לאופולד קומפרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לאופולד קומפרט

לאופולד קופמרטגרמנית:Leopold Kompert,‏ 15 במאי 1822 - 23 בנובמבר 1886) היה סופר אוסטרי, יהודי יליד צ'כיה (בוהמיה). בכתביו תיאר בשפה הגרמנית את הווי יהודי בוהמיה בתקופת תחילת האמנציפציה. משייכים אותו ל"סופרי הגטו היהודי" ‏[1] היה אמביוולנטי לגבי עתיד היהודים בסביבה הגרמנית שאת תרבותה העריך, לפעמים סבר שייטיבו היהודים לעשות אם יהגרו לאמריקה. בסיפוריו מתוארים גם השכנים הצ'כים מתוך הזדהות עם תלאות עמם.

רקע משפחתי ושנות צעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאופולד קומפרט נולד בשנת 1822 במינכנגרץ (Münchengrätz), בצ'כית מניכובו הראדישטה (Mnichovo Hradiště) במרכז בוהמיה, אז באימפריה האוסטרית, כבן ליהודי עני, סוחר של צמר. מאמו וסביו הרב ירש אהבה למורשת היהודית.

את לימודיו התיכוניים עשה בגימנסיה בעיר יונגבונצלאו Jungbunzlau - כיום Mladá Boleslav שם התידד עם מוריץ הרטמן ואיזידור הלר וזכה למורים טובים שעודדו את צמאונו לידע.

בשנת 1838 למד זמן מה פילוסופיה באוניברסיטת קארל בפראג. אך באותה תקופה אביו נקלע למצוקה כספית קשה ולא היה מסוגל לתמוך שוב בלימודיו. קופמרט הצעיר התפרנס כמורה פרטי בביתו של סוחר מקומי, אולם הכסף לא הספיק ונאלץ לנטוש את לימודיו. הלך פעם ברגל לווינה בתקווה למצוא אמצעי פרנסה. אחר כך נדד במישור ההונגרי, ה"פוסטה" ובעת מסעו עצר פרק זמן בפרסבורג (ברטיסלבה) (סלובקיה של היום) שם פרסם רשמים מנדודיו בהונגריה בעיתון המקומי "פרסבוגר צייטונג". הועסק בהמשך על ידי ל. פרנקל בעתון "זונטגסבלטרן" שם פרסם פיליטונים. היה לאחר מכן למשך ארבע שנים (1843-1847) מורה פרטי בביתו של הרוזן גאורג אנדראשי בפרסבורג. אחרי מות אמו בשנת 1847 חזר לווינה ועשה שם זמנית לימודי רפואה עד שאירועי "אביב העמים" שינו את תוכניותיו. משנת 1847 הפך לתושב של וינה.

שנות בגרותו ופעילותו העיתונאית והספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור קופמרט התחיל את פעילותו הספרותית החל משנת 1840 בעיתון "פרסבורגר צייטונג". בין השנים 1848-1852 ערך את העיתון "אסטרייכישר לויד". בשנים 1852-1857 התפרנס שוב כמורה פרטי בעיר פסט בהונגריה. משנת 1857 חזר לחיות בווינה, נשא אשה אמידה והתקבל לעבודה בבנק קרדיטאנשטאלט. במקביל עבד כסופר פרילאנסר, כשהתבססותו הכלכלית עקב נישואיו איפשרה לו להתפנות לעבודה היצירתית והציבורית.

