לאה סדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאה סדו
Léa Seydoux
סדו, 2014
סדו, 2014
לידה 1 ביולי 1985 (בת 38)
צרפתצרפת פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Léa Hélène Seydoux Fornier de Clausonne עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2005 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1
פרסים והוקרה
  • אבירות במסדר ההצטיינות הלאומי (20 ביוני 2022)
  • אביר מסדר האמנויות והספרות (10 בפברואר 2016)
  • גביע שופאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאה אֵלֵן סֵדוּ-פורנייה דה קלוזוןצרפתית: Léa Hélène Seydoux-Fornier de Clausonne; נולדה ב-1 ביולי 1985), המוכרת בשם האמנותי לאה סֵדוּ, היא שחקנית קולנוע צרפתייה. זכתה להכרה בזכות הופעותיה בסרטים "רובין הוד", "משימה בלתי אפשרית 4: קוד הצללים", "חצות בפריס", "כחול הוא הצבע החם ביותר", "מלון גרנד בודפשט" ובסרטי ג'יימס בונד "ספקטר" והמשכו "לא זמן למות".

סדו, 2009

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאה סדו נולדה בפריז שבצרפת, למשפחה מרקע נוצרי. היא בתם של איש העסקים אנרי סדו, והנדבנית ואלרי סדו. סדו היא נכדתו של המפיק הצרפתי ז'רום סדו וקרובת משפחתו של בעליה של חברת ההפקה "Gaumont" ניקולא סדו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא החלה את דרכה בתחום המשחק בקומדיה "Mes copines" ובדרמה "מאהבת זקנה", ופרצה לתודעה בצרפת בזכות הופעה ראשית בשנת 2008 בדרמה "הנשמה הטהורה" (La belle personne), שבה גילמה את הנערה ז'וני. על הופעתה הייתה סדו מועמדת לפרס פריצת השנה של פרס סזאר.

ב-2009 היא הופיעה בדרמה האוסטרית המצליחה "לורדס" והופיעה בהופעת הבכורה ההוליוודית הקצרה שלה בסרטו מעורר המחלוקת של קוונטין טרנטינו "ממזרים חסרי כבוד", שבו הופיעה, בתחילתו, בתפקיד אחת מתוך שלוש בנותיו של מר פייר לפטיד, אשר מסתיר משפחה יהודית מתחת לרצפת ביתו.

ב-2010 השתתפה בסרטו של רידלי סקוט "רובין הוד" בתפקיד איזבל מאנגולם, אשתו של המלך ג'ון. כמו כן, הייתה מועמדת בפעם השנייה לפרס פריצת השנה של פרס סזאר על הופעתה בסרט "פרודנס היקרה".

ב-2011 הופיעה בסרט הפעולה שובר הקופות "משימה בלתי אפשרית 4" בתפקיד המתנקשת הצרפתייה סבין מוראו, ובסרטו של וודי אלן "חצות בפריס" בתפקיד גבריאלה, מוכרת תקליטים איתה מתיידד גיבור הסרט גיל (אוון וילסון).

ב-2014 זכתה בפרס לומייר על הופעותיה בסרט "כחול הוא הצבע החם ביותר" וב-"Grand Central". בשנת 2016 שיחקה לצד מריון קוטיאר בסרט "זה רק סוף העולם" של הבמאי הקנדי קסבייה דולן.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2016 סיידו פרסמה שהיא ובן זוגה אנדרה מאייר מצפים לילד ראשון יחד. ב-18 בינואר 2017, היא ילדה את בנה הבכור, ז'ורז'.

ביולי 2021 סיידו נמצאה חיובית ל-COVID-19, הייתה אסימפטומטית ומבודדת בביתה בפריז. האבחנה גרמה לה לדלג על פסטיבל קאן 2021.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד הערות
2006 Girlfriends אורורה
2007 מאהבת זקנה אוליביה
13 French Street ג'ני
2008 On War מארי
Des poupées et des anges ג'יזל
הנשמה הטהורה ג'וני
2009 לורדס מריה
Des illusions נערת הסאבוויי
ממזרים חסרי כבוד שרלוט לה-פאדיה
Plein sud לאה
2010 רובין הוד איזבל, רוזנת אנגולם (אנ')
Sans laisser de traces פלור
פרודנס היקרה פרודנס פרידמן
ורדים בתשלומים מרג'ולין
מסתרי ליסבון בלאנש דה מונטפורט
2011 חצות בפריס גבריאלה
משימה בלתי אפשרית 4: קוד הצללים סבין מוראו
Le roman de ma femme אווה
2012 שלום למלכה אגת'ה סידוני לאבורד
L'Enfant d'en haut לואיז
2013 כחול הוא הצבע החם ביותר אמה
גרנד סנטרל קרול
2014 היפה והחיה בלה
מלון גרנד בודפשט קלוטילד
סן לורן לולו דה לה פאלייז (אנ')
2015 יומנה של חדרנית סלסטין
הלובסטר מנהיגה בודדה
ספקטר ד"ר מדלן סוואן
2016 זה רק סוף העולם סוזנה
2018 זואי זואי
גיבורים במצולות טניה
2019 רחמים קלוג
2021 הכרוניקה הצרפתית סימון
הונאה המאהבת האנגליה
סיפורה של אשתי ליזי
France פראנס דה מורס
לא זמן למות ד"ר מדלן סוואן
2022 Un beau matin סנדרה מועמדת פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקנית הטובה ביותר (אנ') (2022)
TBA פשעי העתיד קפריס
Le Bal des Folles פאני
La Bête גבריאלה

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סדרה תפקיד הערות
2004 Père et Maire תלמידה פרק: "Responsabilité parentale"
2008 Les Vacances de Clémence ג'קי סרט טלוויזיה של France 2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאה סדו בוויקישיתוף