ל"ט אבות מלאכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ל"ט אבות מלאכה
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר שמות, פרק כ', פסוק ט'
משנה מסכת שבת, פרק ז', משנה ב'
תלמוד בבלי מסכת שבת, דף ע"ג, עמוד א'(ובמקומות רבים נוספים)
משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ז'(עד פרק כג)
שולחן ערוך אורח חיים, סימן ש"א(עד סימן שסה)
ספרי מניין המצוות ספר החינוך, מצווה לב; ספר המצוות לרמב"ם, מצוות לא תעשה, שכ
ספרות הלכתית נוספת מנחת חינוך, מוסך השבת (מצווה לב); אגלי טל

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת[1]) הם סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה. חלק מהמלאכות מפורטות במקרא, אך רובן נקבעו בתורה שבעל פה, שגוזרת אותן מהעבודות שנעשו להקמת המשכן והיו מלאכות אומן שמצריכות מומחיות. עשיית מלאכה ממלאכות אלה היא בגדר חילול שבת.

איסור מלאכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומנים עמלים על בניית המשכן בציורו של הצייר ההולנדי ג'רארד הואט

התורה אסרה עשיית מלאכה בשבת, כמו שנאמר בתורה "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך"[2], וכן "ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה"[3].

התורה אוסרת עשיית מלאכה ביום השבת, אך מציינת רק חלק מן המלאכות האסורות ומותרות בשבת. המלאכות המפורשות בתורה כאסורות הם הבערת אש[4], חרישה וקצירה[5], והוצאה מרשות לרשותרמז)[6], קישוש עצים‏[7] ויציאה מחוץ לתחום היישוב[8]. בספרי הנביאים מצוינות מספר מלאכות אסורות נוספות, בהן, נשיאת משא, גם על גב חמור‏[9], קניית מרכולות מן הגויים‏[10] והכנת יין‏[11], והקביעה כי שבת נועדה 'לעונג'‏[12].
ספר אדם וחוה, אחד מן הספרים החיצונים, מציין כי בשבת אין להתאבל, ויש להימנע ככל שניתן מצער ועוגמת נפש.

עם כתיבת המשנה מיינו חכמי המשנה את המלאכות האסורות בשבת לל"ט אבות מלאכה, בהתבססם על כך שהקמת המשכן נאסרה בשבת ומשכך למדו שהמלאכות הנחוצות להקמת המשכן, אסורות. (ז משנה ב).[13] בצד 39 מלאכות האב, קבעו חכמי המשנה כי יש להתאים כל מלאכה אחרת למלאכת האב הקרובה לה ולנהוג בה כתולדה של זו. תולדה ומלאכת אב נחשבות כמצוות אסורות באותה המידה, למעט בעניין החטאתם באי אילו מקרים[14].

בניגוד להנחה הרווחת בקרב המון העם, הגורסת שההימנעות ממלאכה בשבת היא למעשה הימנעות מעמל ומיגיעה גרידא, ההלכה קובעת שמלאכה בהקשר זה היא רק זו העונה להגדרה של "מלאכת מחשבת", כלומר "מלאכת אומן" דוגמת המלאכה שנדרשה לבניין המשכן. רמז להגדרה זו מצאו חז"ל בכך, שמצוות שמירת שבת נכתבה בתורה מיד לאחר הציווי על מלאכת המשכן.

Cquote2.svg

וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה.... וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַ-ה' כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת.

Cquote3.svg
– שמות ל"א, א'-ט"ו

חז"ל עמדו על חוסר הפרופורציה שבין המקרא לתלמוד בנושא זה, ואמרו על הלכות שבת שהם "כהררים התלוין בשערה - שהן מקרא מועט והלכות מרובות"[15].

