להשתין מהמקפצה

להשתין מהמקפצה – ביטוי ישראלי הבא לבטא מעשה פסול הנעשה בפומביות מופגנת, תוך שמבצעו אינו חש בושה על מעשיו או שהוא מתייחס בזלזול לדעת הציבור עליהם.

האמירה מבוססת על כך שהכל יודעים שרבים מטילים שתן במי בריכת השחייה, מנהג פסול, שקשה למנוע אותו. בעוד הציבור הרחב מעדיף להתעלם ממעשה פסול זה שאין בידו לפעול כנגדו, אותו ציבור לא יעבור על כך בשתיקה אם פלוני יעשה מעשה זהה, השתנה במי הבריכה, מהמקפצה.

משמעות אחרת לביטוי היא שבעוד ההשתנה במים היא מעשה נסתר שקשה לשים לב אליו, והמבצע אותו יודע שהוא פסול ומעדיף להסתירו, הרי ש"המשתין מהמקפצה" עושה את המעשה בבוטות, לעיני כל, תוך שהוא אינו חש בושה על מעשהו או מרגיש שהוא חסין להשלכותיו ולדעת הציבור עליו. השימוש בביטוי נועד להשוות בין מעשים פסולים אחרים, הנעשים בדרך כלל בצנעה, לבין מקרה שבו הם נעשים לאור היום.

הביטוי התפרסם והפך למטבע לשון במערכון "המציל" שכתב דני רווה וביצע גדי יגיל.

דוגמה לשימוש במשפט: ”הנה חיים הבדחן מגיע. הייתי עובד בבריכה, אמרתי לו: "תצא מהבריכה", אמר לי:"למה?", אמרתי לו: "מה זה "למה?", אתה עשית פיפי בבריכה!", אומר: "מה אתה מדבר, כולם עושים פיפי בבריכה", אמרתי: "כן, אבל לא מהמקפצה..."”.