לאסלו אלמאשי
 | |
| צילום מ-1915. | |
| לידה |
22 באוגוסט 1895 טירת ברנשטיין, ממלכת הונגריה, אוסטרו-הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
22 במרץ 1951 (בגיל 55) זלצבורג, אוסטריה |
| לאום | הונגרי |
| תקופת הפעילות | 1926–1936 (כ־10 שנים) |
| גילויים בולטים | ציורי סלע פרהיסטוריים במדבר המערבי של מצרים |
| אזורים שחקר | מדבר סהרה |
| פרסים והוקרה |
צלב הברזל  |
  | |
לַאסְלוֹ אֶדֶה אֹלְמַאשִי (בהונגרית: Zsadányi és törökszentmiklósi Almásy László Ede, בגרמנית: Ladislaus Eduard Almásy, לדיסלאוס אדוארד אלמאשי); מז'אדאן וטרקסנטמיקלוש, 22 באוגוסט 1895 – 22 במרץ 1951) היה חוקר מדבריות, טייס ואיש מודיעין הונגרי, שהתפרסם כמקור ההשראה לדמות הראשית בספר ובסרט "הפצוע האנגלי".
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלמאשי נולד בטירת ברנשטיין לגיירג' אלמאשי ולאשתו אילונה. היו לו אח ואחות, יאנוש וגאורגינה. העיר ברנשטיין שכנה אז במחצית ההונגרית של הקיסרות ההבסבורגית, והועברה לאוסטריה ב-1922 כחלק מבורגנלנד. אביו היה אתנולוג וזואולוג מפורסם, שהיה בין מייסדי החברה הגאוגרפית ההונגרית. המשפחה הייתה שייכת לענף זוטר של בית אלמאשי העתיק והמיוחס, ואף על פי שנמנתה עם האצולה והיו לה אדמות, לא החזיקה בתואר העובר בירושה. מגיל צעיר התעניין אלמאשי בחקר הטבע ובבניית דאונים. אלמאשי היה חניך ומדריך בתנועת הצופים של הונגריה ובבגרותו אף היה המדריך הראשי של צופי האוויר של הונגריה[1].
מ-1911 ועד 1914 הוא התגורר באיסטבורן הסמוכה ללונדון, שם התחנך אצל מורה פרטי ולמד את השפה האנגלית על בוריה. בעודו בבריטניה פגש במגלה הארצות הנודע פרדריק סלו (מושא השראתו של הנרי ריידר הגרד, שביסס עליו את דמותו של גיבור ספריו אלן קווטרמיין), ובעקבות כך החל להתעניין ביבשת אפריקה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא שב לארצו והתגייס לחטיבת ההוסארים ה-11, ובהמשך עבר הסבה לחיל-האוויר. הוא שירת כטייס תצפית בחזית הרוסית ובחזית האיטלקית.
לאחר סוף המלחמה המשיך אלמאשי המלוכן לתמוך בבית הבסבורג. ב-26 במרץ 1921 הוא נהג במכוניתו של קרל הראשון, קיסר אוסטריה, בנסיעה שנמשכה שלושים שעות רצופות, כשזה שב ממקום גלותו בשווייץ לבודפשט בניסיון כושל לתבוע בחזרה את הכס. בחודשים הבאים, במהלך שהותם יחד, החל הקיסר לפנות לאלמאשי בתואר רוזן, אף שלא היה זכאי לכך מתוקף ירושה, וטען כי קרל רק זכר בקשה ישנה שהגיש סבו להענקת התואר, ושבוטלה לבסוף. בחוגים המלוכניים נהגו לכנותו בתואר רוזן מתוך כבוד לקיסר, אך מאחר שלא היה לכך תוקף חוקי, מחה אלמאשי לעיתים קרובות על הצגתו כרוזן.
חוקר מדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1921 נכנס לשירותו של הבישוף יאנוש מיקש מסומבטהי כמזכיר אישי, ושימש ככזה עד 1926. ב-1922 החל לעבוד גם כסוכן חברת הרכב האוסטרית שטייר דיימלר פוך בסומבטהי. בנוסף, הוא התחרה כנהג מרוצים. ב-22 בפברואר 1926 הגיע לנמל אלכסנדריה לביקורו הראשון באפריקה. בחודשיים הבאים ערך מסע של 3,000 ק"מ ברכב מהעיר לנילוס הלבן. במהלך אותו סיור היה אלמאשי לאדם הראשון שחצה ברכב לבדו את המדבר הנובי. ב-1928 הוא שבר שיא בנסיעה מהירה בין מדריד לקופנהגן. ב-1929 הוביל משלחת ממומבסה לקהיר והיה הראשון שחצה את ביצת סוד ברכב ממונע. באותה שנה גם ערך נסיעה של 700 קילומטר בסהרה המזרחי.
ב-1930 פוטר אלמאשי ממשרתו בשטייר בעקבות השפל הגדול, אך מצא שני פטרונים חדשים שהיו גם הם חוקרי מדבריות נלהבים: הנסיך כמאל אל-דין חוסיין, בנו של סולטאן מצרים חוסיין כאמל, וסיר רוברט קלייטון איסט-קלייטון, ברונט אנגלי. ב-1932 הוביל אלמאשי מספר מסעות מחקר ברמת גילף כביר בדרום מדבר לוב (כך נקרא בזמנם החלק המזרחי של מדבר סהרה), בהן השתתפו גם קלייטון ואשתו דורותי. הם ביקשו לאתר, בין השאר, את נווה המדבר האגדי זרזורה. המשלחות מצאו ציורי סלע פרהיסטוריים ומיפו את מיקומן של מספר נאות מדבר, שאחת מהן חשבו לזרזורה האגדית. חלק מהסקר שביצעו נעשה באמצעות מטוס קל. אלמאשי התפרסם כחוקר בעקבות מסעותיו וגילויו אלה. הוא שלט בערבית והכיר היטב את המדבריות, וחבריו הבדואים כינוהו "אבו רמלה" (אבי החולות).
