ד"ר גבריאל ברקאי.

מערות הקבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערות הקבורה שנתגלו דומות זו לזו בתבניתן. באתר נחשפה קבוצה של שבע מערות, חמש מערות של חדר קבורה יחיד, ושתי מערות מרובות חדרים: חדר גדול, חצוב כולו בסלע, וממנו ניתן לגשת לחדרים קטנים יותר, חצובים אף הם בסלע האם. בכל חדר ישנם דרגשים חצובים, עליהם הונחו המתים, ומתחתם בור גדול, אליו נאספו העצמות לאחר פרק זמן של כשנה. תקרתן של רוב המערות התמוטטה במהלך ההיסטוריה, ורוב הבורות נתגלו ריקים עקב שוד קברים. עם זאת נתגלו ממצאים מתקופות שונות לגמרי, כולל שרידים מן התקופה העות'מאנית, דבר המלמד על שימושים שונים שנעשו במערות לאורך השנים.

דרגשי המתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת הקבורה במערות חצובות עם דרגשי מתים מוכרת במערות קבורה מימי מלכי יהודה: המת הונח על דרגש כשפניו כלפי מעלה והוא מוקף במנחות וקמעות, שנועדו "ללוות" אותו לעולם הבא. הדרגשים בכתף הינום מיוחדים בפארם, שכן הם כוללים "משכבי ראש": שקערוריות חצובות שנועדו לייצב את ראש הנפטר על גבי הדרגש. במשך שנה שכב המת על הדרגש, עד שמגופו נותרו רק עצמות. בתום השנה נאספו אל קברו בני משפחתו, ולאחר טקס קצר העבירו אותו ואת מנחותיו אל הבור הגדול שמתחת לדרגש. יש הסוברים כי זהו מקורו של טקס ה"יארצייט" – יום הזיכרון השנתי שנערך אצל היהודים לכבוד המת.[דרוש מקור]

המאספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורות הליקוט שאליהם הועברו עצמות המתים ומנחותיהם שימשו לאורך שנים רבות את כל המתים שהונחו בתחילה מעליהם, ולכן נקראו בידי ברקאי בשם "מאספות", מתוך פירוש שאליהן התכוון התנ"ך כאשר תיאר את מותם של מלכי יהודה: "לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ"" (מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק כ'). עם השנים הכיר ברקאי בטעותו, בהתחשב בפסוקים כגון "אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי, קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי" (בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"ט), המראים שה"אסיפה" קודמת לקבורה, ולפיכך אין לה קשר לליקוט העצמות, אלא, כפי שכתבו פרשני התנ"ך הראשונים, דימוי להצטרפות אל עולם המתים, אולם השם "מאספה" כבר הספיק להשתרש.

הממצא במאספה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל המאספות בכתף הינום נתגלו ריקות, וזאת כאמור, בשל שוד קברים, אך מאספה אחת באחת המערות נתגלתה שלמה. נסיבות השתמרותה של מאספה זו מעניינות: תקרת המאספה, שהבדילה בינה ובין הדרגש שמעליה, נחצתה לכל רוחבה בשלב כל שהוא, וחלקה התחתון צנח אל פנים המאספה וקבר את תכולתה. חלקה העליון, לעומת זאת, נותר שלם. נראה כי בעקבות כך הסיקו שודדי הקברים כי המאספה ריקה, שכן לא ידעו שכל תכולתה קבורה למעשה מתחת "הרצפה". גם במהלך החפירות שניהל פרופ' ברקאי סברו בתחילה כי המאספה ריקה, אלא שחלקי כדים ושברי עצמות שבצבצו מצדי "הרצפה" נתגלו באקראי על ידי נער שהשתתף בחפירה, ולאחר הסרתה נתגלה ממצא מרשים שכלל את עצמותיהם של כ-95 מתים ואלפי פריטי מנחות כגון תכשיטים, כדים, ואף קמעות.

לוחיות ברכת כהנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחיות ברכת כהנים (לוחית II)

הממצא המרשים ביותר שנתגלה במאספה הוא שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב, המתוארכות סביב שנת 600 לפני הספירה. פתיחת המגילות התעכבה במשך שלוש שנים עד שנמצאה טכנולוגיה מתאימה לפתיחת המגילות מבלי שייגרם להן נזק. עם פתיחתן נמצא כי הן מכילות שורות חרוטות בכתב האלפבית העברי העתיק, המשלבות בתוכן וריאציה מקוצרת של ברכת הכוהנים המוכר מן המקרא: נוסח המסורה של ברכת כהנים (בספר במדבר) הוא "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ; יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר, פרק ו', פסוקים כ"ד-כ"ו), ואילו על לוחית הכסף מכתף הינום נכתב: "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם". זהו הממצא הקדום ביותר של טקסט מקראי, מהתקופות המשוערות לחיבור המקרא. לאחר למעלה מעשור, הצליח צוות של מדענים להביא לפענוח חלקים נוספים מהכתובת, בעזרת שיטות מתקדמות של צילום. שתי לוחיות הכסף מוצגות כיום במוזיאון ישראל.

