לאון (ספרד)
|
||||||||||||||||||||||||||||||
.svg)
לאון (בספרדית:León , בניב לאונזי:Llión) היא עיר ומוניקיפיום בספרד, בצפון-מזרחו של חצי האי האיברי, בירת המחוז לאון שב"קהילה האוטונומית של קסטיליה ולאון". בשנת 2011 אוכלוסייתה מנתה 132,744 תושבים ושטח העיר הוא 39,03 קמ"ר. אוכלוסיית האזור המטרופוליטני מגיעה ל-204,212 תושבים ושטחו, הכולל 10 מוניקיפיומים, הוא 708,1 ק"מר. העיר לאון הייתה בעבר בירת ממלכת לאון, אחת הישויות המדיניות שעמדו ביסוד המדינה הספרדית.
בהתחלתה מחנה רומי - של הלגיון השישי "ויקטריקס" (בסביבות 29 לפנה"ס) ואחר כך של הלגיון השביעי "גמינה", שם העיר בא מן המילה הלטינית "לגיו". אחרי דלדול אוכלוסיית היישוב בימי הפלישה הערבית-ברברית בהנהגת בית אומאיה, העיר השתקמה כחלק מממלכת אסטוריאס. היא ידעה ימי תהילה כבירת ממלכת לאון, שהשתתפה במלחמת הרקונקיסטה נגד המורים. בשנת 1188 העיר ארחה פרלמנט ראשון בתולדות אירופה, שכונס על ידי המלך אלפונסו התשיעי של לאון. כעבור זמן, עדיין בימי הביניים המוקדמות, העיר איבדה מחשיבותה, בין השאר, בעקבות התחזקות האיחוד בין ממלכת לאון ובין ממלכת קסטיליה בשנת 1301.
אחרי תקופה ארוכה של קפאון, בהתחלתה המאה ה-19 הייתה לאון אחת מן הערים הראשונות שקמה נגד הכיבוש של נפוליון וכעבור זמן מה, השיגה מעמד של בירת מחוז. בשלהי המאה ה-19 ובמאה ה-20 התפתחה לאון בקצב מהיר, בין היתר, הודות למיקומה כצומת מסילות ברזל וכמרכז לתעשיית כריית הפחם.
לאון נמצאת ב"דרך הצרפתית" שבמסלול עולי הרגל הקתולים אל סנטיאגו דה קומפוסטלה ומשמשת אכסניה לחגיגות דתיות רבות, שהמפורסמות שבהן מתרחשות בחג הפסחא. יעד של תיירות מקומית ובינלאומית לאון ידועה בקתדרלה הגותית שלה בסגנון צרפתי ובניינים היסטוריים אחרים כדוגמת הבזיליקה איסידורו הקדוש, בסגנון רומנסקי, עם פנתאון מלכי לאון, מנזר מרקוס הקדוש, מופת של אמנות הפלטרסקו והרנסאנס הספרדי או קסה דה לוס בוטינס, יצירה מוקדמת של האדריכל הקטלאני אנטוני גאודי. דוגמה של אדריכלות מודרנית הוא בניין המוזיאון לאמנות בת זמננו. בגלל נכסיה האמנותיים וההיסטוריים הוכרה העיר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
ערים תאומות[עריכה]
ברגאנסה (Bragança), פורטוגל- פורטו, פורטוגל
לאון, גואנאחואטו, מקסיקו
וורונז' , רוסיה
דבלין, אירלנד
שיאנגטאן, סין
קורדובה, ספרד
שארטר, צרפת
