לברון ג'יימס
ג'יימס במדי מיאמי היט |
|
| תאריך לידה | 30 בדצמבר 1984 |
| מקום לידה | אקרון שבאוהיו |
| עמדה | סמול פורוורד |
| כינוי | קינג ג'יימס (King James) |
| גובה | 2.03 מטר |
| מספר | 6 |
| מכללה | סנט וינסנט-סנט מארי (בית ספר תיכון) |
| דראפט | בחירה מספר 1, 2003 קליבלנד קאבלירס |
|
קבוצות
|
|
|---|---|
| 2003 - 2010 2010 - |
קליבלנד קאבלירס מיאמי היט |
| הישגים | אליפות ה-NBA (2012) MVP של סדרת הגמר ב-NBA (2012) MVP של העונה הסדירה (2009, 2010, 2012, 2013) מלך הסלים (2008) 9 בחירות למשחק האולסטאר (2005 - 2013) MVP של משחק האולסטאר (2006, 2008) רוקי השנה ב-NBA (2004) חמישיית הרוקיז של העונה (2004) החמישייה הראשונה של העונה (2006, 2008 - 2012) החמישייה השנייה של העונה (2005, 2007) חמישיית ההגנה של העונה (2009-2013 שחקן השנה בתיכונים (2003) |
לברון ריימון ג'יימס (אנגלית: LeBron Raymone James; נולד ב-30 בדצמבר 1984 באקרון שבאוהיו) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדת הסמול פורוורד בקבוצת מיאמי היט בליגת ה-NBA. נחשב לאחד מהכדורסלנים הטובים בעולם כיום.
כבר בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון ניבאו לו קריירה מוצלחת ב-NBA. כשהיה בן 18 בלבד הוא נבחר בבחירה מספר 1 בדראפט 2003, ועוד לפני משחק הבכורה שלו חתם על חוזה חסות עם נייקי בשווי 90 מיליון דולרים. הוא משחק בדרך כלל בעמדת הסמול פורוורד או הקלע, ובתקופתו בקאבלירס קבע שיאים רבים הקשורים לשחקנים צעירים. הוא זכה בתואר רוקי השנה בעונת 2003/2004, ומאז 2005 נכלל כל עונה באחת מחמישיות העונה ב-NBA והשתתף בקביעות במשחק האולסטאר.
במהלך שבע שנותיו בקבוצה, לברון היה שחקן ההתקפה המרכזי של קליבלנד, והוביל את הקבוצה להופעות רצופות בפלייאוף ב-2006, 2007, 2008, 2009 ו-2010; בשנת 2007 העפילה קליבלנד עד לגמר האזור המזרחי של ה-NBA לראשונה מאז 1992, ולסדרת הגמר הכללית לראשונה בתולדות הקבוצה, בה הפסידה לסן-אנטוניו ספרס. הוא זכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה ב-2009, 2010, 2012 וב- 2013, והגיע למקום השני בבחירות ל-MVP ב-2006. ב-2010 עבר למיאמי היט, ובעונת 2012 זכה עמה באליפות ה-NBA הראשונה בקריירה שלו.
הוא משחק גם במדי נבחרת ארצות הברית, עמה זכה במדליית ארד באולימפיאדת אתונה, במדליית ארד באליפות העולם 2006 ובמדליית זהב באולימפיאדת בייג'ינג ובמדליית זהב באולימפיאדת לונדון 2012.
תוכן עניינים |
ראשית חייו [עריכה]
לברון ג'יימס נולד ב-30 בדצמבר 1984 באקרון שבאוהיו, לגלוריה ג'יימס בת ה-16. אביו הביולוגי, אנתוני מקללנד, הוא אסיר לשעבר שעזב את גלוריה לגדל את לברון לבדה[1]. בצעירותו, סבלה גלוריה מבעיות כלכליות חמורות, ולברון נהג לפרוק את רגשותיו בספורט, כאשר המקצועות האהובים עליו היו כדורסל ופוטבול. כשהיה בכיתה ד', נאלצה אימו להסכים להעבירו לפרנקי ווקר, מאמנו של לברון בקבוצת הפוטובל של בית ספרו, אשר גילה על המצב הקשה בביתו והחליט לאמצו[1]. במהלך שהותו אצל משפחת ווקר, התיידד לברון עם פרנקי ג'וניור, סיאן קוטון, דרו ג'ויס, וילי מגי ורומיאו טרוויס והשישה החלו להתאמן יחדיו אצל מאמן קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת מישיגן סנטרל בעבר, קית' דמברות'[1]. תוך זמן קצר, הקימו החברים את קבוצת הכוכבים הנופלים של צפון אוהיו, אותה אימן אביו של ג'ויס. בשנת 1997 העפילה הקבוצה לטורניר הארצי של ה-AAU לקבוצות עד גיל 16 ושנתיים לאחר מכן העפילה עד לגמר הטורניר עד גיל 18. לאחר שניצחו את כל חמשת משחקיהם הראשונים זומנו "הכוכבים הנופלים" למשחק מיוחד נגד כוכבי דרום קליפורניה ולמרות שהפסידו במשחק, לברון זוהה מיד כאחד הפוטנציאלים הגדולים של הכדורסל האמריקאי[1].
