לאגוואט

**לאגוואט**
**الأغواط**
	שער דזאייר במרכז העיר
מדינה	אלג'יריה
מחוז	לאגוואט
ראש העיר	באשיר בינבהז (2012-2017)
תאריך ייסוד	המאה ה-11
שטח	64 קמ"ר
גובה	750 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	170,693 (2012)
‑ במטרופולין	477,328 (2008)
‑ צפיפות	426.73 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	33°49′25″N 2°52′32″W / 33.8236°N 2.8756°W
אזור זמן	UTC +1
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אלג'יריה רגילה) אלג'יר קונסטנטין אוראן תלמסאן אל-ואד תמנראסת טינדוף מרוקו ספרד תונ. לוב ניז'ר מאלי מאור. הים התיכון לאגוואט

לאגוואט (בערבית: الأغواط, תעתיק: אלאע'ואט; בצרפתית: Laghouat) היא עיר בצפון אלג'יריה. העיר היא בירתה של מחוז לאגוואט. היא שוכנת מדרום להרי האטלס ומצפון למדבר סהרה, במרחק 400 ק"מ דרומית לבירה אלג'יר. הנהר "ואדי דג'אדי" זורם ליד העיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מוזכרת לראשונה במאה ה-11 (לפי ההיסטוריון אבן ח'לדון) והייתה תחת שלטון מרוקאי ועות'מאני. בשנת 1852 כבשו הצרפתים את העיר. צבא של 6,000 חיילים, תחת פיקודו של שלושה גנרלים, (פליסייר, יוסוף ובואוסקרן) - הטילו מצור על העיר לאגוואט. הקרב החל ב-21 בנובמבר, עד 4 בדצמבר של אותה שנה, העיר לאגוואט הייתה סוערת. היה חיסול שיטתי של האוכלוסייה לפי פקודה, יותר משני שלישים נהרגו. שאר אוכלוסיית העיר ניצלו בקושי באמצעות כניעה. הצרפתים הרסו שכונות שלמות ובנו במקומם בתים חדשים ומודרניים.

מאז 1962, לאגוואט היא תחת שלטונה של אלג'יריה העצמאית. בשנת 1974 לאחר החלוקה המנהלית המחודשת, לאגוואט החזירה לעצמה את מעמדה כעיר בירה של המחוז.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית העיר לאגוואט מנתה 170,693 תושבים במפקד האוכלוסין שהתקיים ב-2012. העיר מהווה חלק ממחוז לאגוואט, שאוכלוסייתו הכוללת היא כ-480,000 תושבים. גרף האוכלוסייה מתייחס לכמות האוכלוסייה בעיר בעידן אלג'יריה העצמאית:

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

הדיוקסיה של לאגוואט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 14 בספטמבר 1955 העיר היא מקום מושבה של "הדיוקסיה של לאגוואט" (בלטינית: Dioecesis Laghuatensis), שהוקמה ב-19 ביולי 1901. ב-10 ביוני 1948 ביקרה במקום נציגות האפיפיור. הדיוקסיה כפופה ישירות לכס הקדוש והיא מקום מושבו של הארכיבישוף של אלג'יריה. בדיוקסיה יש כ-300,000 מאמינים. בשנת 2004 שירתו במקום 1,916 כמרים ו-61 נזירות.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר קיימת אוניברסיטת "עאמר טלידג'י".

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ממוקמת על ציר תחבורה ראשי (N1) החוצה את המדינה מצפון לדרום. במזרח העיר קיים נמל תעופה בינלאומי גדול, "אל-מקרארג". ותחנת רכבת המקשרת את העיר עם שאר המדינה.

60 ק"מ דרומית לעיר נמצא שדה הגז "חאסי ראמל", שהוא הגדול ביותר בצפון אפריקה.