לאונרד שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Leonard Schapiro.jpg

לאונרד שפירא (אנגלית: Leonard Bertram Schapiro‏; 22 באפריל 1908 - 2 בנובמבר 1988) היה היסטוריון בריטי מומחה להיסטוריה ופוליטיקה רוסית. הוא לימד במשך בשנים בבית הספר לכלכלה של לונדון, שם היה פרופסור למדעי המדינה וללימודים רוסיים.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאונרד שפירא נולד ב-22 באפריל 1908 בגלזגו שבסקוטלנד למשפחה יהודית-רוסית. הוא בילה את ילדותו בריגה ובסנקט פטרבורג, שם חזה במו עיניו במהפכה הקומוניסטית. הוא חזר לבריטניה עם הוריו ב-1920 כשהיה בן 12, והשלים את לימודיו בלונדון. למד משפטים וקיבל הסמכה בשנת 1932 במשך שנים עסק כעורך דין. במהלך מלחמת העולם השנייה עבד בעבור משרד המלחמה ושירות השידור הבריטי (הבי.בי.סי), שם ניצל את ידיעת השפה הרוסית.

בשנת 1955 פרסם את ספרו הראשון - "המקורות של האוטוקרטיה הקומוניסטית". באותה שנה הצטרף לסגל בית הספר לכלכלה של לונדון שם לימד עד לפרישתו בשנת 1975. היה מנחה הדוקטורט של הפרופסור הישראלי ישראל גצלר. נפטר ב-1983

ספרו המפורסם ביותר, "המפלגה הקומוניסטית והאיחוד הסובייטי", פורסם לראשונה ב-1960 והורחב בשנת 1970.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Russian Revolutions of 1917 and the Origins of Modern Communism, Basic Books (January 1987)
  • Turgenev: His Life and Times, Harvard University Press (September 15, 1982)
  • Schapiro: Origin Communist Autocracy, Harvard University Press; 2nd edition (December 1989)
  • Totalitarianism, PRAEGER PUBLISHERS (January 1, 1972)
  • The Soviet Worker Illusions & Realities, St. Martin's Press (January 1, 1981)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]