בשנת 1999 החל ג'יימס לשחק בנבחרת בית הספר סנט וינסנט-סנט מארי שבאקרון. הוא שיחק עם המספר 23 על חולצתו, אותו המספר עימו שיחק מייקל ג'ורדן, אשר נחשב לגדול הכדורסלנים בכל הזמנים ובו ראה ג'יימס מודל לחיקוי והערצה[1]. כבר בעונת הפרשמן שלו קבע ממוצעים מצוינים של 18 נקודות ו-6.2 ריבאונדים והוביל את קבוצתו למאזן 0-27 ולאליפות מחוזית ראשונה מאז 1984[2].[1] לברון הרשים במשחקו פרשני כדורסל רבים שניבאו לו עתיד מוצלח במיוחד ב-NBA. בעונתו השנייה בסנט וינסנט, העלה את ממוצעיו ל-25.5 נקודות, 7.2 ריבאונדים, 5.8 אסיסטים ו-3.8 חטיפות למשחק והוביל את בית ספרו לאליפות מחוזית שנייה ברציפות. כמו כן, נבחר למר הכדורסל של אוהיו ולחמישיית המצטיינים הארצית של העיתון USA Today. בכך הפך לשחקן השנה השנייה הראשון בכל הזמנים שנבחר לנבחרת העונה של USA Today[3].
בעונת 2001/2002 המשיך לברון להשתפר וממוצעיו המשיכו לעלות ל-29 נקודות, 8.3 ריבאונדים, 5.7 אסיסטים ו-3.3 חטיפות למשחק, אולם סנט וינסנט סיימה רק במקום השני באליפות המחוזית, לאחר שהפסידה 71-63 בגמר הטורניר לבית הספר על שם רוג'ר באקון מסינסינטי[3]. אף על פי כן, לברון נבחר שוב למר הכדורסל של אוהיו ואף זכה בתוארי שחקן העונה של USA Totay וכדורסלן השנה בליגת התיכונים. במהלך עונה זו, הופיע ג'יימס על שערי המגזינים "סלאם", ספורטס אילוסטרייטד וה-ESPN ונחשב לאחד השחקנים המבטיחים בספורט האמריקאי. בעונתו הרביעית והאחרונה בסנט וינסנט, 2002/2003, הגביה ג'יימס לשיאו ועם ממוצעים של 31.6 נקודות, 9.6 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים ו-3.4 חטיפות הוביל את קבוצתו לאליפות שלישית בארבע עונות. כמו כן, זכה כמעט בכל התארים והפרסים האפשריים לשחקן תיכונים, כולל פרס ספורטאי השנה בתיכונים ופרס ה-MVP של משחק האול-אמריקן, בו הוביל את נבחרת המחוז המזרחי לניצחון 107-122, עם 27 נקודות, 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים[3]. לאחר עונה זו עזב ג'יימס את סנט וינסנט אחרי ארבע עונות, בהן קלע 2,657 נקודות, הוריד 892 ריבאונדים ומסר 523 אסיסטים[3].