חז"ל מצאו 39 פעולות שנדרשו לבניין המשכן במדבר וקבעו שכל אחת מהן, וכל פעולה הנגזרת מהן, תיחשב כמלאכה האסורה בשבת. המספר 39 נדרש במספר דרכים[16]:

  • כנגד 39 הפעמים שהמילה מלאכה בהטיותיה השונות מופיעה בתורה (המילה למעשה מופיעה למעלה ממספר פעמים זה, והגמרא ומפרשיה דנים אילו מילים לכלול בספירה).
  • כנגד 39 הפעמים שהמילים מלאכה ועבודה מופיעות בבניין המשכן.
  • כנגד המילים "אלה הדברים"[17] המופיעות בפרשיה המצווה על איסור המלאכה:
    • אל"ה = 36 בגימטריא ועוד 3 בגלל שהיה אפשר לכתוב את המילה "דברים" ב-3 דרכים יותר קצרות[18].
    • אל"ה =39 בגימטריה (על יסוד חילוף ה/ח[19]):
  • הסבר נוסף הוא שהמספר ל"ט ניתן לקוראו בתור מילה - לט, שפירושה קללה. עומקם של הדברים הוא שכל המלאכות שאדם חייב לעשותן בימי החול נובעות מחטאו של האדם הראשון ומהקללה שנענש בה "בזעת אפיך תאכל לחם", אבל לפני החטא, במצב האידאלי, היה כל העולם מוכן ומזומן לאדם, וכל חפצו היה מונח לפניו אף בלי שיצטרך לעמול. שבת היא מעין עולם הבא ולכן נאסרו המלאכות שנובעות מהקללה.

על פי דעת רבי יהודה, מספר אבות המלאכה הוא למעשה 41, מאחר שהוא מוסיף לרשימת האבות את שובט (יישור חוטי ה"שתי" בנול) ומדקדק (הרפיית חוטי ה"ערב"). חכמים, החולקים עליו, כוללים את האבות הללו בתור תולדות של המיסך ואריגה[20], או פוטרים בהן לגמרי.[21]

המסכת העיקרית במשנה ובתלמודים בה נידונים ל"ט אבות מלאכה, היא מסכת שבת.

תולדות מלאכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תולדות מלאכות שבת

39 המלאכות החשובות[22] שהיו במשכן נקראות "אבות מלאכות", בהיותן היסוד והמקור לכל שאר המלאכות הנגזרות מהן, אשר נקראות "תולדות".

אין הבדל מבחינת חומרת האיסור בין אב לתולדה. וגם על איסור "תולדה" יש חיוב מיתה (במזיד, לאחר התראה, בזמן שבית המקדש קיים והיו סנהדרין סמוכים איש מפי איש ממשה רבנו יושבים בבית המקדש) כמו שיש על אב, וכל ההבדל מתמצה בדינים פרטיים בדיני התראה.

המשמעות המעשית של הגדרת מלאכה כאב או כתולדה, היא באשר לעושה מלאכה בשוגג שהיה חייב להביא קרבן חטאת (בזמן שבית המקדש היה קיים). מי שעשה שתי מלאכות המשתייכות לשני אבות מלאכה שונים (כגון כותב ואופה) - חייב להביא שני קרבנות חטאת, ואילו מי שעשה אב מלאכה אחד ותולדה שלו (כגון זורע ומשקה) או שתי תולדות של אב מלאכה אחד – אינו חייב להביא אלא קרבן חטאת אחד.

