כתר מוראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתרים מוראליים שונים בהרלדיקה הקטלאנית
טיכה בבית שאן, על ראשה כתר של חומות בית שאן

כתר מוראלי או כתר חומהלטינית: corona muralis) הוא כתר שמעוצב בצורת חומות או צריחים.

בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת העתיקה היה הכתר סמל של אל שמגן על עיר. כך לדוגמה האלה היוונית טיכה שהייתה פטרונית של ערים רבות, מתוארת בפסלים ובפסיפס חבושה בכתר זה.
בצבא הרומי הוענק הכתר כעיטור לחייל הראשון שטיפס על חומה של עיר נצורה והניף את הנס הרומי. הכתר היה עשוי או מצופה זהב ומעוצב כחומה משוננת.

בהרלדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהרלדיקה משמש הכתר בסמלי ערים או מחוזות. הכתר יכול להופיע מעל המגן או כמטען במגן עצמו. טינקטורת הכתר תהיה תמיד צבע על מתכת, דהיינו החומה עצמה עשויה זהב או כסף והקווים המתארים אותה צבועים אדום, שחור וכדומה. עם זאת, יש יוצאים מהכלל, בעיקר בסמלים גרמניים, בהם החומה אדומה והקווים שחורים.

לעיתים מוגדר דירוג לפיו יש לעצב את הכתר: בסמל כפר, הכתר יהיה בעל שלושה צריחים; בעיירה, ארבעה צריחים; בעיר, חמישה; או בדירוג שונה, אם כי אין כללים אחידים ולא תמיד יש צריחים לחומה. באיטליה, כתר זהב עם חמישה צריחים יכול להתווסף לסמלה של כל עיר, וכתר כסף ללא צריחים יכול לשמש בסמל מחוז. קיימים כתרים שמבליטים את חשיבותם בכך שהחומה בנויה ממספר קומות. במקרים מסוימים נוסף עיטור מעל החומה כגון נשר או ענפי צמחים.

הכתר מופיע בסמל אוסטריה, סמל מילאנו, ליסבון, סאו פאולו וערים אחרות בגרמניה[1], בספרד ובמקומות נוספים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]