קריירה ב-NBA [עריכה]
השנים הראשונות והתקדמות [עריכה]
לקראת דראפט ה-NBA 2003 היה ג'יימס המועמד המוביל לבחירה במקום הראשון, ובעקבות כך, החתימה אותו חברת ציוד הספורט נייקי על חוזה חסות בשווי 90 מיליון דולרים. בדראפט עצמו, אכן נבחר במקום הראשון על ידי קבוצת קליבלנד קאבלירס וכבר במשחקו הראשון ב-NBA נגד סקרמנטו קינגס הותיר רושם כשחקן יוצא דופן, כאשר קלע 25 נקודות, הוריד 6 ריבאונדים, מסר 9 אסיסטים וחטף 4 פעמים ב-42 דקות משחק. במשחק הבא נגד פיניקס סאנס, השיג "דאבל דאבל" ראשון בקריירה, עם 21 נקודות ו-12 ריבאונדים. בהמשך קלע 41 נקודות נגד ניו ג'רזי נטס והפך לשחקן הצעיר בתולדות הליגה שקולע למעלה מ-40 נקודות במשחק[4]. בסך הכל סיים לברון את עונת הרוקי שלו עם 20.9 נקודות, 5.9 אסיסטים ו-5.5 ריבאונדים בממוצע למשחק ונבחר לרוקי השנה. בכך הפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה שזוכה בתואר[2]. כמו כן, הפך לשחקן השלישי בלבד שקובע למעלה מ-20 נקודות, 5 אסיסטים ו-5 ריבאונדים למשחק בעונתו הראשונה ב-NBA, אחרי מייקל ג'ורדן ואוסקר רוברטסון[2]. גם מבחינה קבוצתית, הגעתו של לברון לקליבלנד הייתה משמעותית והקבוצה סיימה את העונה הסדירה במאזן 47-35, כאשר היא משיגה 18 ניצחונות מאשר בעונה הקודמת.
בעונת 2004/2005 עזב קרלוס בוזר את קליבלנד וג'יימס הפך לשחקן המוביל של הקבוצה. הוא קבע ממוצעים של 27.2 נקודות, 7.2 אסיסטים, 7.4 ריבאונדים ו-2.2 חטיפות - נתונים מרשימים במיוחד עבור שחקן בגילו, ונבחר לחמישיית העונה השנייה. כמו כן, הפך לברון לשחקן הצעיר בתולדות ה-NBA שמשיג טריפל דאבל, לאחר שסיים את המשחק נגד פורטלנד טרייל בלייזרס עם 27 נקודות, 11 ריבאונדים ו-10 אסיסטים. אף על פי כן, קליבלנד שוב נכשלה בניסיונה להעפיל לפלייאוף, לאחר שסיימה את העונה הסדירה במקום התשיעי במזרח עם מאזן 40-42. עוד בעונה זו, נבחר ג'יימס לראשונה בקריירה להשתתף במשחק האולסטאר, בו ניצחה נבחרת המזרח 115-125. לברון היה ממצטייני המשחק וסיים אותו 13 נקודות, 8 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.
בעונת 2005/2006 הפגין ג'יימס יכולת קליעה משובחת וסיים את העונה הסדירה עם ממוצע של 31.4 נקודות למשחק, אולם סיים שני בטבלת מלך הסלים של ליגה, לאחר קובי בראיינט שבעונת שיא קלע 35.4 נקודות למשחק. לקראת סיום העונה הפך לברון לשחקן השלישי בלבד שקולע למעלה מ-35 נקודות בתשעה משחקים רצופים, כאשר רק בראיינט ומייקל ג'ורדן עשו זאת לפניו[5]. הוא הוביל את קליבלנד למאזן 32-50 בסיום העונה הסדירה ולמקום השלישי במזרח, ממנו העפילה הקבוצה למשחקי הפלייאוף לראשונה מאז עונת 1997/1998. כמו כן, נבחר ג'יימס לראשונה לחמישייה הראשונה של העונה וסיים שני בבחירות ל-MVP של העונה הסדירה, כאשר רק סטיב נאש מקדים אותו. נוסף על כך, נבחר שוב להשתתף במשחק האולסטאר ואף זכה בפרס ה-MVP של המשחק עם 29 נקודות ו-6 ריבאונדים והפך לשחקן הצעיר ביותר שזוכה בתואר.
