לגיון הזרים הצרפתי

לגיון הזרים הצרפתי
דגל הלגיון " "Legio Irus Actica" (הלגיון הוא כוחנו) "Legio Patria Nostra" (הלגיון הוא מולדתנו) "Marche ou crève" (צעד או מות)"
פרטים
מדינה	צרפת
שיוך	צבא צרפת
סוג היחידה	לגיון זרים
בסיס האם	אבויין
תאריכים וזמנים
הקמת היחידה	10 במרץ 1831
מקים היחידה	לואי פיליפ (המלך האזרח)
מלחמות	כיבוש אלגיריה, ההתערבות הצרפתית במקסיקו, מלחמת קרים, מערכות איטליה, מלחמת צרפת פרוסיה, מלחמות קולוניאליות, מלחמות העולם, הודו-סין.
נתוני היחידה
כוח אדם	7,700 איש ב-11 גדודים ותתי יחידות
פיקוד
מפקדים	בריגדיר גנרל כריסטוף דה סנט שמס (נוכחי)

חיילי לגיון הזרים הצרפתי

לגיון הזרים (בצרפתית:Légion Étrangère) היא יחידה מיוחדת בתוך הצבא הצרפתי מאז 1831. הלגיון נוסד במיוחד לשמש כיחידה לשרות אזרחים זרים המבקשים להצטרף לצבא צרפת, אולם מפקדיו הם קצינים צרפתים. ללגיון יכולים להצטרף אף אזרחי צרפת והם מהווים 24% מן המגויסים. לאחר מהפכת יולי 1830 נאסר על אזרחים זרים להתגייס לצבא צרפת והלגיון נוסד כדי לעקוף מגבלה חוקית זו. הלגיון אף שימש את השלטון כדי לשלוח לחזית מהגרים רבים, אשר חלקם נחשבו למהפכנים בדעותיהם.

עיקר תפקיד חיילי לגיון הזרים היה בשמירה ובהרחבת האימפריה הצרפתית במהלך המאה ה-19, אולם הם אף לחמו בכל מלחמות צרפת, כולל מלחמת צרפת-פרוסיה ושתי מלחמות עולם. לאורך כל שנות קיומו היה לגיון הזרים בעל תפקיד בולט בצבא צרפת. בתחילת המאה ה-21 מהווה לגיון הזרים יחידת עילית שאימוניה משלבים תורות לחימה מודרניות עם רוח קרב ייחודית. אימוני הלגיון נודעים לא רק בדרגת הסיבולת הגופנית הגבוהה הנדרשת להם, אלא אף בלחץ הפסיכולוגי הקיצוני המופעל על המגויסים, זאת כאמצעי לגבש יחד חיילים הבאים ממגוון גדול של תרבויות ולאומים. באופן רשמי, לאורך כל שנות קיומו שרתה בלגיון הזרים אשה אחת בלבד, הבריטית סוזן טרוורס, אשר הצטרפה ללגיון בשנות ה-40.

היסטוריה

לגיון הזרים נוסד על ידי לואי פיליפ מלך הצרפתים, ב-10 במרץ 1831, לשם תמיכה במלחמתו באלג'יריה, אך לאחר שהוקם הלגיון הוא תיגבר את כוח הצבא הצרפתי במלחמות רבות כמו במלחמת קרים, במקסיקו ובאיטליה. בהתחלה הוקמו רק שני גדודים אך הם נמסרו במהרה לידי איזבלה השנייה מלכת ספרד כסיוע במלחמתה בדודה דון קרלוס על כס השלטון בספרד. מתוך כ-4,000 לגיונרים שנשלחו להלחם לצד מלכת ספרד רק כ-500 חזרו לצרפת.