קומפרט הצטיין בספוריו על חייהם, מסורתם ומנהגיהם של יהודי בוהמיה ויש שכינו אותו ה"אוארבך של הגטו". ביצירותיו תיאר את קשיי המעבר מהקיום במרחב המחניק שבין חומות הגטו היהודי אל החיים כחוואי בשדות הפתוחים של הכפר הבוהמי. מתוך הרגשה שההשפעה הכל-מיישרת של הזמנים המודרניים עלולה לחסל את הצביון של החיים הרוחניים היהודים, משתדל קומפרט להנציח בכתביו את המקוריות, את העומק הפסיכולוגי, הרגשי ואת הרוח המוסרית שבמורשת היהדות. בשנת 1863 קומפרט פרסם בעיתון "נויצייט" מאמר מאת צבי גרץ על המשיחיות שעורר תרעומת בחוגים האדוקים וגרר הליכים משפטיים נגדו ונגד המחבר בטענה של ,"חילול השם". במשפט נקראו כעדים מומחים לזר הורוביץ ויצחק מנהיימר. קומפרט הפך עם הזמן לדמות חשובה בחיי העיר והקהילה היהודית. כחבר במועצת העיר וינה בין השנים 1873-1881 היה פעיל במיוחד בענייני חינוך. גם במסגרת בהנהלת הקהילה היהודית בבירת אוסטריה היה מעורב בנושאים שנגעו לחינוך היהודי, כשצידד בשילוב בחברה המודרנית הסובבת. בחוג חבריו היה אפשר למצוא את היינריך לאובל, פרדיננד קירנברגר ואמיל קוּה. נמנה גם עם נציגי כל ישראל חברים בווינה והיה פעיל בארגונים פילנתרופיים. כסגן יושב ראש " החברה למען היתומים בני ישראל" השקיע מאמצים בחינוך היתומים והיה לו חלק בהקמת המוסד של הברון טודסקו המיועד לאותם הילדים שיצאו מבית היתומים. בנוסף היה חבר בחוג האגודה ע"ש שילר. לאופולד קופמרט נפטר בווינה ב23 נובמבר 1886.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1848 Aus dem Ghetto. Geschichten (Erzählungen), Leipzig: Fr. Grunow

(מחיי הגטו. סיפורים - הוצאת פר.גרונו, לייפציג [Judith die Zweite (יהודית השנייה), Das Alt Babele Die Kinder des Randars; Ohne Bewilligung; Mährchen aus dem Ghetto]

  • Böhmische Juden (Erzählungen), Wien: Jaspar, Hügel und Manz 1851

יהודים בוהמים - סיפורים [Der Dorfgeher; Eine Verlorene; Trenderl]

  • Am Pflug. Eine Geschichte Franz Duncker, Berlin 1855

מאחורי מחרשה. סיפור - רומן בשני כרכים, הוצאת פרנץ דונקר, ברלין

  • Corporal Spitz In: Jahrbuch für Israeliten auf das Jahr 5620 (1859/60). Wien: 1859 S. 209-245

(רב טוראי שפיץ - בשנתון לבני ישראל בשנת ה'תר"כ 1859-1860, וינה)

  • Beschrieen In: Illustrirtes Israelitisches Jahrbuch für Ernst und Scherz auf das Jahr 5620 (1859/60). Tirnau und Pest 1859, S. 85-89
  • Neue Geschichten aus dem Ghetto (Erzählungen, 2 Bände), Prag: Kober und Markgraf 1860

[Eisik's Brille; Roßhaar; Die Schweigerin; Der Min; Franzefuß; Die Prinzessin; Julius Arnsteiner's Beschau]

[Die Jahrzeit; Die Seelenfängerin; Gottes Annehmerin; Die Augen der Mutter; Christian und Lea; Die beiden Schwerter; Der Karfunkel]

  • Wie man heirathete In: Jahrbuch für Israeliten auf das Jahr 5626 (1865/66). Wien 1866, S.244-352
  • Wie Hund und Katze In: Jahrbuch für Israeliten auf das Jahr 5627 (1866/67). Wien 1867, S.179-190
  • Die Schwärmerin In: Concordia Kalender für das Jahr 1869. Wien: 1969, S. 39-66
  • Zwischen Ruinen. Roman (3 Bände), Berlin: Otto Janke, 1875
  • Franzi und Heini (Roman), 1881

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שתי החרבות - דפוס בוימריטר, 1887

פרסים ומחוות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Regierungsrat כהוקרה לפעילותוהספרותית והציבורית

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1955 רחוב ברובע 22 (דונאושטאט) בווינה נקרא על שמו.
  • בעיר תל אביב בישראל, בשכונת פלורנטין, יש רחוב הקרוי על שמו, שרבים קוראים לו בטעות "רחוב קומפורט".

