לאו דזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לאו טסה)
לאו דזה
老子
לידה 601 לפנה"ס
צ'ו, Western Zhou עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 531 לפנה"ס (בגיל 70 בערך)
סין עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית דאואיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם דאואיזם
תחומי עניין אתיקה, מדע המדינה, מטאפיזיקה
עיסוק פילוסוף, סופר, ארכיונאי, Taoist עריכת הנתון בוויקינתונים
השפיע על יין שי, ג'ואנג דזה, מו דזה, קרל יונג, אריך פרום, יוליוס אבולה
מדינה שושלת ג'ואו עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות דאו דה ג'ינג עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Li Zong עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לָאוֹ דְזהסינית: , מילולית: מאסטר זקן), לעיתים לאו צוּ, לאו טְצֵה או לאוזי, אבי תורת הדאואיזם ומגדולי הפילוסופים הסינים. על פי המסורת הסינית חי במאה השישית לפנה"ס. מיוחסת לו כתיבת הדאו דה ג'ינג, החיבור הראשון של התנועה הדאואיסטית, שהיא אחת משלוש מערכות האמונה הגדולות בסין. תורתו של לאו דזה תרמה רבות לעיצוב התרבויות הסיניות הקדומות בפרט, ותרבויות המזרח הרחוק בכלל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאו דזה רוכב על תאו

לא ידוע כמעט דבר על חייו של לאו דזה, ועצם קיומו ההיסטורי מוטל בספק. על-פי המסורת המקובלת, הוא נולד בכפר קו במחוז חנאן של ימינו, שהיה שייך לממלכת צ'ו, בשלהי תקופת האביב והסתיו (בין 722 ל-481 לפנה"ס). הוא שימש כספרן בספרייה הקיסרית של שושלת ג'ואו, היה מנהל הגנזך ויועצו של הקיסר. האגדה מספרת על פגישה שהתקיימה בינו לבין קונפוציוס, בשעה שזה בא ללמוד את כתבי הספרייה, שבסופה ציין קונפוציוס שלמד יותר משיחתו עם לאו דזה מאשר מהמגילות אותן בא לקרוא.

כאשר הקיסר בחר בקונפוציוס להיות מחוקק האומה החליט לאו דזה לפרוש ולצאת למסע אל הרי ההימלאיה. מששמע הקיסר על עזיבתו העביר הוראה לשומרי הגבולות לעצור אותו ולא לאפשר לו לעבור עד שיכתוב את עיקרי תורתו וכך, בגבול טיבט, עצר אותו השומר, יִין שִׂי, ובמשך שלושה חודשים כתב לאו דזה במחברת כמעט חמשת אלפים סימנים סיניים בעלי משמעויות רבות.

לפי המסורות הדאואיסטיות רצה יִין שִׂי ללמוד מלאו דזה את תורתו, ולכן ביקש ממנו לכתוב את פרטיה. כך כתב ומסר לו לאו דזה את ספר הדרך וספר הסגולה, אשר ידועים כיום כספר אחד: הדאו דה ג'ינג. אותו יִין שִׂי למד את הכתבים ונעשה מאוחר יותר לאבי האסכולות הדאואיסטיות המסורתיות.

על אחרית ימיו של לאו דזה מסופר כי רכב על-גבי תאו מים אל-עבר המערב, ומאז לא נודעו עקבותיו. הוא מוצג באומנות לעיתים קרובות כאשר הוא רוכב על תאו.

הדאו דה צ'ינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דאו דה ג'ינג

חיבורו היחיד של לאו דזה, הדאו דה צ'ינג, הוא אוסף של 81 שירים קצרים, המציגים את יסודות התפיסה הדאואיסטית, ועוסקים בהתנהגות ראויה, בצורת הממשל הרצויה ובאיזון בין יסודות שונים. הם קוראים לחיי פשטות, מתינות, והרמוניה עם הסביבה, ומשבחים את דרכו של החכם, הפועל על ידי התערבות מזערית ככל הניתן על-מנת להשפיע על סביבתו. משמעותם של חלק מהשירים סתומה ונתונה לפרשנויות שונות. משפט מרכזי מתוך הספר: "עשה באפס מעשה והכל מעצמו ייעשה" (ע"פ הגרסה המקובלת).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ספר הדאו", תרגום מסינית דן דאור ויואב אריאל, חרגול/עם עובד 2007
  • דאו דה צ'ינג, הוצאת מוסד ביאליק
  • ספר הדאו, הוצאת חושן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]