לבד בברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לבד בברלין
Alone in Berlin.JPG
מחבר הנס פאלאדה
שם בשפת המקור Jeder stirbt für sich allein
שפת המקור גרמנית
הוצאה ידיעות אחרונות
שנת הוצאה 1947
תרגום לעברית 2010
תורגם לשפות אנגלית צרפתית ועברית
מספר עמודים 671

לבד בברליןגרמנית: Jeder stirbt für sich allein - כל אחד מת בשביל עצמו) הוא ספר מאת הסופר הגרמני הנס פאלאדה, שנכתב ויצא לאור בשנת 1947, לאחר מות מחברו. הספר הוא רומן היסטורי שעלילתו, המתרחשת בימי מלחמת העולם השנייה, מבוססת על סיפורם האמיתי של אוטו ואליזה המפל, זוג אזרחים ממעמד הפועלים אשר חיו בברלין ברובע ודינג ושהניחו ברחבי העיר מאות גלויות הקוראות לסרבנות ולחבלה במקומות העבודה, עד שנתפסו והוצאו להורג במרץ 1943.

הספר תורגם לאנגלית, בשמו המקורי: Every Man Dies Alone, בשנת 2009; ולעברית, בשם לבד בברלין, ב-2010.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתארת את חייהם של תושבי ברלין בתקופת הרייך השלישי. היא מתרכזת בסיפורם של בני הזוג אוטו ואנה קוונגל, שלאחר שאיבדו את בנם שנהרג בחזית, החליטו להפיץ ברחבי ברלין גלויות בהן הם קוראים להתנגדות לשלטון הנאצי. קוונגל מקווה כי קוראי הגלויות יפתחו בהתנגדות פסיבית לשלטון, כי גלויותיו יופצו בבתי המלאכה ובמפעלים מיד ליד, וכי הוא ישנה משהו לטובה בעולם שמסביבו. בפועל מוצאות רוב הגלויות את דרכן אל הגסטפו מיד לאחר גילויין. אוטו קוונגל שומט בטעות גלויה מכיסו, נתפס על ידי הגסטפו, והוא ואשתו מובלים לכלא פלצנזה, נשפטים בפני "בית הדין העממי" בראשות השופט רולנד פרייזלר (מופיע במקור כפייזלר) ונידונים למוות. קוונגל מוצא להורג, ואנה נהרגת בתא הכלא בהפצצה אווירית.

סיפורם של בני הזוג קוונגל הוא רק חלק מהסאגה שמגולל פאלאדה. הוא מתאר את סיפורם של רבים נוספים הלכודים כבני הזוג קוונגל במשטר הבלתי אנושי של חשדנות ומלשינות שהפעיל הרייך השלישי כנגד אזרחיו. הקומיסר אשריך, הממונה מטעם הגסטפו על תפיסת מפיץ הגלויות, וסופו שהוא מבין את אשמתו המוסרית עצמו ומתאבד; טרודל באומן, ארוסתו של בנם המת של הקוונגלים, שאמירה לא זהירה של אנה, בחקירתה, מביאה למעצרה ומעצר בעלה, ולמותם של שניהם; אנו קלוגה, מהמר כפייתי ורודף נשים הנחשד כי הוא מפיץ את הגלויות ונרצח על ידי אשריך; אשתו, אווה, שאינה יכולה לשאת את אשמת בנה, שהרג יהודים בשירות ה-SS, עוזבת את המפלגה הנאצית ואת משרתה כדוורית ועוברת לחיות בכפר; משפחת פרסיקה, חברי מפלגה נאמנים, המתוארים כאלכוהוליסטים חסרי מוסר; השכנה היהודיה רוזנטל, הנרדפת על ידי הנאצים, ונאלצת לחיות במסתור ולבסוף להתאבד בעקבות אבדן הדעת; אמיל בארקהאוזן, נוכל ומלשן שמנסה לבזוז את דירתה של היהודיה רוזנטל, לטמון פח לידידו אנו קלוגה ולסחוט בה בעת את חברתו החדשה, גב' הברלה; והשכן, שופט בית המשפט העליון בדימוס פרום, האמיץ והמוסרי, המסתיר בדירתו את רוזנטל, תומך בקוונגלים בעת מאסרם, ואף מספק להם ציאניד.

