לבטיראצטם
 | |
| מבנה לבטיראצטם | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (S)-2-(2-oxopyrrolidin-1-yl)butanamide | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| קפרה, לוותרים | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C8H14N2O2 |
| מסה מולרית | 170.209 גרם למול |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 100% |
| זמן מחצית חיים | 8-6 שעות |
| הפרשה | בשתן |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם, בישראל נכללת בסל הבריאות |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C  |
| דרכי מתן | דרך הפה |
| מזהים | |
| קוד ACT |
N03AX14 |
| מספר CAS | 298-46-4 |
| PubChem | 5284583 |
| ChemSpider | 4447633 |
  | |
לבטיראצטם היא נוגדת פרכוסים מן הדור החדש. התחילו להשתמש בה בשנת 2000 ומשתמשים בה בטיפול באפילפסיה[1]. זוהי אננטיומר של etiracetam. התרופה משווקת בישראל בשם "קפרה".
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחד עם עוד תרופות אנטי-אפילפטיות כמו גאבאפנטין יש לה שימוש גם בכאב נוירופתי (עצבי).
לבטיראצטם אושרה לשימוש באיחוד האירופי כטיפול בתרופה מונותרפית (כשנוטלים רק תרופה אחת) בהתקפים מוקדיים או כתרופה נוספת בטיפול בהתקפים מיוקלוניים או התקפי טוני-קלוני[2]. משתמשים בה גם ברפואה וטרינרית לאותן מטרות.
ללבטיראצטם יש תועלת אפשרית למחלות פסיכיאטריות ונוירולוגיות אחרות כמו תסמונת טורט, אוטיזם, הפרעה דו-קוטבית. אבל תופעות הלוואי החמורות ביותר שלה הן התנהגותיות ויחס הרווח-תועלת שלה במקרים כאלה אינו מובן דיו[3].
מכניזם הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכניזם המדויק שבו פועלת לבטיראצטם אינו ידוע. בכל אופן, התרופה קושרת עצמה לחלבון השלפוחית הסינפטית SV2A[4]. זהו מנגנון שאינו מוכר מתרופות קודמות. סבורים שהוא מעכב הובלה עצבית על פני הסינפסות[5].
תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבטיראצטם מתאפיינת במיעוט תופעות לוואי[6]. אבל היא עלולה לגרום לנמנום, חולשה, הליכה לא יציבה, בעיות בקואורדינציה, כאב ראש, כאבים, שכחה, חרדה, רגזנות או עוינות, סחרחורת, מצבי רוח משתנים, עצבנות, איבוד תיאבון, הקאה, שלשול, עצירות ושינויים בצבע העור.
תופעות לוואי חמורות עלולות להיות דיכאון, הזיות (שמיעת קולות או ראיית דברים שאינם קיימים), מחשבות אובדניות, חום (תסמין), דלקת גרון וסימנים אחרים של דלקת, ראייה כפולה, גירוד, פריחה, פנים נפוחות. בספרות המחקרית שנכתבה לאחרונה[7] נכתב שתוספת של פירידוקסין (ויטמין B6) יכולה להפחית את הסימפטומים הפסיכיאטריים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קלובאזאם (פריזיום)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "לבטיראצטם דקסל - Levetiracetam dexcel", באתר "ויקיתרופות"
- הערך "קפרה - Keppra", באתר "ויקיתרופות"
- לבטירצטם (Levetiracetam), באתר "אינפומד"
- תופעות לוואי – קפרה
- אילן בלט, Israeli journal of neurology, יוני 2007 | גיליון מס' 18 קפרה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Abou-Khalil B (ביוני 2008). "Levetiracetam in the treatment of epilepsy". Neuropsychiatr Dis Treat. 4 (3): 507–23. PMC 2526377. PMID 18830435.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ BNF 59. BMA & RPSGB. 2010.
- ^ Farooq MU, Bhatt A, Majid A, Gupta R, Khasnis A, Kassab MY (2009). "Levetiracetam for managing neurologic and psychiatric disorders". Am J Health Syst Pharm. 66 (6): 541–61. doi:10.2146/ajhp070607. PMID 19265183.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ אילן בלט, קפרה
- ^ Rogawski, MA (ביוני 2006). "Diverse mechanisms of antiepileptic drugs in the development pipeline". Epilepsy Research. 69 (3): 273–94. doi:10.1016/j.eplepsyres.2006.02.004. PMC 1562526. PMID 16621450.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ יצחק שילר, אפילפסיה, עמ' 64
- ^ "Clinical Epilepsy: Pediatrics". Epilepsia. 46 (s8): 142–67. 2005. doi:10.1111/j.1528-1167.2005.460801_16.x.(הקישור אינו פעיל)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.