כתר ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדף הראשון של ספר בראשית ב"כתר ירושלים".

כתר ירושלים הוא שמה של מהדורת תנ"ך, שעליה פרסה חסותה האוניברסיטה העברית בירושלים, ושמנסה ללכת בעקבות כתר ארם צובא בנוסחה הפנימי ובצורת הגופן והכתיבה שלה. המהדורה יצאה לאור בשנת 2001, וצורף לה כרך "הארות" על עניינים שונים הקשורים אליה. מאז הוצאתו משמש הספר כתנ"ך שעליו נשבעים אמונים נשיאי מדינת ישראל.‏[1]

בשנת 1976, לאחר שהושלמה עבודת המחקר על כתר ארם צובא, פנתה האוניברסיטה העברית לנחום בן צבי, בעל בית דפוס ותיק בירושלים, בבקשה להדפיס צילום של הכתר. ב-1989, בעקבות פיתוח תוכנת מחשב מתאימה, הצליח בן צבי בשיתוף המעצב הגרפי צבי נרקיס, ליצור גּוּפָן (פוֹנְט) זהה לגופן היפה והאמנותי של הכתר, וכך יצא לדרך פרויקט התנ"ך "כתר ירושלים" - עיצוב ספר תנ"ך זהה כמה שאפשר ל"כתר ארם צובא". הפרויקט התעכב כמה שנים בשל קשיים טכנולוגיים, ורק בשנת 1996 הצליח בן צבי להתגבר על הקשיים: "הייתי מאושר. הקשיים הרבים שעמדו בפניי לא הרתיעו אותי כלל, והייתי נחוש להדפיס את 'כתר ארם צובא' בירושלים. רציתי שהתנ"ך היהודי המקורי ביותר בעולם ייהפך לנחלת הכלל ויהפוך לספר התנ"ך המקובל ביותר בישראל"[דרוש מקור].

זהאוניברסיטה העברית פרסה חסות אקדמית, נדבן יהודי מבזל תרם את הכסף, ופרופסור יוסף עופר נבחר כאחראי מדעית על הנוסח.

הנוסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוחלט להשתמש בעקרונות מהדורתו של מורו של עופר, המומחה למסורה הרב מרדכי ברויאר, שהוציא שתי מהדורות תנ"ך המבוססות על כתר ארם צובא וכתבי יד קרובים לו. המהדורה השנייה, שיצאה לאור בהוצאת חורב בשנת תשנ"ח (1998), מבוססת גם על כתב יד נוסף שנמצא, כתב יד למ מעטו של סופר כתב יד לנינגרד, ועל התנ"ך של ר' שלום שכנא ילין, חוקר מסורה מירושלים, שבשוליו נכתבו הערות נוסח מתוך הכתר. נוסחו של הרב ברויאר עבר הגהה נוספת ומדוקדקת לקראת הוצאת "כתר ירושלים" לאור, ותוקן בכמה וכמה מקומות - בעיקר בתחום הגעיות, אך גם בענייני נוסח אחרים; נוסח האותיות עצמן שונה בארבעה מקומות (בנוסח זה השתמשה גם הוצאת חורב בהדפסה השנייה של התנ"ך בהוצאתה).

אחד השינויים המרכזיים היה צורת הספרים השיריים (איוב, משלי, תהילים - ספרי אמ"ת), שבכתבי היד נהוג לכותבם בשני טורים. דבר זה יצר בעיות גרפיות נכבדות, ובמהדורת חורב ויתר הרב ברויאר בכלל על צורת כתיבה זו מפאת הקשיים הללו. במהדורת כתר ירושלים ננקטו כמה צעדים חדשניים ולא מקובלים (ביניהם הקטנת גודל הגופן בחלק מהשירות, וכן החלטה על שוליים רחבים בספרי אמ"ת), כדי שאפשר יהיה לחזור למנהג העתיק של כתיבה בשני טורים, בלי לחרוג מפיסוק הטעמים, נושא שהיה חשוב ביותר לרב ברויאר (אף כי בכתבי היד החלוקה לטורים איננה תמיד קשורה לפיסוק ואין היא אלא לנוי). משראה הרב ברויאר את התוצאה בעניין זה, שמח מאוד ואמר שאילו לא באה מהדורה זו אלא כדי לתקן דבר זה - דייה.

למהדורה נלווה גם ספר בעריכת הרב ברויאר, המתעד את נוסח המקרא בכתר ירושלים ומקורותיו במסורה ובכתבי היד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]