לבבות דקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לבבות דקל טריים

לבבות דקל הוא השם שניתן לחלק בעצי דקל מסוימים, הנמצא במרכז תחתית הגזע של העץ, ומשמש במטבחה של אמריקה המרכזית, כמרכיב בהכנת סלטים. בארצות המערב, מוכָּרים לבבות הדקל, בצורתם המשומרת. טעמם של לבבות הדקל, מזכיר שילוב של ארטישוק ואספרגוס.

סוגי הדקלים, מהם ניתן להפיק את הלבבות הם: דקל הקוקוס, דקל ג'קארה, דקל אסאי, דקל סבאל, ודקל פופוניה. הלבבות נכרתים מגזע הדקל, או מהחוטרים הצומחים בצד הגזע. כריתת הגזע מביאה למותו של הדקל, בעוד שכריתה מבוקרת של החוטרים, מאפשרת את המשך גידולו של העץ, והפקת לבבות נוספים.

מינים מתורבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקל פופוניה

עם התפתחות השימוש בלבבות הדקל למאכל, ושימורם לשם יצוא, נוצר הצורך למצוא מינים, אשר אחזקתם תהיה נוחה יותר, והטיפול בהם יהיה יותר קל. החוקרים חיפשו מין שניתן יהיה לגדלו בצפיפות, שהוא יוציא חוטרים רבים מגזעו, כדי להאריך את חיי הדקל, ולהרבות את התפוקה, ושעליו יהיו פחות קוצניים ודוקרניים, כדי להקל על מלאכת הקטיף.

המין שהגיב לתירבות בצורה הטובה ביותר, היה דקל הפופוניה (שם מדעי: Bactris gasipaes). בניגוד למין הפראי, המין המתורבת הוא חסר קוצים, ניתן לשתול אותו בצפיפות, מגזעו יוצאים עד 40 חוטרים, וקציר סלקטיבי שלהם, שומר על חיי הדקל.

את דקל הפופוניה מגדלים בעיקר בברזיל, ובקוסטה ריקה, בהן יש ללבבות הדקל, ביקוש מקומי, ואף חלק נכבד מהיבול, משווק לחו"ל.

הפקת לבבות דקל מגזעי פופוניה

מעמד בהלכה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי הנראה, יש לזהות את לבבות הדקל עם "קורא" התלמודית: "קורא רב יהודה אמר בורא פרי האדמה, ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו, רב יהודה אמר בורא פרי האדמה - פירא הוא, ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו - הואיל וסופו להקשות"[1].

ברכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שלב הדקל, אינו הפרי העיקרי של הדקל נחלקו האמוראים מה תהיה ברכתו, האם ברכת בורא פרי האדמה, או ברכת שהכול נהיה בדברו.

כיום נחלקו הפוסקים מה לברך על לבבות הדקל מכיון שכיום מגדלים את עצי הפפוניה רק לשם לבבות הדקל לכן יש פוסקים האומרים לברך בורא פרי האדמה ויש מן הפוסקים שאומרים שעדיין צריך לברך שהכל מכיון שכריתת הגזע מביאה למותו של הדקל.

מכל מקום, כדי לא להיכנס לספקות, מומלץ לא לאכול לבבות דקל באופן עצמאי, אלא בתוך הארוחה, כדי לצאת חובת הברכה בברכת המוציא לחם מן הארץ או לפטור ע"י אכילת שני דברים אחד שברכתו בורא פרי האדמה ואחד שברכתו שהכל.

תרומות ומעשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטע רבעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ירושלמי שביעית (פרק ד הלכה ו ) אין קדושת שביעית חלה על לבבות דקל: "דרש רבי יודה בר פזי בבית מדרשא: הקור, אין קדושת שביעית חלה עליו".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]