להתראות ילדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כרזת הסרט

להתראות ילדיםצרפתית: Au revoir, les enfants) הוא סרט צרפתי שיצא בשנת 1987, הופק ובוים על ידי לואי מאל (במאי ירח שחור (1975)) ונכתב על פי זכרונותיו. הסרט זכה בפרס סזאר ובפרס אריה הזהב.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט מתרחשת בתקופת השואה – שנת 1944, בפנימייה קתולית ספרטנית המיועדת לבני עשירים. ז'וליין הוא ילד בן 12 שנשלח לפנימייה זו יחד עם אחיו הבכור. יום אחד מגיע לכיתתו של ז'וליין תלמיד חדש, אפוף מסתורין, שכולם מציקים לו – ז'ון; תלמיד מצטיין במתמטיקה ונחול באהבת הקריאה. ז'וליאן שם לב שז'ון לא מתפלל בתפילות הנוצרים ולא אוכל ארנבות וחזירים. יום אחד בחדר השינה, ז'ון מתפלל את תפילת "שמע ישראל" בצרפתית וז'וליאן שומע זאת. תוך חיטוט בחפציו האישיים של ז'ון, מגלה ז'וליין את סודו הכמוס והגדול ביותר של ז'ון: שם משפחתו של ז'ון הוא קיפלשטיין, והוא יהודי. כשסיפר ז'וליין לז'ון שהוא יודע את סודו, ז'ון התחיל להרביץ לז'וליין, משם מתהדקים היחסים בין השניים; הם קוראים ספרי סקס ביחד, משפחתו של ז'וליין מזמינה את ז'ון למסעדת יוקרה, ועוד.

יום אחד נכנסים לכיתת הלימוד שני אנשי גסטפו בעקבות הלשנה של ז'וזף, שוליית טבחים, על יהודי בשם ז'ון קיפלשטיין. ברגע זה עושה ז'וליין מעשה שלא שכח כל חייו, הסתובב עם ראשו לאחור להחלפת מבט מפוחד עם ז'ון, נציג הגסטפו קולט את המבט, ז'וליין מחזיר את מבטו במהירות, אך מאוחר מדי – ז'ון נתפס. אנשי הגסטפו עוצרים את ז'ול ושלושה ילדים יהודים נוספים ועמם את הכומר ז'אן, שסייע להסתירם. הקצינים מובילים אותם מבית הספר ושאר הילדים קוראים אחרי הכומר "להתראות, אבינו", וזה משיב להם "להתראות, ילדים".

בסיום הסרט מספר ז'וליין המבוגר כי גם לאחר ארבעים שנה הוא זוכר בבירור את אותו היום. הוא מספר כי ארבעת הילדים נרצחו במחנה ההשמדה אושוויץ והכומר ז'אן נכלא במחנה הריכוז מאוטהאוזן ומת שם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.