נוסח הלוחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחית מס' 1
2.7X9.7 ס"מ
-//יהו--
------
-----
[א]אב הבר
-חסד לאה
ב/לשמרי-
---בכ-
-חהעלמש
בה--המכל-
-ומהרע-
כיבוגאל-
הכי יהוה-
שימ/נמו
כור יבר
כ יהוה [ו]
[י]שמרכ [י]
אר יהוה
[פ]נ[יו אלי]
[כ ויחנכ]
-//יהו--
------
-----
[א]אב הבר
-חסד לאה
ב/לשמרי-
---בכ-
-חהעלמש
בה--המכל-
-ומהרע-
כיבוגאל-
הכי יהוה-
שימ/נמו
כור יבר
כ יהוה [ו]
[י]שמרכ [י]
אר יהוה
[פ]נ[יו אלי]
[כ ויחנכ]
לוחית מס' 2
1.1X3.9 ס"מ
--הברו[כ]
-א/וניהו-
-ר-יה[ו]
--ר/דעה-
יברכ
יהוה ו
[י]שמרכ
יאר |\ יה
[וה] \\ פניו
[אל]יכ וי
שמ לכ ש
לו[מ]--
-----
-----
--כמ--
------
-ור-נ-
----

(על גב הלוחית)
לישעהו

--הברו[כ]
-א/וניהו-
-ר-יה[ו]
--ר/דעה-
-שיברכ
יהוה ו
[י]שמרכ
יאר |\ יה
[וה] \\ פניו
[אל]יכ וי
שמ לכ ש
לו[מ]--
-----
-----
--כמ--
------
-ור-נ-
----

לישעהו

השפעת הלוחיות על חקר המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי המקרא חלוקים ביניהם ביחס לשאלת המועד בו נכתבו ספרי המקרא. על פי תורת התעודות, המקרא הינו אסופה ערוכה של כתבים שנוצרו בתקופות שונות על ידי כותבים שונים, כשתיארוכם נע בדרך כלל מזמנו של חזקיהו ואילך עד לחורבן בית שני. מציאת טקסטים מקראים המתוארכים לסוף המאה השביעית לפני הספירה, מספקים תאריך אחרון לחיבורם. ממציאתן של שתי נוסחאות שונות בשתי הלוחיות מסיק גבי ברקאי ששתיהן מבוססות על נוסח המסורה שבטקסט המקראי בספר במדבר ומקצרות אותו. לפי זה ניתן לקבוע שחיבור הטקסט המקראי של ברכת כהנים קדם למאה השישית שלפני הספירה.

בנוסף בלוחיות מופיע בבירור שמו של אלוהי ישראל "יהוה" חמש פעמים. זהו הממצא הראשון של שם 'יהוה' בירושלים בתקופת בית ראשון. מה גם שמקום זה, גיא בן הינום, היה ידוע בפולחן האלילי שלו באותה תקופה - תקופת יאשיהו‏‏.‏[2]

יש המשערים שאותן לוחיות-קמעות, שימשו כ"תפילין" בצורתן הראשונה, בטרם התפתחו לצורתן הנוכחית בתקופת בית שני.

כתף הינום כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקאי יושב מעל החלל בו גילה את לוחיות הכסף

בעת החדשה ניזוק האתר במידה רבה, וזאת החל מהתקופה העות'מאנית כשנסללה דרך על גבי הקברים. בתקופת המנדט הבריטי נבנתה מעל הקברים הכנסייה הסקוטית, היא כנסיית אנדראס הקדוש, ובראשית שנות ה-2000 נבנה בצמוד לקברים מרכז מורשת בגין. כל אלה ניתקו את מערכות הקברים מן הנוף הטבעי שלהם, והיום הגישה אליהם היא דרך חצר מרכז מורשת בגין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gabriel Barkay, "Excavations at Ketef Hinnom in Jerusalem" In: Hillel Geva (editor) Ancient Jerusalem Revealed - Reprinted and Expanded Edition, 85-106. Jerusalem: Israel Exploration Society, 2000

  • Gabriel Barkay et al., "The Amulets from Ketef Hinnom: A New Edition and Evaluation", Bulletin of the American Schools of Oriental Research 334, American Schools of Oriental Research, May 2004
  • Gabriel Barkay et al., "The Challenges of Ketef Hinnom: Using Advanced Technologies to Reclaim the Earliest Biblical Texts and Their Contexts", Near Eastern Archaeology 66 (4), American Schools of Oriental Research, December 2003

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתף הינום בוויקישיתוף

קואורדינטות: 31°46′08.33″N 35°13′31.72″E / 31.7689806°N 35.2254778°E / 31.7689806; 35.2254778

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע טו, ח
  2. ^ ראו ירמיהו פרק ז', לא-לב "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי..." (פרק ז', לא-לב), וכן ירמיהו פרק י"ט.