אלג'יריה

הלגיון נשלח לתגבר את כוחות צרפת באלג'יריה אשר נלחמו בכוחות מורדים ערבים אשר הונהגו על ידי עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי אציל ערבי אשר נחשב לאיש קדוש בעיניי המוסלמים באלג'יריה. בתחילה עבד אל קדיר זכה בהצלחות רבות על ידי שימוש בטקטיקה של פגע וברח ופשיטות על יישובים מבודדים. כ-3,000 לגיונרים נשלחו כדי לסייע בחיסול המרד של עבד אל קדיר בשנת 1837, יחד עם הגעת כוחות הלגיון הגיע גם מפקד חדש לאלג'יריה. המפקד החדש של הכוחות הצרפתים באלג'יריה תומאס בוגואד החליט לשנות את טקטיקת הלחימה ובמקום לנוע בשירות גדולות עם ציוד כבד הוא החליט לצייד את הלגיונרים בציוד הבסיסי ביותר ולדרוש מהם לחיות מן הסביבה. שינוי זה הפך את הלגיון לכוח פעולה מהיר אשר יכל לעבור מרחקים ארוכים במהירות ולא היה זקוק לסיוע לוגיסטי מסורבל. הלגיון השתמש באותם טקטיקות של עבד אל קידיר על כוחות המורדים הערבים. ב-1840 הטקטיקה התחילה להשתלם והמרד התחיל להתפורר. ב-1847 נכנע עבד אל קידיר והוגלה לסוריה. המערכה באלג'יריה קבעה את האופי של הלגיון כיחידה אשר נעה בציוד מינימלי ומכלכלת את עצמה מן השטח. לאחר הניצחון על כוחות המורדים כוחות הלגיון ביצעו עבודות תשתית אזרחיות (כגון סלילת כבישים) לשיפור פני אלג'יריה והכנתה להתנחלות צרפתית. בסיס הלגיון נקבע בעיירה הקטנה סידי-בל-אבס. לאחר שהוקמה מפקדת הלגיון גדלה אוכלוסיית העיירה מ-400 איש ל-150,000 והפכה לאחת הערים הגדולות באלג'יריה.

מקסיקו

ב-1862 נחתו כוחות צרפתים במקסיקו כיוון שנשיא מקסיקו הקפיא את תשלומי החובות של ארצו לצרפת, בריטניה, ספרד וארצות הברית. נפוליון השלישי קיסר צרפת תכנן לכבוש את מקסיקו ולהפוך את מקסיקו למדינת חסות צרפתית. הלגיון לא נשלח להשתתף בפלישה ונשאר בתפקדי שיטור ובנייה באלג'יריה. קציני הלגיון כעסו על כך שהם נשארו לבצע תפקדי שיטור ובנייה ולא נשלחו למקסיקו להשתתף במערכה. הקצינים כתבו מכתב תלונה לקיסר בו הם ביקשו שהלגיון הישלח למקסיקו. ב-19 בינואר 1863 נפוליון השלישי אישר את בקשתם וציווה לשלוח כוח בגודל של חטיבה מן הלגיון להשתתף במערכה במקסיקו. ב-28 במרץ הכוח שהורכב מ-48 קצינים ו-2,000 לגיונרים הגיע לורה קרוז במקסיקו. על הלגיון הוטלה המטלה של אבטחת צירי האספקה וזו משום שהם עברו בשטחי ביצות מוכי מחלות. הפיקוד הצבאי אשר חשש מפגיע במורל של כוחות הצבא הסדירים אם הם יוצבו באזורים מוכי מחלות, ולכן הפיקוד העדיף להציב את כוחות הלגיון אשר היו מורכבים מזרים שכרים. הישיבה בביצות פגע קשות במצבת כוח האדם של הלגיון ובמהרה צמצמה את כמות הלגיונרים וגרמה לצמצום סד"כ הכוחות שאבטחו את צירי האספקה.

ערך מורחב – קרב קמרון

לגיון הזרים קיבל את מעמדו האגדי במקסיקו, ב-30 באפריל 1863 בהתקלות אשר נודעה בשם קרב קמרון. יחידת הסיור הזעירה בפיקודו של קפיטן דאנז'ו , שכללה 62 חיילים ו-3 קצינים, כותרה ב"חוות קמרון" במקסיקו על ידי חיל הרגלים וחיל הפרשים המקסיקני, שכלל שלושה גדודים (כ-2,000 איש). חרף מצבם הנואש, לחמו אנשי לגיון הזרים כמעט עד האדם האחרון.