בסיבוב הראשון של הפלייאוף התמודדה קליבלנד נגד וושינגטון ויזארדס וכבר במשחק הראשון בין הקבוצות, השיג ג'יימס טריפל דאבל עם 32 נקודות, 11 ריבאונדים ו-11 אסיסטים והוביל את קליבלנד לניצחון 86-97. הוא הצטרף למג'יק ג'ונסון וג'וני מקארתי כשלושת השחקנים היחידים שהשיגו טריפל דאבל כבר בהופעתם הראשונה בפלייאוף[6]. גם בהמשך הסדרה נגד וושינגטון הציג יכולת נהדרת עם ממוצעים של 35.7 נקודות, 7.5 ריבאונדים ו-5.7 אסיסטים למשחק והוביל את הקאבלירס לניצחון 2-4, במה שהיה לניצחונה הראשון של קליבלנד במשחק פלייאוף מאז עונת 1992/1993. בחצי גמר המזרח נגד האלופה היוצאת, דטרויט פיסטונס, קליבלנד כבר הייתה ביתרון 2-3 מבטיח, אולם הפסידה בשני המשחקים הנותרים והודחה מהפלייאוף.
בעונת 2006/2007 חווה ג'יימס ירידה קלה ביכולתו, אולם המשיך להגיע להישגים מרשימים והוביל את הקאבלירס למקום השני במזרח עם מאזן זהה לעונה שעברה (32-50) ולהעפלה שנייה ברציפות לפלייאוף. הוא קבע ממוצעים של 27.3 נקודות, 6.7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים למשחק בעונה הסדירה, בזכותם נבחר להשתתף במשחק האולסטאר בפעם השלישית ברציפות ונכלל בחמישייה השנייה של העונה. בסיבוב הראשון של הפלייאוף, הוביל את קליבלנד ל"סוויפ" ראשון בתולדותיה, עם ניצחון 0-4 על וושינגטון ויזארדס[7]. בסיבוב הבא ניצחו הקאבלירס את ניו ג'רזי נטס והעפילו לגמר המזרח לראשונה מזה 15 שנים.
בסדרת גמר המזרח נגד דטרויט פיסטונס, קליבלנד כבר הייתה בפיגור 2-0, אולם ניצחה בכל ארבעת המשחקים והבאים והעפילה לגמר ה-NBA לראשונה בתולדותיה. במשחק החמישי בסדרה הציג ג'יימס את אחד ממשחקי השיא שלו בקריירה ואחת מתצוגות היחיד הגדולות בתולדות הפלייאוף עם שיא פלייאוף אישי של 48 נקודות, כאשר הוא קולע את כל 25 הנקודות האחרונות של קבוצתו במשחק ועם סל ניצחון 2.2 שניות לסיום ההארכת הזמן השנייה, העניק לה ניצחון 107-109[8]. אף על פי כן, בסדרת הגמר, נוצחו הקאבלירס בכל המשחקים נגד סן אנטוניו ספרס והפסידו בסדרה 4-0. בסך הכל קבע לברון ב-20 משחקיו בפלייאוף בעונה זו ממוצעים של 25.1 נקודות, 8.1 ריבאונדים ו-8 אסיסטים.
בעונת 2007/2008 ביסס ג'יימס את מעמדו כגדול שחקני קליבלנד בכל הזמנים, כאשר עבר את בראד דאופטרי והפך למלך הסלים של הקבוצה בכל הזמנים עם 10,414 נקודות בחמש עונות בלבד[9]. כמו כן, בגיל 23 שנים ו-59 ימים, הפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה שמגיע ל-10,000 בקריירה[10]. הוא הוביל את קליבלנד למקום הרביעי במזרח בסיום העונה הסדירה ואף זכה בתואר מלך הסלים של הליגה עם ממוצע של 30 נקודות למשחק. עוד לפני כן זכה בפעם השנייה בקריירה בפרס ה-MVP של משחק האולסטאר, לאחר שסיים את המשחק עם 27 נקודות, 8 ריבאונדים ו-9 אסיסטים והוביל את נבחרת המזרח לניצחון 128-134. אף על פי כן, בפלייאוף לא הצליחו לברון וקבוצתו לשחזר את ההישג מהעונה הקודמת והודחו כבר בסיבוב השני, לאחר הפסד 4-3 לאלופה הנכנסת, בוסטון סלטיקס.
