ליאו זקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לאו זקס)
ליאו זקס
Leo Sachs
לידה 14 באוקטובר 1924
לייפציג, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 2013 (בגיל 89)
ענף מדעי גנטיקה
מקום מגורים גרמניה, ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת בנגור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
מחקר בתחומי הגנטיקה. גילוי מערכת התרבית להתפתחות תאי דם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ליאו זקס

ליאו זַקְס (Leo Sachs;‏ 14 באוקטובר 192412 בדצמבר 2013) היה פרופסור לביולוגיה מולקולרית ומראשוני חוקרי הגנטיקה בישראל, חתן פרס ישראל למדעי החיים.

זקס היה הראשון שהשתמש למטרות איבחון בתאים ממי שפיר סביב העובר (ביחד עם דוד מיכאל שר). השיטה קיבלה את השם אמניוסינתזה, או בדיקת מי שפיר.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקס נולד בלייפציג שבגרמניה בשנת 1924, ובשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, היגר לאנגליה. בתום מלחמת העולם השנייה, הצטרף לתנועת נוער ציונית והחל בלימודי חקלאות כהכנה לחיים בקיבוץ. הוא סיים דוקטורט בגנטיקה באוניברסיטת קיימברידג' ובשנת 1952 עלה לישראל והצטרף לסגל מכון ויצמן למדע. בראשית דרכו במכון, נתבקש זקס לייסד את המחלקה לגנטיקה.

בין 1974 ל-1979, כיהן זקס כדיקן הפקולטה לביולוגיה של המכון[1].

מערכת התרבית להתפתחות תאי דם נתגלתה על ידיו לראשונה בשנת 1963. מחקריו התמקדו בהתפתחות תאי אב ויכולת השיבוט באמצעות חלבונים לוויסות ומיון גידולים משובטים. מכלול עבודתו הביאה להתקדמות כלל-עולמית בחקר מחלת הסרטן והמחקר הגנטי. ביחד עם חיים גינזבורג הם גידלו לראשונה תרביות תאים שהפכו לסרטניים בעקבות חדירה של וירוסים.

מחקריו זיכו אותו בהוקרה בינלאומית והוא היה אזרח הישראלי הראשון בין חתני פרס וולף (1980). בשנת 1972 קיבל זקס את פרס ישראל למדעי החיים (1972) והוא חתן פרס רוטשילד, פרס א.מ.ת (2002) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר האקדמיות הלאומיות למדעים של ארצות הברית ואנגליה.

זקס נפטר ב-12 בדצמבר 2013 בגיל 89.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליאו זקס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.