לה מדוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
לה מדוז
תרשים של שברי האונייה
תרשים של שברי האונייה
תיאור כללי
סוג אונייה פריגטה
צי הצי הצרפתי
דגל הצי דגל הצי הצרפתי
סדרה פאלאס
ציוני דרך עיקריים
מספנה Crucy shipyard, Paimboeuf
תחילת הבנייה 24 ביוני 1806
הושקה 1 ביולי 1810
תקופת הפעילות 26 בספטמבר 1810 – 1816 (כ־5 שנים)
אחריתה עלתה על שרטון מול חוף ארגן במאוריטניה ב-1816
מיקום 16°N 39°W / 16°N 39°W / 16; -39 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 1,080 טון
אורך 46.93 מטר
רוחב 11.91 מטר
שוקע 5.9 מטר
גודל הצוות 326
מספר נוסעים 326 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח המפרשים 1,950 מטר רבוע
הנעה מפרשים
שריון עץ
חימוש 40 תותחים. 28 תותחי 18 ליטראות, 2 תותחי 12 ליטראות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לה מדוז (La Méduse – "המדוזה") הייתה פריגטה צרפתית שעלתה על שרטון מול חוף ארגן במאוריטניה ב-1816, ננטשה על ידי צוותה, והייתה לאחד האסונות הימיים הנודעים ביותר בתקופת אוניות המפרשים.

האירוע, בו קיפחו את חייהם 140 אנשי צוות ונוסעים, נתפרסם בכל רחבי אירופה וגרר ביקורת נוקבת כלפי ממשלת צרפת על אחריותה לכישוריו הלוקים בחסר של רב-חובל האונייה ופעולות ההצלה הכושלות. לימים היה האסון נושאם של כמה ציורים ידועים, שהמפורסם ביותר ביניהם הוא "רפסודת המדוזה" של תאודור ז'ריקו, המוצג במוזיאון הלובר.

תיאור האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1816 יצאה הספינה הצרפתית "מדוזה" אל עבר חופי סנגל. כשהייתה מול חופיה המערביים של אפריקה, עלתה הספינה על שרטון. הקברניט החליט לנטוש את הספינה, אך מכיוון שהיו רק שש סירות הצלה, בנו אנשיו רפסודה בשביל שאר הנוסעים. לאחר שראו כי גרירת הרפסודה אינה אפשרית, חתכו אנשי הצוות בסירות ההצלה את חבלי הגרירה והפקירו את הרפסודה לגורלה.

המצב ברפסודה הלך והחמיר במהירות. בלילה הראשון התאבדו או מתו 20 מהנוסעים, וביום הרביעי החלו הניצולים אוכלים את גופות חבריהם המתים. לאחר שמונה ימים השליכו החזקים שבנוסעים את החלשים והפצועים המימה. מתוך 150 איש שהיו על הרפסודה ביום טביעת האונייה נותרו 15 בלבד, אשר ניצלו שבוע לאחר מכן.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר נודע סיפורה של רפסודת המדוזה בצרפת התחוללה סערה ציבורית. אל הזעזוע מתיאורי האיבוד המהיר של המוסר האנושי נוספה ביקורת על רקע מעמדי וגזעי. מבקרים חברתיים ראו ברפסודה סמל למדיניות המלוכנית החדשה-ישנה, שהעדיפה להציל את בני המעמדות העליונים ולהפקיר את העניים לגורלם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לה מדוז בוויקישיתוף
הציור "רפסודת המדוזה" של הצייר תאודור ז'ריקו, המוצג במוזיאון הלובר