פירוט אבות המלאכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל"ט אבות מלאכה
מספר מלאכה אב המלאכה הגדרה והסבר המלאכה שיעור החיוב תולדותיה
1 זורע זריעה, נטיעה וכל פעולה אחרת המביאה לגידול צמחים או מסייעת לכך כל שהוא (זרע אחד) השקיה, שריית זרעים במים
2 חורש פעולות המשביחות את הקרקע לצורך הזריעה כל שהוא זיבול, סיקול אבנים
3 קוצר ניתוק דבר החי משורש חיותו לאדם - גרוגרת, לבהמה - כמלא פי גדי, להסקה - כדי לבשל ביצת תרנגולת רדייה, חיתוך איבר מבעל חיים, יש אומרים שגם מפרק למשל חליבה בשבת
4 מעמר קיבוץ פירות קרקע ממקום גידולם לאדם - גרוגרת, לבהמה - כמלא פי גדי, להסקה - כדי לבשל ביצת תרנגולת קיבוץ תאנים לעיגול דבילה
5 דש פירוק גידול קרקע מפסולתו המחוברת לו גרוגרת סחיטת פירות, פירוק קטניות מהשרביטים, יש אומרים שגם מפרק למשל חליבה בשבת
6 זורה זריית חומר ופיזורו (ירושלמי) / ברירה (בבלי), באמצעות הרוח גרוגרת הפרדת המוץ מהתבואה בנשיפת הפה
7 בורר ברירת והפרדת אוכל ופסולת המעורבים זה בזה גרוגרת חיבוץ
8 טוחן טחינת גוף עבה שגדל בקרקע לחלקים דקים גרוגרת פירור גוש עפר לחול
9 מרקד מלאכת ברירה על ידי כלי גרוגרת סינון משקאות, ברירת אוכל מאוכל (באמצעות כלי)
10 לש חיבור שני חומרים (לרוב אבקה ונוזל) לעיסה אחת גרוגרת בלילת דברים שאינם אוכל (חול עם מים)
11 אופה (מבשל) הכנת מזון חי לאכילה על ידי חימום בחום האש גרוגרת התכת מתכות, המסת שעווה
12 גוזז גזיזת צמר ברוחב שתי אצבעות ניתוק דבר המחובר לגוף האדם: שערות, ציפורניים, עור יבש ועוד
13 מלבן ניקוי וליבון צמר או פשתן כתם כלשהו כיבוס בגדים אפילו רק שרייה, שפשוף, סחיטה, או ליבון בתנור
14 מנפץ ניפוץ צמר והכנת חומר הגלם שאפשר לטוות חוט באורך ארבעה טפחים להכות על גידים של בהמה לעשות מהם חוטים
15 צובע צביעת בגד או כל דבר אחר בצבע המתקיים צביעת חלק חשוב צביעה בעלמא
16 טווה טווית צמר חוט באורך ארבעה טפחים
17 מיסך סידור חוטי האריגה (השתי) מתיחת חוטי שתי ברוחב שתי אצבעות הכאה על החוטים כדי ליישרם שיתאימו למלאכה האריגה
18 עושה שתי בתי נירין עשיית בתי נירין (עבור נול אריגה) עשיית שתי בתי נירין (עשיית הטבעות בהן מושחלין החוטין, או השחלת החוטין לדיעה אחרת)
19 אורג אריגת שני חוטים זה בזה רוחב שתי אצבעות ליפוף חוט סורר בבגד
20 פוצע הוצאת חוטים מהבגד כדי לתקנו שני חוטים
21 קושר קשירת שני חוטים זה לזה בקשר קבוע קשר אחד
22 מתיר התרת שני חוטים קשורים שני חוטים המפריד חבל מפותל
23 תופר תפירת שתי תפירות בבגד שתי תפירות וקשירת ראש החוט או שלוש בלי קשירה (העיקר שיהיה תפירה מתקיימת) הדבקה
24 קורע פרימת שתי תפירות לצורך תפירה מחודשת פרימת תפירה המתקיימת הפרדת בדים ודפים דבוקים
25 צד צידת בעל חיים שרגילים לצוד אותם לצורך בשרם או עורם או הנאה אחרת חיה אחת
26 שוחט שחיטת בעל חיים נטילת נשמה חנק לדוגמה: הוצאת דג מהמים
27 מפשיט הפשטת עור מבעל חיים עור שניתן לעשות ממנו קמיע כל פעולה שמטיבה בעקיפין עם ההפשטה
28 מעבד המלחת ועיבוד עור בהמה כדי לעשות קמע
29 ממחק יישור העור והסרת שער כדי לעשות קמע מירוח והחלקה של כל דבר (מירוח סבון וכדומה)
30 משרטט שירטוט על העור לצורך חיתוך כדי לעשות קמע מריטת נוצות, מריחת שעווה, צחצוח כלים
31 מחתך חיתוך עור בהמה כדי לעשות קמע קוטם דבר בידו, מחתך דבר מה בכלי
32 כותב כתיבת שם בעל שתי אותיות שתי אותיות
33 מוחק מחיקה לצורך כתיבת שתי אותיות מקום שבו ניתן לכתוב שתי אותיות מחיקת ציור, כתיבה בדיו על דיו בצבע אחר
34 בונה בניית בניין כל שהוא קליעת צמה, בניית אוהל קבע, גיבון (הכנת גבינה)
35 סותר סתירת בניין קיים על מנת לבנותו מחדש כל שהוא פירוק אוהל קבוע, פירוק חלון מציריו, פירוק כלי
36 מכבה כיבוי אש כל שהוא סילוק חומרי בעירה, צינון מתכת שניתכה במים
37 מבעיר הדלקת אש כל שהוא הוספת חומרי בעירה, חיתוי גחלים, ליבון מתכות באש
38 מכה בפטיש סיום מלאכה כל שהוא להוציא חוטי תפירה מבגד, לתקן כלי מקולקל, לעשות צורה בכלי כדי לנאותו
39 הוצאה מרשות לרשות הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים שיעור חשוב לגבי החפץ היוצא (כגרוגרת למאכלי אדם, כמלוא פי הבהמה למאכלי בהמה, וכו') העברת ד' אמות ברשות הרבים, והכנסה מרשות הרבים לרשות היחיד, זריקה או הושטה של חפץ‏‏