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

von der Historischen Kommission bei der Bayerischen Akademie der Wissenschaften, Band 51

(1906), S. 750–752, Digitale Volltext-Ausgabe in Wikisource, URL:

לואפולד קומפרט ב"ביוגרפיה הגרמנית הכללית" כרך 51 בהוצאת האקדמיה הבווארית למדעים, ע' 750-752, 1902 בויקימקור

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Oscar Donath Böhmische Dorfjuden,Jüdischer Buch und Kunstverlag, Brünn 1926

(אוסקר דונאט - היהודי הכפריים של בוהמיה, הוצאת יודישר בוך אונד קונסטפרלאג, ברנו, 1926 בגרמנית)

  • Hess, Jonathan M. Leopold Kompert and the Work of Nostalgia: The Cultural Capital of German Jewish Ghetto Fiction

Jewish Quarterly Review, Volume 97, Number 4, Fall 2007, pp. 576-615 (ג'ונתן מ. הס - לאופולד קופמפרט ועבודת הגעגועים: הבירה התרבותית של ספרות הגטו היהודי הגרמני ב"רוויו הרבעון היהודי" 97,4,סתיו 2007, ע' 576-615, באנגלית)

  • Luis Krausz - Leopold Kompert, conciliador de facções judaicas na Mitteleuropa

in "Contingentia" vol.4, nr.1, 2009 (לואיס קראוס - לאופולד קומפרט , מגשר הניגודים היהודים במרכז אירופה בכתב העת "קונטינגנטיה" של החוג לגרמנית של אוניברסיטת ריו גרנדה דו סול - פורטו אלגרה, ברזיל, בפורטוגזית ברזילאית)

  • Gabriele von Glasenapp

Aus der Judengasse:Zur Entstehung und Ausprägung deutschprachiger Ghettoliteratur im 19. Jahrhundert, in Conditio Judaica. Studien und Quellen zur deutsch-jüdischen Literatur- und Kulturgeschichte, Bd. 11 ,100,102-114 Niemeyer, Tübingen 1996 (גבריאלה פון גלאזנאפ - המקורות וההשפעות של ספרות הגטו בשפה הגרמנית במאה ה -19 , בכתב העת "קונדיטיו יודאיקה. מחקרים ומקורות לתולדות התרבות והספרות היהודית-גרמנית, כרך 11, ע2 100,102-104 נימאייר, טיבינגן 1996 - בגרמנית).

  • Anna Fuchs, Florian Krobb (eds)

Ghetto writing:traditional and Eastern Jewry in German-Jewish literature from Heine to Hilsenrath, Camden House,Columbia SC 1999 incl Florian Krobb Reclaiming the Location:Leopold Kompert's Ghetto Fiction in Post-Colonial Perspective פלוריאן קרוב על ספרות הגטו של קומפרט (פלוריאן קרוב "לתבוע את המיקום: ספרות הגטו של לאופולד קומפרט מנקודשת מבט פוסט-קולוניאלית בתוך הקובץ "ספרות הגטו: היהדות המסורתית והמזרח אירופאית בספרות היהודית -גרמנית מהיינה ועד היחלזנראט" בעריכת אנה פוכס ופלוריאן קרוב, הוצאת קאמדן האוס, קולמביה, 1999, באנגלית)

  • Kristina R. Sazaki

The Assimilating Fool? Bertold Auberbach's "Der Tolpatsch" and Leopold Kompert's "Schlemiel" Seminar: a journal of Germanic Studies vol.39,nr.1, february 2003 (המשוגע המתבולל? "דר טולפאץ'" מאת ברתולד אוארבך ו"שלמיאל" מאת לאופולד קומפרט בכתב העת לסמינר- כתב עת ללימודים גרמניים, כרך 39, מס.1, פברואר 2003)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (2007).HessJ, ‏, (2009) Kraus L, ‏ (1998) Glasenapp