כל אלו יוצרים פסיפס אנושי מורכב, המתאר את חיי היום יום ברייך השלישי, חיים של חשד מתמיד ממלשינות ושל כפיפות לשרירות לבם של לובשי המדים, אנשי הגסטפו וה-SS, שגם הם, בתורם, אינם חסינים ואף הם צפויים להשפלה ועינויים. כן מתאר הספר בפירוט את מערכת המשפט והענישה המושחתת והפגומה. על אף כל אלו אין הספר חף מתקווה אנושית. קוונגל מוצא את שלוות נפשו בתא הנידונים להורג, והספר מסתיים בתיאור חייה החדשים של אווה קלוגה בכפר לאחר המלחמה, יחד עם בנה המאומץ, קונו-דיטר, בנו של בארקהאוזן, עבריין צעיר שנמלט מאביו, מחיי הכרך ומההפצצות אל הכפר, ומצא שם את האפשרות להיוולד מחדש.

נסיבות כתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר הנס פאלאדה ניהל מערכת יחסים מורכבת עם שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס ועם המשטר הנאצי. לתקופה קצרה זכה לחסדו של שר התעמולה, אך לאחר שלא הצליח לכתוב רומן אנטישמי אותו הזמין גבלס, נשלח אל בית מחסה לחולי רוח, דבר שבגרמניה הנאצית היה כמעט שקול לגזר דין מוות. לאחר סיום המלחמה היה פאלאדה אדם שבור מבחינה בריאותית ונפשית.

ב-1947 החליט פאלאדה ליצור קשרי עבודה עם המשטר החדש של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (גרמניה המזרחית). הוא עבר לברלין ושם חידש את קשריו עם המשורר יוהנס בכר, שמונה לשר התרבות בממשלה הקומוניסטית החדשה. בכר ניסה לסייע לו בכתיבתו, בכך שנתן לו את תיק הגסטפו של בני הזוג המפל, שבמהלך המלחמה הביעו התנגדות להיטלר באמצעות הפצת גלויות ובהן מסרים אנטי-נאצים ברחבי ברלין. פאלאדה שקע בכתיבת הספר על חייהם של בני הזוג, והשלים את כתיבתו בתוך 24 ימים. בסמוך לאחר מכן מת. הספר, שתורגם לעברית בשם "לבד בברלין" נקרא בשפת המקור "Jeder stirbt für sich allein" - "כל אחד מת בשביל עצמו". הספר יצא לאור לאחר מותו של פאלאדה וזכה להצלחה רבה.

הצלחת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם יציאתו לאור היה "לבד בברלין" לרב מכר בגרמניה. הספר נחשב ליצירת מופת, וזכה לכך שהסופר פרימו לוי, ניצול אושוויץ, יכתוב כי "זהו הספר הטוב ביותר שנכתב אי פעם על אודות ההתנגדות הגרמנית לנאציזם". עם זאת הספר לא תורגם לאנגלית עם צאתו לאור, שכן הוצאת פטנם סברה שאינו איכותי כיתר יצירותיו של פאלאדה. בשנת 2009 התחדש העניין ביצירותיו של פאלאדה מחוץ לגבולות ארצו. "לבד בברלין" תורגם לאנגלית, והיה לרב מכר. העניין המחודש בפאלאדה בארצות דוברות אנגלית הביאו לתרגום הספר "לבד בברלין" גם לעברית.

תרגום הספר לאנגלית הפך לאחד האירועים הספרותיים הבולטים בשנת 2009. הספר הגיע לראשי רשימות רבי המכר הן בבריטניה והן בארצות הברית‏[1] וזכויות ההסרטה של הספר נרכשו על ידי המפיקים סטיבן ארנדט ווינסנט פרז.

הפרק הגנוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקה מחודשת של כתב היד, השמור בספריה הלאומית בברלין, שנערכה בשנת 2011, העלתה כי הוא כולל פרק (מס' 17 במקור) שלא התפרסם עם הפרסום הראשון של הספר בשנת 1947. שם הפרק: "גם אנה קוונגל משתחררת". הפרק מתאר את ניסיונה של אנה קוונגל להשתחרר מחברותה ב'ליגת הנשים הנאציונל-סוציאליסטית', לפני שהיא ואוטו בעלה פתחו במבצע הפצת גלויות ההמרדה. הנסיון הסתיים בהצלחה.

בנסיבות פרסום הספר, בסמוך לאחר המלחמה, ולאחר מות הסופר, נראה כי העורך גנז את הפרק הזה, על מנת שלא להדגיש את העובדה כי בגרמניה הנאצית, גם דמויות "חיוביות" כקוונגלים, השתייכו לארגונים נאציים. הפרק תורגם לעברית והופיע במדור הספרות במוסף 7 לילות של העיתון ידיעות אחרונות באפריל 2011.‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Hans Fallada's anti-Nazi classic becomes surprise UK bestseller" by Dalya Alberge, The Observer, Sunday 23 May 2010
  2. ^ החוליה החסרה, הפרק הגנוז מתוך 'לבד בברלין', מוסף '7 לילות', ידיעות אחרונות, 15.4.2011, עמ' 22-18, בתרגומה של יוסיפיה סימון.