לאטיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חבל לאטיום, מסומן בעיגול השחור

לָאטְיוּם או לטניוםלטינית: Latium) הוא שמו של חבל ארץ היסטורי במרכז איטליה החופף ברובו לשטחו של מחוז לאציו המודרני. שמו של החבל נובע מתושביו בעת העתיקה, השבטים הלטינים. לפי המיתולוגיה הרומית שם החבל נובע משמו של המלך האגדי לאטניוס.

בשיא גודלו, השתרע חבל הארץ על-פני השטחים שבין נהרות הטיבר והאניו מצפון, מורדות הרי האפנינים ממזרח, הרי טארקינה מדרום, והים הטירני ממערב. תושביו המקוריים של החבל, לפני ההגירה של השבטים ההודו-אירופיים דרומה, היו כנראה ממשפחות הליגורים או הסיקולים. לאחר נדידם של ההודו-אירופאיים דרומה, התיישבו במקום שבטים לטינים, תחילה לאורכו של עמק הטיבר. לאטיום הוקפה מצפונהּ על ידי האטרוסקים, ממזרחהּ על ידי השבטים האומברו-סאבלים (סאבינים, אקווים, ההרניקים ומארסים) ומדרומהּ על ידי הוולסקים.

ידוע על כ-47 קהילות לטיניות כפריות שהתקיימו בלאטיום במאה ה-7 לפנה"ס, שהיו שותפות בברית מדינית דתית (הברית הלטינית) והחזיקו בפולחן דתי משותף. הנהגתה של הברית הייתה כנראה בידי העיר אלבה לונגה. לאטיום הייתה בתקופה זו תחת איום מתמשך של ההגמוניה האטרוסקית. עם עליית כוחה של רומא כעיר החזקה בלאטיום, תקף טולוס הוסטיליוס את העיר, כבשה ואלבה לונגה הוחרבה. הנהגת הברית עברה לידיה של רומא.

יחד עם כפיפותה לרומא, הברית שמרה על מעמד עצמי מסוים ממנה עד פירוקה על ידי הרומים בשנת 338 לפנה"ס, ומשנה זו הפכה לאטיום לחלק בלתי נפרד מהמדינה הרומית. בתקופתו של אוגוסטוס הפך לאטיום למחוז מינהלי באיטליה תחת שלטון הפרינקפס, מחוז שנקרא "Latium et Campania".

מחוז לאציו המודרני