לאן נעלם דניאל וקס?
| לאן נעלם דניאל וקס? | |
|---|---|
 עטיפת הדיוידי של "לאן נעלם דניאל וקס?", חתומה על ידי אברהם הפנר. |
|
| בימוי: | אברהם הפנר |
| הפקה: | ביל גרוס |
| תסריט: | אברהם הפנר |
| שחקנים ראשיים: | ליאור ייני ישי שחר יוסף כרמון יעל הפנר אתי זבקו |
| מוזיקה: | אריאל זילבר |
| חברת הפצה: | - |
| הקרנת בכורה: | 1972 |
| משך הקרנה: | 94 דקות |
| שפת הסרט: | עברית |
| תקציב: | - |
| דף הסרט ב-IMDb | |
לאן נעלם דניאל וקס? הוא סרט קולנוע ישראלי של אברהם הפנר משנת 1972, שנחשב על ידי מבקרי קולנוע רבים לאחד הסרטים הטובים ביותר שנוצרו בישראל, מבחינה אמנותית.[1]
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילת הסרט
הסרט מספר על זמר בשנות השלושים לחייו בשם בני זיו (המכונה בני שפיץ), שחוזר לביקור מולדת לאחר שחי מזה עשור בארצות הברית ונישא לאישה אוסטרלית. הוא מחליט לערוך מסע חיפוש אחר שורשי ילדותו, ויחד עם חבר נוסף הוא מנסה לאתר בין חבריו לשעבר את דניאל וקס, מי שהיה בנעוריו מלך השכבה, אליל הבנות ודמות משפיעה מבחינה רוחנית על כל סובביו.
שפיץ עובר בין חבריו מהשכבה ומהתנועה, כשכל אחד מהם נושא עמו סיפור חיים אחר מאז סיום התיכון והושפע בצורה זו או אחרת מדניאל וקס.
בסוף המסע מגיע שפיץ אל וקס, שהתחתן עם "סלביה המשוגעת", גר בשיכון דל בבאר שבע ומרצה בשלוחה של האוניברסיטה העברית שם. וקס מתגלה כאדם אפור, פלספן ומשעמם שגם יופיו אבד, דבר הגורר אכזבה לידידיו לשעבר הבאים לראותו.
[עריכה] פסקול הסרט
לאן נעלם דניאל וקס מתאפיין בפסקול עשיר, האחראי על לפחות נכס צאן ברזל אחד בהיסטוריה של המוסיקה הישראלית. בבואו לבחור מלחין לסרט, פנה אברהם הפנר לאריאל זילבר, אז מוזיקאי אלמוני בתחילת דרכו. זילבר חבר לאהוד מנור ובמשותף הם כתבו שלושה שירים מקוריים במיוחד לסרט זה, אשר בוצעו על ידי ליאור ייני: "מן הקומה ה-40", "היום השני" ו"אגדה יפנית", כאשר האחרון הפך ברבות השנים לאחד השירים המזוהים ביותר עם אריאל זילבר, לאחר שהקליט אותו בעצמו. מנור כתב את השיר על פי ספר שקרא אז, שהכיל סיפורים על המזרח הרחוק. בשם "אגדה יפנית" בחר מכיוון שלחנו של זילבר, שקדם למילים, נשמע לו בסגנון יפני[2]. זילבר אף הלחין לפסקול הסרט קטע אינסטרומנטלי נוסף בשם "ננסי". את תפקיד החליל המוביל בהקלטה ניגן ידין טננבוים, אשר נחשב היה לאחד הכשרונות המבטיחים בנגינה על חליל בארץ, ונהרג במלחמת יום הכיפורים.
[עריכה] ז'אנר ומסרים
הסרט נחשב לאחד מסמלי הז'אנר שהתפתח בקולנוע הישראלי בשנות השישים והשבעים, שכונה בשם "הרגישות החדשה". את המונח טבע הבמאי ג'אד נאמן, והשתייכו אליו במאים כמו אורי זוהר, הפנר, דן וולמן ואיתן גרין. הסרטים שיצרו (כמו סרט זה או "חור בלבנה" של זוהר) היוו אנטיתזה לסרטי הבורקס העממיים שפרחו במקביל. הקולנוע האישי היה בעל אופי אמנותי אירופי-אוונגרדי, נושאי העלילה היה לרוב אוניברסליים ולאו דווקא ישראליים מובהקים וגיבורי הסרטים הללו היו צעירים עירוניים עצורים, מלנכוליים ומנוכרים לחברה המסואבת שלא גרמו לצופה להזדהות עמם, והיוו ניגוד גמור לדמותו המיתולוגית של ה"צבר".
גיבורי הסרט, בני שפיץ וחבריו המחפשים את דניאל וקס, עומדים בפני פרשת דרכים בחייהם: רובם מחוסרי אהבה, עם נישואין לא מוצלחים, בורגנים מלנכוליים עם ריקנות גדולה שאיבדו את האידאליים שהאמינו בהם בנעוריהם. החיפוש אחר וקס מסמל בשבילם את הרצון לחזור לנעורים ולמצוא שוב את הערכים הציוניים ואת השאיפות הגדולות "לשנות את העולם". גם השירים שהסרט מלווה בהם הם בחלקם שירי נוסטלגיה כמו "השמלה הסגולה" (במקור של להקת "התרנגולים"), המסמלים את השאיפה לחזור אל העבר התמים.
את החזרה לאידאלים של החזון הציוני ולקסם של הנעורים מנסה שפיץ לחוות דרך החיפוש אחר דניאל וקס, ה"צבר" היפה והנערץ, חדור האידאלים ואליל הבנות. וקס, ששמו מהלך קסם לאורך כל הסרט, מסמל את הציונות האידאליסטית, את הנעורים ואת הרצון למנהיג המהווה דמות לחיקוי ולהערצה. גילויו בסוף הסרט, במצב הרחוק מאוד מהאידאל שבו הוא זכור, מסמל את השבר של החזון הציוני, את אובדן הנעורים ומותם של הערכים, שאולי לא עמדה הרבה אמת מאחוריהם. הסרט מסתיים בקריאה נחרצת של שפיץ: "כוס אמכ וקס!", משפט המסכם את כל הוויית הסרט.
הסרט נוצר בשנת 1972, רגע לפני מלחמת יום כיפור, שסימלה בעיני רבים בחברה הישראלית את אותו שבר ציוני ואובדן תמימות הנעורים של החברה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "לאן נעלם דניאל וקס?" בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "לאן נעלם דניאל וקס?", במסד הנתונים העברי לקולנוע "אידיבי"
- "לאן נעלם דניאל וקס?", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אברהם הפנר, ליאור ייני וד"ר מירי טלמון דנים בסרט "לאן נעלם דניאל וקס?", באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
[עריכה] הערות שוליים
- ^ "מגמות בחברה הישראלית", גוגל ספרים
- ^ חיים קינן, השירים הגדולים: סרטים, מחזות זמר, סדרות טלוויזיה, מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, תל אביב 1999