קפיטן דאנז'ו נהרג במהלך קרב ההגנה על החווה, וכשאזלה התחמושת לקבוצה שנותרה בחיים הם הסתערו בכידונים שלופים על הצבא המקסיקני. בסופו של דבר נותרו רק שלושה מחיילי הלגיון על הרגלים שהסכימו להיכנע בתנאי שיתאפשר להם לעבור בביטחון, ולשמור על נשקם. המפקד המקסיקני העיר: "אלה לא חיילים, אלה הם שדים", והסכים לבקשתם.

כיום, "יום קמרון" הוא יום חשוב בחגיגות הלגיונרים של לגיון הזרים, ובו מוצגות לראווה היד התותבת של קפיטן דאנז'ו שהוחזרה כמה שנים אחרי הקרב והוענקה על ידי מפקד צבא מקסיקו למפקד הלגיון.

הלגיון נשאר במקסיקו עד לשנת 1870. הוא פונה עם שאר הכוחות הצרפתים עם סיום ההתערבות הצרפתית במקסיקו. במערכה במקסיקו איבד הלגיון כ-2000 קצינים וחיילים, 1,500 מתוכם בגלל מחלות.

מלחמת צרפת פרוסיה

במהלך מלחמת צרפת פרוסיה ניסה לגיון הזרים להסיר את המצור על פריז, תוך נסיון להבקיע את הקווים הגרמניים. הלגיון נכשל, ולא הצליח להסיר את המצור מפריז. הלגיון סבל אבדות רבות במהלך המלחמה וסיים אותה עם מניין הרוגים גבוה יותר מכל שאר יחידות צבא צרפת. הלגיון השתתף בדיכוי הקומונה הפריזאית ובטבח של תושבי פריז. הלגיון הואשם באחריות לטבח על ידי ארגוני שמאל רבים בצרפת אף על פי שהלגיונרים היו מיעוט בכוחות שתקפו את הקומונה והטבח בוצע בהוראת הממשלה בוורסי, האשמה זו נמשכה במשך זמן רב (ב-1970 המפלגה הקומוניסטית הצרפתית המשיכה להאשים את הלגיון באחריות לטבח).

מלחמות קולוניאליות

במשך הרפובליקה השלישית, שיחק הלגיון תפקיד ראשי בהתפתחות צרפת הקולוניאלית. חייליו נלחמו בצפון אפריקה (שם הקימו את מפקדתם, בסידי-בל-עבס באלג'יריה), במדגסקר ובהודו-סין, שם הם הובילו את ההשתלטות הצרפתית על האזור. הם עמדו מול כוחות מקומיים שנתמכו על ידי סין. הלגיון לקח חלק גדול בהגנה על טוואן קואנג בשנת 1886.

מלחמות העולם הראשונה

במלחמת העולם הראשונה נלחם הלגיון קרבות רבים, גורליים וקריטיים, ובכללם קרב ורדן. רבים מן המתנדבים לשורות הלגיון במלחמת העולם הראשונה היו צעירים אמריקנים אשר התנדבו ישר עם פרוץ המלחמה ב-1914. המתנדבים החדשים היו שונים מבחינה איכותית מהלגיונרים הוותיקים, מה שהקשה על שילובם בלגיון. עם כניסת ארצות הברית למלחמה רוב המגויסים האמריקנים שוחררו מן הלגיון כדי שהצטרפו לכוחות האמריקנים. לגיונרים אשר הגיעו ממעצמות הציר (גרמניה, אוסטרו-הנוגריה וכו'..) הוצבו בצפון אפריקה כדי למנוע סכנה של מרד או עריקה מצד הלגיונרים.

בין המלחמות

ב-1932, הלגיון מנה 30,000 לגיונרים אשר הוצבו ברחבי האימפריה הקולוניאלית הצרפתית.

1. הגדוד הראשון- אלגיריה וסוריה.
2. הגדוד השני, השלישי והרביעי- מרוקו.
3. הגדוד החמישי- אינדונזיה.
4. הגדוד הפרשים הראשון- תוניס ומרוקו.