ב-1935 הוביל אלמאשי משלחת נוספת בימת החול הגדולה שבמדבר לוב בחיפוש אחר צבאו האבוד של כנבוזי השני, שעל פי הרודוטוס נעלם בסופת חול כשניסה לכבוש את האורקל של אמון-רע בסיווה. במהלך המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה סיפק אלמאשי מידע מודיעיני לצבאו של אמיליו דה בונו. באותה תקופה החל לעבוד כמדריך טיסה בשדה תעופה בקהיר.
מלחמת העולם השנייה ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא נאלץ לשוב להונגריה, שם עוד היה רשום כסרן במילואים בחיל-האוויר. ב-1941 הוא סופח לגיס אפריקה של ארווין רומל. בפברואר 1942 הדריך שני סוכני אבווהר, יוהנס קפלר והקשר הנס-גרט זנדשטדה, במסע ארוך דרך המדבר מלוב ועד פאתי קהיר, שעקף את קווי הבריטים. הם הגיעו לבירה המצרית בראשית מאי. על השתתפותו במבצע הוענק לאלמאשי צלב הברזל מדרגה ראשונה והוא קודם לדרגת רב-סרן. הוא המשיך בפעילותו במודיעין הגרמני; ב-1943 היה מעורב בניסיון כושל להעביר סוכנים מיוון הכבושה ללוב, ולאחר מכן הוצב בטורקיה והוטל עליו להפעיל את קשריו במצרים כדי לסייע בארגון מרד נגד הבריטים.
ב-1944 חזר להונגריה. הוא היה מעורב בהצלת מספר יהודים מגירוש למחנות ההשמדה, בהם הסייף האולימפי ינה פוקס ומשפחתו. ב-2 באפריל 1945, לאחר כיבוש עיר מגוריו, הוא נעצר על ידי הצבא האדום. בפברואר 1946 הוא הועמד למשפט בידי בית-הדין העממי בבודפשט בעוון פשעי מלחמה בגלל שירותו בצבא הגרמני, וזוכה בנובמבר. ב-1947 הוא נעצר שוב בידי הרשויות הקומוניסטיות, אך שוחרר לאחר התערבותו של המלך פארוק. הותר לו לעזוב לווינה. הוא עבר להתגורר בקהיר. ב-1949 קבע שיא עולמי בדאייה למרחק, כשהטיס דאון מפריז לבירה המצרית. ב-1951, בעת חופשה באוסטריה, לקה בדיזנטריה. ב-11 במרץ, בעודו גוסס מהמחלה, הוא מונה למנהל המכון לחקר המדבר בקהיר. ב-22 במרץ הוא מת. הוא נקבר בבית-העלמין בזלצבורג.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגילף כביר מצוי הר בשם ג'בל אלמאשי, על שמו של החוקר ההונגרי.
אלמאשי במדיה האומנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-1959 הופיעה דמותו לראשונה בקולנוע בסרט המערב-גרמני "רומל מתקשר לקהיר" (Rommel ruft Kairo), שעסק במבצע הברחת המרגלים.
- שוחה בקהיר. סרט מלחמה בריטי משנת 1960, המבוסס על מבצע סלאם.
- ב-1992 ביסס הסופר מייקל אונדטייה את ספרו "הפצוע האנגלי" על אלמאשי ובני הזוג קלייטון. הוא תיאר פרשת אהבים בין ההונגרי לדורותי קלייטון (ששמה שונה ל"קתרין קליפטון"). העלילה הייתה בדיונית; אלמאשי כלל לא היה מאוהב בה, ומתכתובתו הפרטית עולה כי היה חד-מיני. הספר (שראה אור גם בעברית בתרגום דן דאור) זכה בפרס בוקר. ב-1996 עיבד אותו הבמאי אנתוני מינגלה לסרט המצליח וזוכה-האוסקר "הפצוע האנגלי", ובו גילם רייף פיינס את אלמאשי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- John Bierman. The Secret Life Of Laszlo Almasy: The Real English Patient. Viking, 2004.
- Steven Tötösy de Zepetnek. Comparative Cultural Studies and Michael Ondaatje's Writing. Purdue University Press, 2005.
- Mark Simmons. The Rebecca Code: Rommel's Spy in North Africa and Operation Condor. History Press Spellmount, 2012.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- László Almásy: the real 'English patient (באנגלית).
- מתיאס שולץ. The Gay 'English Patient': The True Story of Desert Explorer Laszlo Almasy. דר שפיגל (באנגלית).
- Wüstenforscher Almásy. דר שפיגל (בגרמנית)
English Patient was 'ugly, gay' Nazi spy, The Telegraph, 21 May 2004- ג'יין פרלה. The Real Hungarian Count Was No English Patient. הניו יורק טיימס (באנגלית).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתוך הספר Dr. Kubassek János: A Szahara bűvöletében — Az "Angol beteg" igaz története Almásy László hiteles életrajza (~ Under the spell of Sahara Desert — The true story of "The English Patient", an authentic biography of Almásy László) in Hungarian, Panoráma, 1999, Budapest, Hungary