MVP של העונה הסדירה [עריכה]
בעונת 2009/2008 המשיך ג'יימס לשפר את יכולותיו האישיות. הוא העמיד ממוצעים עונתיים של 28.4 נקודות, 7.6 ריבאונדים ו-7.2 אסיסטים תוך שהוא מוביל את קליבלנד למאזן הטוב בליגה עם 66 ניצחונות מול 16 הפסדים בלבד. במהלך העונה היה ג'יימס לשני בהיסטוריה שזוכה בתואר השחקן המצטיין של המזרח ארבע פעמים באותה העונה[11], ולרביעי שמוליך את קבוצתו בכל חמשת הפרמטרים המרכזיים[12]. בסיום העונה זכה ג'יימס בתואר השחקן המצטיין של העונה לראשונה בקריירה, ולראשון שזוכה בתואר במדי קליבלנד[13], ולראשונה נבחר גם לחמישיית ההגנה הראשונה.
במשחקי הפלייאוף סייע ג'יימס לקבוצתו להדיח ללא הפסד את דטרויט פיסטונס בסיבוב הראשון, ובתוצאה זהה את אטלנטה הוקס בחצי גמר המזרח. בגמר המזרח פגשה קליבלנד את אורלנדו מג'יק. ג'יימס קבע כבר במשחק בראשון את שיא הקריירה שלו עם 49 נקודות במשחק פלייאוף, אך לא הצליח למנוע מקבוצתו את ההפסד במשחק. אורלנדו ניצחה את הסדרה בשישה משחקים, למרות תרומה של 38.5 נקודות למשחק מצידו של ג'יימס. הוא סיים את משחקי הפלייאוף עם שיא קריירה של 35.3 נקודות בממוצע.
טרם עונת 2010/2009 הגיע לקליבלנד שאקיל אוניל בעסקת חליפין תמורת סאשה פבלוביץ' ובן וולאס שעברו לפיניקס סאנס, ובינואר חבר אליהם גם אנטואן ג'יימיסון. ג'יימס המשיך להפגין דומיננטיות רבה, ואף שבר את שיאו של קובי בראיינט כשחקן הצעיר ביותר שמגיע ל-15,000 נקודות בקריירה[14]. הוא הוליך את קליבלנד למאזן הטוב ביותר בליגה עונה שנייה ברציפות, עם 61 ניצחונות מול 21 הפסדים, וזכה שנית בתואר השחקן המצטיין של העונה. במשחקי הפלייאוף של עונתו האחרונה במועדון הוליך ג'יימס את הקבוצה לסיבוב השני, בו הודחה קליבלנד בשישה משחקים מול בוסטון סלטיקס.
המעבר למיאמי היט [עריכה]
כבר בקיץ 2009, החלו מספר קבוצות NBA לפנות מקום תחת תקרת השכר על מנת שיוכלו להציע לג'יימס חוזה מקסימום עם סיום חוזהו בקליבלנד. בסיום עונת 2009/2010 קיבל ג'יימס הצעות מלוס אנג'לס קליפרס, שיקגו בולס, ניו ג'רזי נטס, ניו יורק ניקס ומיאמי היט[15]. כמו כן, קיבל הצעה להישאר בקליבלנד שאף שיחררה את מייק בראון, מאמן הקבוצה בחמשת השנים האחרונות, במטרה לגרום לג'יימס לחתום על חוזה חדש. עם סיום חוזהו ב-1 ביולי 2010, הודיע ג'יימס, אשר במהלך עונת 2009/2010 הכריז כי ישמח לשחק בניו יורק, כי ברצונו לחתום בקבוצה בה ישתף פעולה יחד עם חבריו, דוויין וייד וכריס בוש, אשר גם הם סיימו את חוזיהם במיאמי היט וטורונטו ראפטורס בהתאמה והפכו לשחקנים חופשיים. בהמשך הצטמצמו אופציות החתימה של ג'יימס לשיקגו, קליבלנד, מיאמי וניו יורק, כאשר שני האחרונות החתימו את בוש ווייד ואת אמארה סטודמאייר בהתאמה, זאת במטרה לשכנע את ג'יימס כי בהן יהיו סיכוייו לזכות באליפות הגבוהים ביותר.