כוחות תגבור של הלגיון נשלחו לסוריה אם פרוץ המרד הדרוזי. הם נלחמו בכל הקרבות כנגד המורדים הדרוזים. בעקבות התנאים הגרועים שהלגיונרים קבלו רבים מהם ערקו או ניסו לערוק מן הלגיון.

מלחמת העולם השנייה

לבוש קרבי של לגיונר בזמן המערכה על אפריקה.

לגיון הזרים היה פעיל מאוד במלחמת העולם השנייה, והוא קיבל תפקיד ראשי במבצעים במזרח התיכון ובמבצעים בצפון אפריקה. אחת הבריגדות של הלגיון התפרסה בקרב ביר חכים. הדמי בריגדה ה-12 הייתה היחידה היחידה של לגיון הזרים אשר נענתה לקריאתו של דה גול והצטרפה לכוחות צרפת החופשית, לעומתם רוב הלגיון שמר אמונים לצרפת של וישי. גרמניה לחצה על צרפת של וישי לשחרר את הלגיונרים הגרמנים מהשירות בלגיון. רבים מבין הלגיונרים הגרמנים היו גולים פוליטיים מרחבי הקשת הפוליטית הגרמנית (חלקם היו מהאגף השמאלי של המפלגה הנאצית שחוסל בלילי הסכינים הארוכות ויהודים גרמנים רבים) אשר נמלטו מגרמניה הנאצית. היטלר רצה לגייס חלק מהם לצבא הגרמני ואת השאר לשלוח למחנות ריכוז. ממשלת צרפת של וישי סירבה ללחץ הגרמני לבטל את החוזים של הלגיונרים הגרמנים אבל הסכימה לשחרר כל לגיונר שיבחר לעבור לשירות בוארמכט. למרות האנטישמיות בחוגי השלטון של צרפת של וישי, לא הורחק שום לגיונר יהודי ושום קצין יהודי בלגיון לא איבד את דרגתו.

הודו-סין

בעקבות חוסר הפופולריות של המלחמה והתמרמרות אזרחי צרפת עקב דיווחים על כמות ההרוגים הגדולה ממגויסי החובה החליטה ממשלת צרפת שעיקר הכוחות שילחמו בהודו-סין יהיו אנשי הקבע של צבא צרפת ולגיון הזרים. חלק גדול מן הלגיונרים שנשלחו להודו-סין היו חיילים גרמנים לשעבר בוורמכאט. לגיון הזרים היה מעורב בהגנה על דיין ביין פו, ואיבד שם מספר רב של חיילים.

מלחמת אלגיר

מלחמת העצמאות האלגירית (1954-62) הייתה מאוד טרומאטית בשביל הלגיון כי כמעט גרמה לפירוקו. הלוחמה כנגד "החזית לשחרור לאומי" ו"צבא השחרור הלאומי" (ALN) הייתה אכזרית וקשה, ולוחמים רבים פיתחו כעס כאשר ממשלת צרפת בראשות שארל דה גול כנשיא הודיע על עזיבת אלגיריה. מספר גנרלים ניצלו את התמרמרות של הליגונרים כשהם ניסו לבצע מהפכה צבאית. הם השתמשו בגדוד המוצנח הזר הראשון בשביל להשתלט על אלגיריה אך הניסיון נכשל. לאחר כישלון המרד דה גול התכונן לסגור את לגיון הזרים עקב השימוש בהם בניסיון ההפיכה אבל לבסוף הוא חזר בו מדעתו אך צמצם את סד"כ כוח האדם של הלגיון.

לאחר עזיבת אלגיריה

לאחר הקמת אליגירה והתנתקותה מצרפת מפקדת הלגיון עזבה מפקדת הלגיון למושבה הנוכחי בעיר אבויין בדרום צרפת. דבר זה בנוסף לפירוק יחידות העלית של הלגיון ועצירה וכליאה של קצינים, נגדים ולגיונרים רבים גרמו ירידה קשה במורל ועריקה רבה. הנשיא דה גול הכריז בסופו של דבר שהלגיון לא יפורק והגביל את מצבת כוח האדם ל-8,000 איש ללא ציוד צבאי כבד המורל בלגיון התמתן. הלגיון קיבל תפקיד חדש מכוח צבאי לכיבושים לכוח התערבות מהירה. הלגיון אורגן ככוח אשר ניתן לשלוח אותו לכל מקום על פני כדור הארץ במהירות.