חלוקת אבות המלאכות לקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקה לפי עבודות המשכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

את 39 אבות המלאכות, כפי שהן מופיעות במשנה[23], מקובל לחלק לפי הקבוצות הבאות, על פי סדר עשייתן במלאכת המשכן:

סוג המלאכות פירוט מלאכות שבת
11 מלאכות שנעשו בהכנת הרכיבים לצורך צביעת יריעות המשכן 1. הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ[24] 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּש. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְּרַקֵּד. 10. וְהַלָּש. 11. וְהָאוֹפֶה (מבשל)[25].
13 מלאכות שנעשו בהכנת היריעות 1.הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 2. הַמְּלַבְּנוֹ. .3 וְהַמְּנַפְּצוֹ. 4. וְהַצּוֹבְעוֹ. 5. וְהַטּוֹוֶה. 6. וְהַמֵּיסֵךְ. 7. וְהַעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בָתֵּי נִירִין. 8. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 9. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 10. הַקוֹשֵר. 11. וְהַמַּתִּיר.
12. וְהֵתּוֹפֵר שְּתֵּי תְּפִירוֹת. 13. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנַת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת.
7 מלאכות שנעשו לצורך הכנת כיסויי עורות האילים המאודמים ועורות התחשים 1. הַצָּד צְבִי. 2. הַשּׁוֹחֲטוֹ[26]. 3. וְהַמַּפְשִּיטוֹ. 4. וְהַמְּעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 5. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 6. המשרטטו[27]. 7. וְהַמְחַתְּכוֹ.
8 מלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן 1.הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 2. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנַת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 3. הַבּוֹנֶה. 4. וְהַסּוֹתֵר. 5. הַמְּכַבֶּה. 6. וְהַמַּבְעִיר. 7. הַמַּכֶּה בְּפַטִּיש. 8. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.

חלוקה לפי צרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקה נוספת היא לפי הצרכים הבסיסיים של האדם – לחם, בגד, ספר ובית:

