להיות, או לא להיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התרגום הראשון של המונולוג לעברית שהתפרסם, כוכבי יצחק מהדורת 1856, מאת נפתלי פופר קרסנזוהן. גרסה מוקדמת יותר הוכנה על ידי פביוס מיזס ב-1842, אך הוא הוציאה לאור (כנראה עם שינויים) רק ב-1891.

להיות, או לא להיותאנגלית: To be, or not to be) הוא משפט הפותח מונולוג המהווה אחד משיאי המחזה "המלט" מאת ויליאם שייקספיר. המונולוג נכלל במערכה השלישית, תמונה ראשונה. המלט אינו לבדו על הבמה כאשר הוא נושא את המונולוג: על הבמה נוכחים המלך קלאודיוס ועמו שר החצר פולוניוס, וכן אופליה. השאלה אם המלט רואה את אופליה, או את המלך ואת פולוניוס, כאשר הוא נושא את המונולוג, נתונה לפרשנות.

תחילת המונולוג מפי המלט, בנוסחו המקורי:

To be or not to be– that is the question
Whether 'tis nobler in the mind to suffer
The slings and arrows of outrageous fortune,
Or to take arms against a sea of troubles
 And, by opposing, end them.

בתרגומו הנודע בעברית של אברהם שלונסקי:

להיות, או לא להיות, וזו השאלה:
מה נעלה יותר: לשאת באורך-רוח
חיצי גורל אכזר, אבני מרגמותיו,
או אם חמוש לצאת מול ים הייסורים,
למרוד, וקץ לשים להם!

קדם לתרגומו של שלונסקי תרגומו של יהודה ליב גורדון:

הֱיוֹת אוֹ לַחְדּוֹל מִהְיוֹת? זֹאת הִיא הַשְּׁאֵלָה?
הֲטוֹב טוֹב לְאָדָם לָשֵׂאת דּוּמָם וְלִסְבּוֹל
כָּל פִּגְעֵי הַזְּמָן, כָּל מַגֵּפוֹת הַמִּקְרֶה,
אוֹ הֵחָלֵץ עֲלֵיהֶם וְלָשׂוּם קֵץ אֶל כֻּלָּמוֹ
פַּעַם אֶחָת?

המליט, באתר פרויקט בן-יהודה

תרגומו של ט. כרמי:

להיות או לא להיות, זו השאלה:
כלום נעלה יותר להתענות
בפגיעותיו ומטחי-חיציו
של הגורל המתעמר,
או להניף את חרבך על ים
הייסורים, לבוא במשבריו,
וכך לשים קץ גם לייסוריך.

עיבוד לקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי הסרט "המלט" משנת 1948 נותן לנסיך המלט זמן שונה ובמה אחרת לשאת את המונולוג. הוא לא נישא לקראת מפגשו עם אופליה ובכך לייצור אוירה מתאימה לקראת המפגש. רק בהמשך המחזה הוא מעלה את המלט לרחבת השמירה של המבצר, מיישר את מבטו מול גלי הים המתנפצים על יסודות המבצר, ובכך הוא מבטא את המשפט מתוך המונולוג: :"לצאת מול ים התלאות, וקץ לשים :להן תוך מאבק". בפני העולם והצופים בסרט הוא הציג את לבטיו של האדם: האם עליו ללחום נגד הגורל או לנסות לשים קץ לחייו. בשני המקרים הוא יגיע לקיצו, אם כן למה עליו גם לשאת את גורלו ואפילו לשאת בסבל עקב זאת. השאלה היא רק אם כאשר ימות, מרצונו, האם בכך יסתיימו היסורים. יש לו חרדה ממה שיקרה אחרי המוות - ולכן המוות המוקדם עלול להתגלות כפתרון נוח רק להתלבטות ההווה. הוא מתנסח בביטוי: "לסגור חשבון באיבחת פיגיון", המחזיר אותנו לסיפור המעשה.

בסרט "המלט" משנת 2000 נעשה שימוש במונולוג פעמים אחדות:

  • על מסך המחשב בחדרו של המלט היא נשמעת מפי הוגה דעות מהמזרח הרחוק כחכמת חיים. הוא המסביר "למה כדאי להיות" - על משקל המונולוג הוא קובע כי להיות פירושו להיות עם משפחה, עם חברים, עם הטבע ועם העולם.
  • מיד אחרי התפרצות השגעון, כמו במחזה, המלט מכוון אקדח לרקתו ולכל הכיוונים ואפילו נכנס לחדרו של המנכ"ל - "המלך" (הריק), תוך השמעת הזעקה: "להיות או לא להיות" - פעמים אחדות.
  • את כל המונולוג הוא משמיע בחנות להשכרת סרטי וידאו על רקע המדפים הנושאים את השלט: "סרטי פעולה" (action).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]