לא נפסיק לרקוד

לא נפסיק לרקוד
סוגה	תוכנית מציאות
מנחים	צביקה הדר
זוכים	נופר חסן
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר עונות	1
שידור
רשת שידור	ערוץ 2 (קשת)
תקופת שידור מקורית	2008–2009

לא נפסיק לרקוד הייתה תוכנית מציאות בידורית ישראלית שבמרכזה תחרות ריקודים. התוכנית שודרה בערוץ 2 במסגרת הזכיינית קשת בשנת 2009. במהלך שידורה שונה שם התוכנית ממלחמת העולמות ל"לא נפסיק לרקוד", בעקבות מבצע עופרת יצוקה שפרץ באותו הזמן. מנחה התוכנית היה צביקה הדר. התוכנית הייתה המשך לתוכנית "נולד לרקוד" ששודרה במשך שלוש עונות.

בשונה מ"נולד לרקוד" שהייתה גרסה ישראלית לפורמט אמריקני קנוי (So You Think You Can Dance), "לא נפסיק לרקוד" הייתה פורמט ישראלי מקורי. במהלך עונותיה של "נולד לרקוד" הועלו טענות שלא ניתנה במה מספקת לסגנון ה"היפ הופ" ודומיו (סטריט) וכי השופטים מוטים לטובת סגנונות קלאסיים יותר; "לא נפסיק לרקוד" הביאה את סגנונות הריקוד העכשוויים לקדמת הבמה ועימתה אותם עם הסגנונות הקלאסיים.

פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכנית התחרו זו בזו שתי קבוצות של עשרה רקדנים בכל קבוצה. קבוצה אחת נקראה קבוצת ה"סטריט" ברשות אונה הולברוק, ובה רקדו סגנונות כמו: ברייקדאנס, קראמפ, היפ הופ ועוד. הקבוצה השנייה נקראה ה"סטודיו" ברשות דוד דביר, ובה רקדו סגנונות קלאסיים כמו: בלט, מחול מודרני ועוד. בכל תוכנית קיבל כל ראש קבוצה רשימת סגנונות לריקוד (בהתאם לסגנון הקבוצה שלו) ושיבץ לכל סגנון את הרקדנים המתאימים ביותר (בזוגות ולעיתים בשלישייה). כל זוג מקבוצה אחת התחרה ראש בראש בזוג מהקבוצה השנייה בפרשנות "סטריט" או "קלאסית" לשיר דומה (ביצועים שונים לאותו שיר) או לסגנון ריקוד דומה (מחזמר, למשל). השיפוט הורכב מפאנל שופטים שחיוו את דעתם על כל ריקוד במהלך התוכנית ומהצבעות הצופים בבית (במסרונים ודרך אתר קשת). בסוף כל תוכנית שוקללו קולות השופטים וקולות הקהל בבית והקבוצה שניצחה במרב קטעי הריקוד הייתה המנצחת בתוכנית. ראש הקבוצה המפסידה ראשי היה להעניק חסינות למספר רקדנים, אך יתר רקדניו הועמדו להדחה. בדומה ל"נולד לרקוד", הם ביצעו ריקודי סולו קצרים, והרקדן שקיבל את כמות הקולות הנמוכה ביותר מהצופים בבית, הודח מהתוכנית (לעיתים יותר מרקדן אחד).

הכישלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורמט לא הצליח להתחבב על הצופים והתוכנית זכתה לרייטינג נמוך מהצפוי. נוסף על כך קושי אובייקטיבי – המבצע שנערך בתקופה זו בעזה גרמה לקטיעת תוכנית אחת עקב נפילת טילים, ולביטול תוכנית נוספת^[1]. השם המקורי, "מלחמת העולמות", שהיה כינוי ל"מלחמה" בין "עולם" הסטריט ל"עולם" המחול הקלאסי, התברר כבעייתי כאשר פרץ מבצע עופרת יצוקה, והוחלף לשם "לא נפסיק לרקוד". מסיבות אלה הורדה התוכנית חודשיים לפני המתוכנן והגמר אורגן בחופזה. בתוכנית טרום הגמר התחרו הרקדנים בריקודי סולו בלבד ועשרה מתוכם הודחו בבת אחת^[2]. ארבעת הרקדנים הנותרים עלו לגמר: איביצה באגו, רפאל בנימין, תומר יפרח, ונופר חסן (הזוכה)^[3].