סוג המלאכות פירוט מלאכות שבת
11 מלאכות הנעשות לצורך אפיית לחם 1. הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ[24]. 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּש. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְּרַקֵּד. 10. וְהַלָּש. 11. וְהָאוֹפֶה.
13 מלאכות הנעשות לצורך הכנת בגד: 1. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 2. הַמְּלַבְּנוֹ. 3 וְהַמְּנַפְּצוֹ. 4. וְהַצּוֹבְעוֹ. 5. וְהַטּוֹוֶה. 6. וְהַמֵּיסֵךְ. 7. וְהַעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בָתֵּי נִירִין. 8. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 9. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 10. הַקוֹשֵר. 11. וְהַמַּתִּיר. 12. וְהֵתּוֹפֵר שְּתֵּי תְּפִירוֹת. 13. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנַת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת.
9 מלאכות שנעשו לצורך כתיבה על קלף: 1.הַצָּד צְבִי. 2. הַשּׁוֹחֲטוֹ[26]. 3. וְהַמַּפְשִּיטוֹ. 4. וְהַמְּעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 5. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 6. המשרטטו[27]. 7. וְהַמְחַתְּכוֹ. 8. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 9. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנַת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.
6 מלאכות שנעשו לצורך בניין בית 1.הַבּוֹנֶה. 2. וְהַסּוֹתֵר. 3. הַמְּכַבֶּה. 4. וְהַמַּבְעִיר. 5. הַמַּכֶּה בְּפַטִּיש. 6. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב ד"ר יוסף יצחק ליפשיץ, רזא דשבת - השתיקה והדיבור, הוצאת סדנת אנוש, ירושלים תשנ"ט (1999)
  • הרב יהושע ישעיה נויבירט, שמירת שבת כהלכתה, בהוצאת בית מדרש הלכה מוריה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, סדר מועד ז ב
  2. ^ שמות כג, יב
  3. ^ שמות כ, י
  4. ^ "לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבַּת" - שמות, לה, ג
  5. ^ "... בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת" - שמות, לד, כא (כך מפורש הפסוק על ידי רבי ישמעאל, לפי רבי עקיבא, הפסוק מתייחס לאיסור החריש והקציר בשנת השמיטה - בבלי, ראש השנה, ט, א)
  6. ^ "וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה... וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא" - שמות, לו, ו (על פי בבלי, שבת, צו, ב
  7. ^ ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ה
  8. ^ ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ט
  9. ^ ספר ירמיהו, פרק י"ז, פסוקים כ"א-כ"ב, ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק ט"ז
  10. ^ ספר נחמיה, פרק י', פסוק ל"ב
  11. ^ ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק ט"ז
  12. ^ ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג
  13. ^ זהות זו בין המלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן ובין המלאכות האסורות בשבת נלמדת מסמיכות הפרשיות בין הציווי על שמירת שבת והציווי על הקמת המשכן בספר שמות.
  14. ^ בשונה מהחטאת מלאכת אב, בהחטאת מלאכה המסווגת כתולדה, בשוגג, ובזמן שבית המקדש קיים, ניתנת לעובר על המצווה האפשרות לכפר על חטאו באמצעות קרבן חטאת
  15. ^ משנה חגיגה, א, ח
  16. ^ ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מד, א בדפוס וילנא)
  17. ^ שמות לה, א
  18. ^ טעם זה מופיע גם בתלמוד הבבלי, שבת, ע, א
  19. ^ "לא מתמנעין רבנן דרשין בין ה"א לחי"ת" - ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מד, א בדפוס וילנא)
  20. ^ בבלי, שבת, עה, ב
  21. ^ ירושלמי, שבת, פי"ב, ג (ע, א בדפוס וילנא)
  22. ^ עיינו בפירוש התוספות לבבא קמא ב, א, ד"ה "הך דהואי במשכן"
  23. ^ משנה, שבת, ז, ב
  24. ^ 24.0 24.1 מלאכת החרישה מופיעה לאחר הזריעה, משום שבמדובר במשנה ארץ-ישראלית, ובה האדמה הקשה מחייבת חרישה שנייה לאחר הזריעה, כדי לכסות את הזרעים (על פי התלמוד הבבלי בשבת, עג, ב ורש"י ד"ה "בארץ ישראל")
  25. ^ על פי דברי רב פפא בגמרא, המלאכה שנעשתה בבניית המשכן הייתה למעה בישול, אך המשנה כתבה אפיה כדי לשמור על סדר אפיית הפת (בבלי, שבת, עד, ב)
  26. ^ 26.0 26.1 על פי רבי שמעון בן לקיש, שחיטה הינה למעשה תולדה של האב חבורה (ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב [נב, א בדפוס וילנא])
  27. ^ 27.0 27.1 על פי הבבלי שבת, עה, ב. (במשנה כתוב במקום מלאכה זו: "המולחו")