כתר אדוארד הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כיסא ההכתרה ותכשיטי הכתר הבריטי

כתר אדוארד הקדוש (אנגלית: St Edward's Crown) הוא כתר ההכתרה הרשמי של מלכי הממלכה המאוחדת. הכתר נוצר בשנת 1661 להכתרתו של מלך אנגליה צ'ארלס השני, לאחר שכתר ההכתרה הקודם הושמד בהוראת אוליבר קרומוול במהלך מלחמת האזרחים של אנגליה. על פי המסורת, הזהב ממנו הוכן הכתר נלקח מהכתר של אדוארד המוודה (אדוארד הקדוש) - מלך אנגליה במאה ה-11 והפנינים נלקחו מתכשיט שהיה שייך למלכה אליזבת הראשונה.

כתר אדוארד הקדוש כפי שמופיע על דגלים רבים בממלכה המאוחדת ובממלכות חבר העמים הבריטי

הכתר מורכב מארבע צלבי פאטה בבסיסו, המעוטרים בארבעה פרחי חבצלת שמעליהם ארבע חצאי קשתות שמעליהן מונד ובראשו צלב. במרכז הכתר כיפת קטיפה. הכתר עשוי זהב טהור ובו 444 אבנים יקרות. בהתאם לנוהג, לאחר ההכתרה הוצאו מהכתר היהלומים ואבני החן ונותר רק שלד הכתר. בשנת 1911 הוחזרו לכתר היהלומים ואבני החן.

על אף שהכתר הוא כתר ההכתרה הרשמי, המלכה ויקטוריה והמלך אדוארד השביעי בחרו שלא להיות מוכתרים בכתר זה בשל משקלו (2.155 קילו), והם הוכתרו בכתר האימפריה הממלכתי, הקל יותר.