בין 1962 ל- 1991

• 1969-1971: התערבות בצ'אד.
• 1978: (קרב קינשאסה) זאיר

מלחמת המפרץ

בספטמבר 1990, גדוד הפרשים הזרים הראשון, גדוד הזרים השני וגדוד ההנדסה הזרים השני נשלחו למפרץ הפרסי כחלק ממבצעה "צבי" (בצרפתית Opération Daguet). הם היו חלק מאוגדת השריון הקלה השישית הצרפתית. עם תחילת הפלישה לעיראק הלגיונרים כבשו את שדה התעופה אל-סלאם, תחת התנגדות קלה. מלבד פעולה זו הלגיון כמעט ולא פעל בעיראק.

1991 ועד היום

לגיונר חמוש ברובה FR F2 באפגניסטן.

• 1991: פינוי אזרחים צרפתים וזרים מרואנדה, גבון וזאיר.
• 1992: קמבודיה וסומליה.
• 1993: סראייבו ובוסניה והרצגובינה.
• 1995: רואנדה.
• 1996: הרפובליקה המרכז-אפריקאית.
• 1997: הרפובליקה של קונגו.
• מאז 1999: כוח קוסובו.
• מאז 2001: אפגניסטן.
• 2002-2003: חוף השנהב, מבצע חד קרן
• 2008: צ'אד.

הרכב הלגיון

מרבית קציני הלגיון הם קצינים צרפתים ממונים. עם זאת, כ-10% מהקצינים הם הלגיונרים שטיפסו בסולם הדרגות עד שהגיעו לדרגתם הנוכחית. שאר הלגיון מורכב מאנשים ממגוון רחב של נתינויות, כאשר חיילי הלגיון שהם בעלי נתינות צרפתית הם 25%-35% מהלגיונרים. המתנדבים הזרים הם בעיקרם אירופאים. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, זכה הלגיון לתגבורות גדולות של חיילים מבריטניה ומסרביה.

הלגיונרים רשאים להתגייס ללגיון תחת שם בדוי והצהרת נתינות בדויה, זאת כדי לאפשר קבלת מתגייסים החפצים לפתוח דף חדש בחייהם. אפשרות זו פתוחה אף בפני אזרחים צרפתים המעוניינים לטשטש את עברם. לאחר שנת שרות, רשאי המתגייס להסדיר את מעמדו תחת זהותו האמיתית.

בעבר, יצאו ללגיון מוניטין של מוקד משיכה לפושעים ומבוקשי-חוק, המבקשים להפוך לשכירי חרב. כיום, מפעיל הלגיון קריטריונים סלקטיביים יותר לקבלה לשרותיו, ועל פי רוב נמנע מגיוס עבריינים מורשעים.

חייל לגיון רשאי לבקש אזרחות צרפתית לאחר שלוש שנות שירות. בנוסף, חייל שנפצע בקרב למען צרפת זכאי לאזרחות מכוח סעיף בחוק האזרחות הצרפתי הנקרא "צרפתי מכוח דם שותת".

המפקדה ומיקום הלגיון

בתחילה המפקדה של לגיון הזרים הצרפתי לא הייתה ממוקמת בצרפת, אלא בימי מלחמה. עד לשנת 1962, המפקדה של לגיון הזרים הייתה ממוקמת באלג'יריה, בסידי-בל-אבס. המפקדה הנוכחית נמצאת בצרפת, בעיר אבויין, בסמוך למרסיי. כיום, חלק מהלגיון מוצב בקורסיקה, חלק מעבר לים, ושארית הלגיון ממוקמת בדרום צרפת.

גיוס

כל גבר בריא בגופו ונפשו מגיל 17.5 עד 40 יכול להתגייס ללגיון (עד גיל 18 נדרשת הסכמת הורים). התגייסות ללגיון היא רק באחת מעשר מלשכות הגיוס אשר ממוקמות בצרפת. כל מתגייס צריך לעבור בדיקה רפואית, בדיקת כושר בסיסי וראיון עם קצין גיוס וקב"ן. מתגייסים אשר נמצאים מתאימים מוחתמים על חוזה שירות בן חמש שנים ומידית מתחילים את ההכשרה הבסיסית.

