לבן הארמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לָבָן הָאֲרַמִי הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית על פי המקרא היה בנו של בתואל בן נחור, אחיה של רבקה ואביהן של רחל ולאה, נשות יעקב. משמעות שמו מקבילה למשמעות המילה, לְבָנָה. ייתכן כי זהו שמו או כינויו של אֵל הירח. לפי סיפורי המקרא, לבן היה מנכבדי המשפחה. לבן הוא הדובר בכל הנוגע לעיניני המשפחה. ללבן היה רכוש רב ומקום מושבו היה חרן בארם נהריים.

לבן ומעורבותו באירוסי רבקה ליצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלהבותו של לבן לרוץ לקראת האורח הייתה רבה בגלל העושר הרב, אשר היה עמו באים לידי ביטוי בכתוב:

כט וּלְרִבְקָה אָח, וּשְׁמוֹ לָבָן; וַיָּרָץ לָבָן אֶל-הָאִישׁ הַחוּצָה, אֶל-הָעָיִן. ל וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת-הַנֶּזֶם, וְאֶת-הַצְּמִדִים עַל-יְדֵי אֲחֹתוֹ, וּכְשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר, כֹּה-דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ; וַיָּבֹא, אֶל-הָאִישׁ, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַגְּמַלִּים, עַל-הָעָיִן. לא וַיֹּאמֶר, בּוֹא בְּרוּךְ יְהוָה; לָמָּה תַעֲמֹד, בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת, וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים. לב וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה, וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים; וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא, לַגְּמַלִּים, וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו, וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ.‏[1]


אליעזר מצא את רבקה ובא בדין ודברים עם בתואל ולבן. בספר בראשית (פרק כ"ד), מוזכר שאברהם שלח את אליעזר עבדו לחפש אשה ליצחק.

פגישת לבן ויעקב .

בתחילה אמרו: "מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב" (כ"ד, נ'), אך לאחר מכן נאמר שאחיה ואמה אמרו: "נִקְרָא לַנַּעֲרָ(ה) וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ" (כ"ד, נ"ז), אולם בתואל לא מוזכר יותר בתור דמות פעילה שם.

לבן מרמה את יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר השיג יעקב את הברכה של עשו, רצה עשו להורגו, הוא ברח בעצת אמו אל חרן ללבן אחיה. לבן רץ לקראת יעקב לאחר שרחל מבשרת לו על בואו של האורח: וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת-שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן-אֲחֹתוֹ[2],לבן רימה אותו בעבודתו ובבנותיו, בספר בראשית מתואר לבן כנוכל ורודף בצע המוכן לכל מעשה רמיה. הוא מבטיח להשיא את רחל בתו ליעקב בתנאי שירעה את צאנו במשך שבע שנים. יעקב, שמודע לחוסר היושר של דודו ולאפשרות שינסה לרמותו, מדגיש כי יעבוד רק עבור "בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה"‏[3], אך למרות הסימנים המפורטים, רימה אותו לבן והשיא לו את לאה במקום רחל. בתואנה כי: לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ-לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה[4] ,אילץ לבן את יעקב לעבוד שבע שנים נוספות עבור רחל. ובסוף נשא יעקב גם את רחל וגם את לאה. בתשובתו של לבן ליעקב יש רמז לרמיית יעקב את יצחק אביו ועשו. על כך דרשו גם חז"ל:

כל הלילה היתה עושה עצמה כרחל. כיוון שעמד בבוקר, וְהִנֵּה-הִוא לֵאָה, - אמר לה: בת הרמאי. למה רימית אותי?... אמרה לו: ואתה למה רימית אביך? ואמרת לו: אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ (בראשית, כ"ז, י"ט). ואתה אומר: וְלָמָּה רִמִּיתָנִי? (בראשית, כ"ט, כ"ו). ואביך לא אמר: בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה (בראשית כ"ז, ל"ה) ומתוך הדברים האלו החל (יעקב) לשונאה.

אחרי שנולדו ליעקב 11 ילדיו בחרן, ואחרי שהסתכסך עם לבן, ברח מלבן (במצוות אלוהים). לבן רדף אחריו ואחרי התרפים שרחל גנבה ממנו, רב עם יעקב, אך לא מצא את התרפים. לאחר דין ודברים עם יעקב אבינו, כרתו שניהם ברית, ולבן חזר אל ביתו.

לבן במסורת חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללבן הארמי תדמית שלילית בספרות המדרש. לבן מזוהה בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין עם בעור אביו של בלעם ועם כושן רשעתיים. רבי יהושע בן לוי מזהה את לבן עם קמואל (בן נחור ואבי ארם), כמי שקם נגד האל. השם לבן מתפרש כמרושע, ושמו נדרש בהיפוך אותיות, לבן = נבל. גם כינויו ה"ארמי" מתפרש כאנגרמה של "רמאי". במסורת היהודית שמור ללבן מקום של 'כבוד' כנוכל האולטימטיבי. בהגדה של פסח אף נכתב כי חטאיו של לבן כבדים מאלה של פרעה: "צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל" (הגדה של פסח)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בראשית כ"ד, כ"ט-ל"ב
  2. ^ בראשית, כ"ט, י"ג.
  3. ^ בראשית כ"ט, י"ח.
  4. ^ בראשית כ"ט, כ"ו.