לבסוף הודיע ג'יימס כי ב-8 ביולי יכריז באיזו קבוצה החליט לחתום, בתוכנית מיוחדת שתועבר בשידור ישיר בערוץ ה-ESPN. בתוכנית שקיבלה את השם "ההחלטה"[16],, הכריז כי יחתום במיאמי ובכך ישלים את שלישיית הכוכבים של הקבוצה שמיד הפכה לאחת המועמדת העיקריות לזכייה באליפות. מעברו של ג'יימס למיאמי עורר סערה ציבורית רבה בקליבלנד, כאשר בעלי הקאבלירס, דן גילברט אף כינה אותו כ"בוגד" ו"אנוכי" ואת מעברו כינה "בגידה פחדנית". בעקבות דבריו, נקנס גילברט על ידי קומישינר ה-NBA, דייוויד סטרן ב-10,000 דולר, אולם גם סטרן הסכים כי החלטתו של ג'יימס בוצעה בצורה רעה[17]. כמו כן, מספר כוכבי עבר של ה-NBA הביעו את התנגדותם למהלך, ביניהם מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון וצ'ארלס בארקלי. עם זאת, החלטתו של ג'יימס הייתה סופית וב-9 ביולי הוא חתם על חוזה ל-6 שנים במיאמי[18]. בעונת 2010/2011 נוצחה מיאמי 4-2 בסדרת גמר הפלייאוף של ליגת ה-NBA בידי דאלאס מאבריקס. ג'יימס לא היטיב לשחק בסדרה זו ואף התבטא בסיומה כי "זהו כישלון שלי"[19].
האליפות הראשונה [עריכה]
במהלך חודש יוני 2012 זכה יחד עם קבוצתו מיאמי היט באליפות ה-NBA, לראשונה בקריירה שלו, לאחר שקבוצתו ניצחה במשחק האליפות 121-106 את אוקלהומה סיטי ת'אנדר, והשלימה בכך 4-1 בסדרה כולה. לברון השלים במשחק טריפל דאבל ובכך היה לשחקן החמישי בהיסטוריה שקובע טריפל דאבל במהלך משחק האליפות. בעונה כולה סיים עם ממוצע של 27 נקודות למשחק וזכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה. בפלייאוף סיים עם ממוצע של 30 נקודות למשחק וזכה בתואר MVP של סדרת הגמר. הוא הפך לאחד השחקנים הבודדים שזכה תואר ה-MVP בליגה הסדירה ובסדרת הגמר.
נבחרת לאומית [עריכה]
| מאזן מדליות | |||
|---|---|---|---|
 ג'יימס עולה לזריקה מעל יאו מינג במשחקה של נבחרת ארצות הברית נגד סין באולימפיאדת בייג'ינג 2008 |
|||
מתחרה עבור  ארצות הברית |
|||
| המשחקים האולימפיים | |||
| זהב | לונדון 2012 | כדורסל גברים | |
| זהב | בייג'ינג 2008 | כדורסל גברים | |
| ארד | אתונה 2004 | כדורסל גברים | |
| אליפות העולם | |||
| ארד | יפן 2006 | כדורסל גברים | |
| אליפות אמריקה | |||
| זהב | לאס וגאס 2007 | כדורסל גברים | |
לאחר עונת רוקי מוצלחת במיוחד, זומן ג'יימס לסגל נבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת אתונה 2004, בה היה שותף לאחד הכישלונות הגדולים בתולדות הכדורסל האמריקאי, לאחר שהנבחרת הפסידה את מדליית הזהב לראשונה מאז הורשו שחקני NBA לקחת חלק בטורנירים בינלאומיים וזכתה רק במדליית הארד. לברון, אשר שותף בכ-11.5 דקות בממוצע בלבד בשמונת משחקיו בטורניר סיים אותו עם 5.4 נקודות, 1.6 אסיסטים וריבאונד אחד בממוצע למשחק[20].
לקראת אליפות העולם 2006 הפך ג'יימס לאחד השחקנים הבולטים בנבחרת ואף נבחר לשמש כאחד משלושת הקפטנים של ארצות הברית, יחד עם כרמלו אנתוני ודוויין וייד[21]. באליפות עצמה קבע ממוצעים טובים במיוחד של 13.9 נקודות, 4.1 אסיסטים ו-4.8 ריבאונדים (מלך הריבאונדים של ארצות הברית)[22], אולם נבחרתו סיימה שוב במקום השלישי בלבד, לאחר שהפסידה ליוון בחצי הגמר וניצחה את ארגנטינה במשחק על מקומות 3-4. כשנה לאחר מכן, באליפות אמריקה 2007, אשר היוותה גם טורניר מוקדמות לאולימפיאדת בייג'ינג 2008, היה לברון השחקן המוביל של ארצות הברית יחד עם אנתוני ואף הוביל את הנבחרת לזכייה בתואר, לאחר שקלע 19 נקודות והוריד 9 ריבאונדים בחצי הגמר נגד פוארטו ריקו והצטיין במשחק הגמר נגד ארגנטינה עם 31 נקודות, ובסך הכל קבע ממוצעים של 18.1 נקודות, 4.7 אסיסטים (שני באליפות), 3.6 ריבאונדים ו-1.5 חטיפות למשחק[23].