הכשרה בסיסית

טירונים באימון.

אימון בסיסי נערך בגדוד הזרים הרביעי ונמשך כ-15 שבועות.

• אימון ראשוני של ארבעה שבועות- התרגלות לחיי צבא.
• צעדת "הכובע הלבן" ("Képi Blanc") וטקס סיום, שבוע אחד.
• אימון טכני, שלושה שבועות.
• אימון לוחמה הררית, שבוע אחד.
• אימון טכני נוסף, שני שבועות.
• מבחני סיום, שבוע אחד.
• צעדת סיום, שבוע אחד.
• אימון נהיגה על כלי רכב קלים ומשאיות, שבוע אחד.
• חזרה לבסיס האם וקבלת הצבה, שבוע אחד.

גדודים

הלגיון מורכב מתשעה רגימנטים ועוד כוח בגודל של פלוגה. כוחות הלגיון באופן קבוע מפוזרים על פני כגלובוס באזורים בהם צרפת מעורב צבאית או במשימות שלום. רוב בסיסי האם של הרגימנטים נמצאים בצרפת גופה אך חלק מבסיסי האם של הרגימנטים נמצאים מחוץ לשטחי צרפת גופה.

• בצרפת:
  • רגימנט הפרשים הזר הראשון
  • רגימנט ההנדסה הזר הראשון
  • רגימנט הזרים הראשון
  • רגימנט הנדסה הזר השני
  • רגימנט החי"ר הזר השני
  • רגימנט הזרים הרביעי

• קוריסקה
  • רגימנט הזרים המוצנח השני

• שטחים צרפתיים מעבר לים
  • רגימנט החי"ר הזר השלישי
  • פלוגת לגיון הזרים מאיוט

• אפריקה
  • רגימנט הזרים השלושה עשר

מסורות

קוד הלגיונר

כל ליגיונר חייב לדעת בעל-פה את "קוד הערכים של הליגיונר". ליגיונרים מבלים שעות בלימוד הקוד ובשינונו ואחר כך בלימוד אמירת הקוד בקול רם ובצורה אחידה:

צרפתית

עברית

Art. 1 - Légionnaire, tu es un volontaire, servant la France avec honneur et fidélité. Art. 2 - Chaque Légionnaire est ton frère d'armes, quelle que soit sa nationalité, sa race ou sa religion. Tu lui manifestes toujours la solidarité étroite qui doit unir les membres d'une même famille. Art. 3 - Respectueux des traditions, attaché à tes chefs, la discipline et la camaraderie sont ta force, le courage et la loyauté tes vertus. Art. 4 - Fier de ton état de Légionnaire, tu le montres dans ta tenue toujours élégante, ton comportement toujours digne mais modeste, ton casernement toujours net. Art. 5 - Soldat d'élite, tu t'entraînes avec rigueur, tu entretiens ton arme comme ton bien le plus précieux, tu as le souci constant de ta forme physique. Art. 6 - La mission est sacrée, tu l'exécutes jusqu'au bout et si besoin, en opérations, au péril de ta vie. Art. 7 - Au combat, tu agis sans passion et sans haine, tu respectes les ennemis vaincus, tu n'abandonnes jamais ni tes morts, ni tes blessés, ni tes armes.

