לאונרד לכנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לאונרד לכנרגרמנית: Leon(h)ard Lechner , נולד ב-1553 בקירוב, נפטר ב-1606) היה מלחין גרמני משלהי תקופת הרנסאנס וראשית תקופת הבארוק, שעסק בעריכת יצירות מוזיקליות ועבד עם אורלנדו לאסוס, שאותו הכיר כששר בקאפלת החצר במינכן.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכנר נולד בטירול, אך מקום הולדתו המדויק אינו ידוע. הכינוי שאימץ לו לעתים, "אתיסינוס", מרמז למוצא מעמק אדיג'ה בדרום טירול.

עד שנת 1570 כשהיה בן 14 לערך שימש כנער מקהלה בעיר לנדשט ( landshut ) בדרום מדינת בוואריה. לאחר מכן עבר ככל הנראה לתזמורת המלכותית במינכן ,שם הפך לאחד מחסידיו של אורלנדו לאסוס שהיה מגדולי המלחינים בתקופת הרנסאנס. ההשפעה על יצירתו התבטאה בעיקר בהיבט הטכני של הביצוע בשירת החיים והמוות הגרמנית.

בשנת 1575 עבר ככל הנראה לנירנברג ופרסם את האוסף הראשון של יצירותיו בשם: Motectae sacrae. בשנים 1576-1579 עבד על אוסף השירה המודפס של בן תקופתו יקוב רגנארט ובבית הספר סנט לורנס בעיר. בתקופה זו נישא לדורותיאה קאסט, אלמנתו של החלילן העירוני.

בשנת 1584 מונה למנצח הראשי של הדוכס אייטל פרידריך הרביעי בהכינגן. חילוקי דעות עם הדוכס הביאו לפיטוריו. תחנתו הבאה הייתה בעיר טובינגן , ואחריה בקנאנג Backnang) ) שם זכה להגנתו של הדוכס מוירטמברג. משרתו הבאה הייתה כטנור בתזמורת הארמון של שטוטגרט, ובשנת 1589 מונה למלחין הראשי של הארמון. בשנת 1594 מת פטרונו והוא עצמו נפל למשכב. למרות זאת בתקופה זו זכה להכרה ופרסום , ותזמורתו לפופולאריות רבה.

במותו זכה להלויה מכובדת ונקבר בחצר כנסית בית החולים בשטוטגרט.

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכנר השאיר את חותמו העיקרי בפיתוח השיר הגרמני. בניגוד לרבו , אורלנדו לאסוס, הושפע בעיקר מסגנון השיר האיטלקי הכפרי. כפסגת יצירתו מוכרים שירי החיים והמוות הגרמניים. תרומתו הבולטת הנוספת התבטאה בפיתוח הראשוני של פיוטי התפילה הפרוטסטנטיים, אשר הוו בסיס לאחר מכן למלחינים אחרים.