סטטיסטיקות קריירה ב-NBA [עריכה]
נכון ל-18 באפריל 2013[24][25]
עונה סדירה [עריכה]
| עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | אחוזים מהשדה | אחוזים משלוש | אחוזים מהקו | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2003/2004 | קליבלנד | 79 | 79 | 39.5 | .417 | .290 | .754 | 5.5 | 5.9 | 1.6 | .7 | 20.9 |
| 2004/2005 | קליבלנד | 80 | 80 | 42.4 | .472 | .351 | .750 | 7.4 | 7.2 | 2.2 | .6 | 27.2 |
| 2005/2006 | קליבלנד | 79 | 79 | 42.5 | .480 | .335 | .738 | 7.0 | 6.6 | 1.6 | .8 | 31.4 |
| 2006/2007 | קליבלנד | 78 | 78 | 40.9 | .476 | .319 | .698 | 6.7 | 6.0 | 1.6 | .7 | 27.3 |
| 2007/2008 | קליבלנד | 75 | 74 | 40.4 | .484 | .315 | .712 | 7.9 | 7.2 | 1.8 | 1.1 | 30.0 |
| 2008/2009 | קליבלנד | 81 | 81 | 37.7 | .489 | .344 | .780 | 7.6 | 7.2 | 1.7 | 1.1 | 28.4 |
| 2009/2010 | קליבלנד | 76 | 76 | 39.0 | .503 | .333 | .767 | 7.3 | 8.6 | 1.6 | 1.0 | 29.7 |
| 2010/2011 | מיאמי | 79 | 79 | 38.8 | .510 | .330 | .759 | 7.5 | 7.0 | 1.6 | 0.6 | 27.5 |
| 2011/2012[א] | מיאמי | 62 | 62 | 37.5 | 0.531 | 0.362 | 0.771 | 7.9 | 6.2 | 1.8 | 0.8 | 27.1 |
| 2012/2013 | מיאמי | 76 | 76 | 37.9 | 0.565 | 0.406 | 0.753 | 8.0 | 7.3 | 1.7 | 0.9 | 26.8 |
| קריירה | 765 | 764 | 39.7 | 0.490 | 0.337 | 0.747 | 7.3 | 6.9 | 1.7 | 0.8 | 27.6 |
פלייאוף [עריכה]
| עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | אחוזים מהשדה | אחוזים משלוש | אחוזים מהקו | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2005/2006 | קליבלנד | 13 | 13 | 46.5 | .476 | .333 | .737 | 8.1 | 5.8 | 1.4 | .7 | 30.8 |
| 2006/2007 | קליבלנד | 20 | 20 | 44.7 | .416 | .280 | .755 | 8.1 | 8.0 | 1.7 | .5 | 25.1 |
| 2007/2008 | קליבלנד | 13 | 13 | 42.5 | .411 | .257 | .731 | 7.8 | 7.6 | 1.8 | 1.3 | 28.2 |
| 2008/2009 | קליבלנד | 14 | 14 | 41.4 | .510 | .333 | .749 | 9.1 | 7.3 | 1.6 | 0.9 | 35.3 |
| 2009/2010 | קליבלנד | 11 | 11 | 41.8 | .502 | .400 | .733 | 9.3 | 7.6 | 1.7 | 1.8 | 29.1 |
| 2010/2011 | מיאמי | 11 | 11 | 46.5 | 550. | .400 | .872 | 7.3 | 7.5 | 1.7 | 1.8 | 24.2 |
| 2011/2012 | מיאמי | 23 | 23 | 42.7 | 0.500 | 0.259 | 0.739 | 9.7 | 5.6 | 1.9 | 0.7 | 30.3 |
| קריירה | 115 | 115 | 43.4 | 0.469 | 0.312 | 0.745 | 8.7 | 6.7 | 1.7 | 1.0 | 28.5 |
תארים והישגים [עריכה]
- קבוצתיים
- נבחרת ארצות הברית
- קליבלנד קאבלירס
- אליפות ה-NBA:
- סגנות: 2007
- אליפות האזור המזרחי: 2007
- סגנות: 2009
- אליפות הבית המרכזי: 2009, 2010
- אליפות ה-NBA:
- מיאמי היט
- אליפות ה-NBA: 2012
- סגנות: 2011
- אליפות ה-NBA: 2012
- אישיים
- MVP של העונה הסדירה: 2008/2009, 2009/2010 ,2011/2012, 2012/2013