ליגיונר, אתה מתנדב המשרת את צרפת ב"כבוד ובנאמנות". כל ליגיונר הוא אחיך-לנשק ללא הבדל לאום, גזע, או דת. אתה תפגין זאת באחווה קפדנית החייבת לאחד בכל עת חברים באותה משפחה. כיבוד מסורות, נאמנות למפקדיך, משמעת ורעות הן תכונותיך החזקות, אומץ ונאמנות הן תכונותיך הנעלות. גאה במעמדך כליגיונר, אתה מפגין זאת במדיך אשר יהיו תמיד ללא רבב, התנהגותך תמיד מכובדת אך צנועה, מגוריך תמיד נקיים. כחייל עילית, תתאמן באופן נמרץ, תשמור על כלי נשקך כרכושך היקר ביותר, תמיד תדאג לכושרך הגופני. המשימה קדושה ואתה תבצעה עד תומה תוך כיבוד החוקים והמנהגים של מלחמה, אמנות בינלאומיות וכן, אם יש צורך, תוך סיכון חייך. בעת קרב, תנהג ללא תשוקה וללא שנאה, תכבד את האויב המובס, לעולם לא תיטוש את מתיך או פצועיך, ולעולם לא תמסור בכניעה את כלי נשקך.

מוטו

Honneur et Fidélité

בשונה משאר צבא צרפת, המוטו הרשום על הדגלים הגדודים אינו Honneur et Patrie (כבוד ומולדת) אלא Honneur et Fidélité (כבוד ונאמנות).

Legio Patria Nostra

« Legio Patria Nostra »

הלגיון הוא המולדת שלנו

זהו המוטו הרשמי של הלגיון. הוא בא להראות שהמתגייסים מאמצים מולדת חדשה מהרגע שהם מתגייסים ללגיון. לגיון הזרים הצרפתי מכבד את מדינות מוצאם של הלגיונרים השונים, ואף שואל כל לגיונר במקרה והיחידה יוצאת להלחם כנגד מדינת מולדתו אם הוא רוצה לצאת לקרב. אם הלגיונר מסרב אז הוא מועבר ליחידה אחרת שלא משתתפת בלוחמה מול מדינת המולדת של הלגיונר.

הנדסה צבאית

חיילי הנדסה צבאית של לגיון הזרים.

לוחמי ההנדסה הצבאית של לגיון הזרים הצרפתי ידועים בכינוי Pionniers (חלוצים). הם יחידה מסורתית של הלגיון. הלבוש הטקסי שלהם כולל: זקן, סינר עור, כפפות לבנות וגרזן. היחידה משמרת סמלים רבים מתקופת נפוליון (אף על פי שהלגיון נוסד אחרי נפוליון). מלבד הלבוש המסורתי הסמל שלהם כולל זוג גרזנים מוצלב.

קצב צעידה

מצעד של הלגיון.

בזמן ששאר צבא צרפת צועד בקצב של 120 צעידות לדקה הלגיון צועד בקצב יותר אטי של 88 צעידות לדקה. הלגיונרים מכנים את הקצב הזה כ"זחילה". הלגיון צועד בקצב זה במהלך המצעד הצבאי בפריז ב-14 ביולי ביום הבסטיליה. בגלל קצב הצעידה הלגיון הוא תמיד היחידה האחרונה שצועדת על פני השדרה. הלגיון מלווה בדרך כלל על ידי תזמורת משלו במהלך מצעדים אשר מנגנת את המרשים של הגדודים השונים של הלגיון. כיוון שהלגיון תמיד נשאר ביחד, הלגיונרים לא יוצרים צורות או מתפצלים לקבוצות תוך כדי צעדות ותרגלי סדר.

דרגות

למרות שיוכו לצבא צרפת, ללגיון יש מערכת דרגות ייחודית לו שמקבילה בצורה חלקית לדרגות צבא צרפת.

דרגות חוגרים (Soldats du rang) כל מתנדב ללגיון מתחיל את שירותו בדרגה הנמוכה ביותר שנקראת לגיונר. רק אחד מתוך ארבעה מגיע להיות נגד.

דרגת לגיונר	דרגה מקבילה	זמן שירות	סמל
Engagé Volontaire	מגויס	חמשה עשר שבועות אימון בסיסי	ללא
Legionnaire 2e Classe	טר"ש	קבלה עם סיום ההכשרה	ללא
Legionnaire 1e Classe	אין מקבילה בצה"ל	תוך שנתיים של שירות
Caporal	רב טוראי	אחרי שנתיים של שירות
Caporal Chef	רב טוראי ראשון (לא קיימת בצה"ל יותר)	אחרי שש שנות שירות

דרגות נגדים (Sous-Officiers) מהווים כ25% מכוח האדם של הלגיון.

