לה גראן ופור
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מסעדה  |
| מיקום |
הרובע הראשון של פריז |
| מדינה |
צרפת |
| קואורדינטות | 48°51′58″N 2°20′16″E / 48.8661°N 2.3379°E |
|
www | |
|
(למפת פריז רגילה)   לה גראן ופור | |
  | |
לה גראן ופור (בצרפתית: Le Grand Véfour) היא מסעדת העילית הראשונה בפריז.[1] לה גראן ופור נפתחה בפאסאז' פלה רויאל ב-1784 בידי אנטואן אוברטו, כקפה דה שארטר[2] ונרכשה ב-1820 בידי ז'אן ופור[3] שכינה אותה מסעדת ופור, שם שנשאר מאז.[4] ופור פרש אחרי שלוש שנים, ומכר את המסעדה לז'אן בואסייה.[5] רשימת הלקוחות הקבועים במהלך המאות כוללת את שמות נכבדים בתרבות והפוליטיקה הצרפתית, ביחד עם tout-Paris.[6] רוטב מורניי היה אחד המאכלים הראשונים שהוגשו בגראן ופור. המסעדה הייתה סגורה בשנים 1905–1947 ונפתחה מחדש בידי השף רמון אוליבר, כשז'אן קוקטו עיצב את התפריט. [7] אוליבר החזיר את המסעדה לימי גדולתה והיא הייתה שוב מוקד משיכה לנכבדי צרפת, עד שאוליבר עזב את המסעדה ב-1983.[8] המסעדה, עם התפאורה הנאוקלאסית שבה מראות גדולות ומסגרות מוזהבות וקירות supraportes מצוירים המשיכה במסורת של הגסטרונומיה באותו מיקום, "מעוז חדור בהיסטוריה של המטבח הצרפתי הקלאסי".[9]
ב-1991 נטל את המושכות כשף גי מארטן (נולד ב-1957, סאבואה עילית) והמסעדה הגיעה לפסגת ההכרה הקולינארית וזכתה בשלושה כוכבים ממדריך מישלן ובתשעה עשר נקודות במדריך הגו מיו.[10] המסעדה נכללת במדריך השולחנות הגדולים בעולם.[11]
כשהמסעדה הפסידה אחד משלושת הכוכבים שלה בשנת 2008 [12] תחת גי מארטן שעבד עבור קבוצת טטינג'ה, התפרסמה הידיעה בכותרות החדשות. ב-2011 מחזיקה המסעדה בשני כוכבים במדריך מישלן האדום.[13] כעבור עשרים שנה מארטן רכש את המסעדה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביטל ענבר, תענוגות פאריס, הוצאת בבל, מארס 2003. עמודים 63, 68, 105, 106, 111-110.
- Larousse Gastronomique, Clarkson Potters Publishers, New York, 2001, p. 573.
- Guy Martin, Vegetables, Ici La Pr, 2002.
- Guy Martin (Actor), Lionel Boisseau (Director) Guy Martin: Portrait of a Grand Chef, DVD ,2011.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Elizabeth Sharland, A Theatrical Feast in Paris: From Molière to Deneuve 2008:40ff, "Le Grand Véfour".
- ^ A compliment to the aristocratic landlord, the duc de Chartres, soon to be known as Philippe-Égalité.
- ^ Rebecca L. Spang, The Invention of the Restaurant: Paris and Modern Gastronomic Culture, pp. 6, 64, 182, 187, 206, 220, 224, 226, 238f and 245.
- ^ אביטל ענבר, תענוגות פאריס, הוצאת בבל, מרץ 2003, עמוד 110
- ^ Sharland 2008:41.
- ^ Little brass plaques mark favorite seats of notables like Colette and Victor Hugo.
- ^ Les étoiles du Grand Véfour" (הקישור אינו פעיל)
- ^ אביטל ענבר, 110
- ^ Frommer's Guide
- ^ ענבר, שם
- ^ מסעדת לה גראן ופור במדריך השולחנות הגדולים בעולם (הקישור אינו פעיל)
- ^ The third star, awarded Olivier in 1953 and lost with his departure, had been regained in the 2000 Guide Michelin("Les étoiles du Grand Véfour"). (הקישור אינו פעיל)
- ^ ^ International Herald-Tribune,, "Grand Vefour restaurant in Paris loses third Michelin star" 3 March 2008 (הקישור אינו פעיל)