לאוצין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאוצין
שם באנגלית Leucine
סימון ארוך Leu
סימון קצר L
נוסחה כימית C6H13NO2
משקל מולקולרי 131 גרם למול
נקודה איזואלקטרית 6
pKa קרבוקסיל 2.36
pKa אמין 9.6
pKa שייר אין
נוסחה קווית של לאוצין
נוסחה קווית של לאוצין
נוסחה מלאה של לאוצין
נוסחה מלאה של לאוצין
מספר CAS 61-90-5 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאוצין (Leucine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתז לאוצין ולכן היא מהווה חומצת אמינו חיונית, אותה יש לקבל דרך המזון.

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השייר של לאוצין זהה בהרכבו לשייר של חומצת אמינו אחרת, איזולאוצין, אך שונה בסידור האטומים (שני השיירים מהווים, אם כן, איזומרים מבניים). שייר הלאוצין פחמימני ומכיל ארבעה אטומי פחמן; דבר זה הופך אותה לאחת מחומצות האמינו ההידרופוביות ביותר. שיירי לאוצין נמצאים בדרך-כלל באזורים הפנימיים של חלבונים, כדי שלא יבואו במגע עם המים המקיפים את החלבון בסביבה התאית. לאוצין יוצרת אינטראקציות הידרופוביות עם חומצות הידרופוביות אחרות, ותורמת בכך רבות לייצוב המבנה התלת-ממדי של החלבון.

מקורות מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאוצין, כמו כל חומצת אמינו חיונית, קיימת כמעט בכל מזון[1], וכמו כל חומצת אמינו חיונית, המקורות המשמעותיים ביותר שלה הם מזונות עשירים בחלבון, כגון בשר בקר, דגים ועוף, חלב, ביצים, קטניות (כגון פולי תורמוס, פולי סויה, עדשה תרבותית, שעועית, חומוס, פול ואפונה) וגרעינים מסוימים.

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי חומצת האמינו השכיחה ביותר, והיא מהווה בממוצע 9.1% מכלל חומצות האמינו בחלבונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאוצין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]