דרגת לגיונר	דרגה מקבילה	זמן שירות	סמל
Sergent	סמל	אחרי שלוש שנות שירות
Sergent Chef	סמל ראשון	אחרי שלוש שנים מקבלת דרגת סמל, בין 7 ל-14 שנות שירות
Adjudant	רב סמל	שלוש שנים מקבלת סמל ראשון
Adjudant Chef	בין רב סמל ראשון לרב סמל מתקדם	אחרי ארבע שנים מקבלת הרב סמל, ולפחות 14 שנות שירות
Major	רב סמל בכיר	העברת מבחן, או לאחר 14 שנות שירות ללא מבחן

דרגות קצונה (Officiers) רוב הקצינים מגיעים מצבא צרפת ולא מתוך הלגיון, אך כ10% מן הקצינים בלגיון הם נגדים מהלגיון אשר קודמו לדרגות קצונה.

דרגת לגיונר	דרגה מקבילה	תפקיד פיקודי	סמל
Aspirant	צוער	ללא
Sous-Lieutenant	סגן משנה	סגן מפקד מחלקה
Lieutenant	סגן	מפקד מחלקה
Capitaine	סרן	מפקד פלוגה
Commandant	רב סרן	מפקד גדוד
Lieutenant-Colonel	סגן אלוף	מפקד חטיבה משנית (לא קיים בצה"ל)
Colonel	אלוף משנה	מפקד חטיבה
Général de Brigade	תת אלוף	מפקד לגיון הזרים הצרפתי

לגיון הזרים בתרבות הפופולרית

המציאות של לגיון הזרים הצרפתי יצרה הילה רומנטית של חבורת פורעי חוק המשאירים את חייהם הקודמים מאחור ומתחילים בחיים חדשים, ומקלט לאנשים הנמלטים מהחוק. נקודת המבט של הלגיון משותפת בספרות, והשתמשו בה הרבה בסרטים (כמו בסרט לב אריה, שבו מסופר על אדם שברח מלגיון הזרים הצרפתי). הלגיון מתואר גם בקומיקס אמריקאי בשם קרוק.

יש גם שירים צרפתיים על הלגיון, שנכתבו על ידי אדית פיאף, כמו השיר "Mon Legionnaire".

הביוגרפיה של אנט גוטובינה ("Ante Gotovina"), הגנרל, נכתבה על ידי סופר סרבי בשם ננד איבנקוביק. הספר מדבר על חייו של גוטובינה בלגיון הזרים. ספר מפורסם אחר אודות לגיון הזרים במלחמת העולם הראשונה הוא "היד הקטועה" של בלז סנדראר (הופיע בעברית בהוצאת מערכות).

בשנת 2005, הוקרן סרט תיעודי על הלגיון בשם "ברח אל הלגיון" ("Escape to the Legion"), בערוץ 4 הבריטי. בסרט הזה, בן ארבעה חלקים. הסרט חוקר את המיתוסים על הלגיון, הרומנטיסיזם, ומתאר את הטירונות של לגיון הזרים הצרפתי.

חברים מפורסמים בלגיון הזרים

מילוראד אולמק (מעצב המיליטנט הסרבי), דימיטרי אמילקברי (היה מתנגד מחתרתי במלחמת העולם השנייה), פרנסואה פאבר, אנט גוטובינה, ארנסט יונגר, פייר קניג, ראול לופברי, פייר מסמר, סיימון מארי, אלן סיגר, סוזן טרוורס, שלום שוורצבארד, יהודה ליאון אשכנזי, דוד שאלתיאל, פרדיננד אסטרהאזי, מרסל טוביאס.

ראו גם

• לגיון זרים
• לגיון הזרים הספרדי
• הצבא הצרפתי
• לוחמים אפריקאים בצבא צרפת במלחמת העולם השנייה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לגיון הזרים הצרפתי

• האתר הרשמי
• האתר הרשמי של משרד הגיוס ללגיון הזרים הצרפתי
• שגרירות לגיון הזרים בארצות הברית
• פורום לגיון הזרים
• אתר מידע על לגיון הזרים