- MVP של סדרת הגמר ב-NBA: 2011/2012
- רוקי השנה: 2003/2004
- מלך הסלים של ה-NBA: 2007/2008
- בחירה למשחק האולסטאר של ה-NBA: 2005 - 2013
- MVP של משחק האולסטאר: 2006, 2008
- בחירה לחמישיית העונה ב-NBA:
- החמישייה הראשונה: 2005/2006, 2007/2008, 2008/2009, 2009/2010, 2010/2011
- החמישייה השנייה: 2004/2005, 2006/2007
- בחירה לחמישיית ההגנה של העונה ב-NBA:
- החמישייה הראשונה: 2008/2009, 2009/2010, 2010/2011, 2011/2012, 2012/2013
- בחירה לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA:
- החמשייה הראשונה: 2003/2004
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האתר הרשמי של לברון ג'יימס
- דף השחקן באתר ה-NBA
- סטטיסטיקות קריירה באתר Basketball-Reference.com
- פרופיל באתר ה-ESPN
- לברון ג'יימס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ערן סלע, האיש הזה הוא לא מה שאתם חושבים, ynet, 10.05.09
- ערן סורוקה, הנבחר: לברון, מלך קליבלנד הראשון, nrg, 28.05.09
- סקוט סושניק, בלומברג, מספר 23: זה לא רק כסף, באתר כלכליסט, 19.11.09
- מסיבת העיתונאים בה הכריז ג'יימס על מעברו למיאמי היט באתר ה-NBA
- עמית לוינטל, שואו מי דה מאני, באתר ישראל היום, 15 ביוני 2012
הערות שוליים [עריכה]
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 ביוגרפיה באתר JockBio
- ^ 2.0 2.1 2.2 ביוגרפיה באתר הרשמי של מיאמי היט
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 פרופיל באתר דראפט ה-NBA
- ^ כתבה באתר ה-ESPN
- ^ כתבה באתר ה-NBA
- ^ סיכום המשחק הראשון בין וושינגטון וקליבלנד באתר ה-ESPN
- ^ סיכום המשחק הרביעי בין וושינגטון לקלבילנד באתר ה-ESPN
- ^ סיכום המשחק החמישי בין קליבלנד ודטרויט באתר ה-ESPN
- ^ כתבה באתר YAHOO!
- ^ הנקודה ה-10,000 של ג'יימס באתר YouTube
- ^ LeBron joins Garnett in elite club באתר NBA.com
- ^ LeBron James Wins NBA’s Most Valuable Player Award באתר הרשמי של קליבלנד קאבלירס
- ^ James outdistances Bryant in winning Kia MVP award באתר NBA.com
- ^ לברון ג'יימס הפך לשחקן הצעיר ביותר שקולע 15,000 נקודות באתר נענע10
- ^ כתבה באתר ONE
- ^ כתבה באתר ONE
- ^ כתבה באתר ONE
- ^ כתבה על מיאמי היט באתר nrg
- ^ כתבה על משחק מספר 6 בגמר ה-NBA בעונת 2010/2011 באתר sport5
- ^ דף השחקן של לברון ג'יימס באתר הרשמי של אולימפיאדת אתונה 2004
- ^ כתבה באתר הרשמי של קבוצת דוונר נאגטס
- ^ סטטיסטיקות של ארצות הברית באליפות העולם 2006 באתר הרשמי של הנבחרת
- ^ סטטיסטיקות של ג'יימס באליפות אמריקה 2007 באתר הרשמי של האליפות
- ^ NBA.com, LeBron James Career Stats
- ^ הדקות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות, החסימות והנקודות הינם בממוצע למשחק.
| לברון ג'יימס - תבניות ניווט | ||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
||||||||||||||||||||||||||||
