לואיג'י פיראנדלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואיג'י פיראנדלו

לואיג'י פּירַאנְדֶלּוֹ (איטלקית: Luigi Pirandello‏; 28 ביוני 1867 - 10 בדצמבר 1936) היה סופר ומחזאי איטלקי, זוכה פרס נובל לספרות ב-1934.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באַגְרִיגֶ'נְטוֹ (Agrigento) שבסיציליה. אביו היה קבלן אמיד. לאחר לימודיו בבית ספר תיכון למד פיראנדלו לתואר בבלשנות רומית באיטליה ובהמשך באוניברסיטת בון בגרמניה, בה קיבל תואר דוקטור ב-1888. זמן קצר שימש כמרצה באוניברסיטה זו. בשנת 1890 חזר לאיטליה ועסק זמן מה בעסקי אביו.

בשנת 1893 נשא אישה. בשנת 1904 יצא לאור הרומן הידוע ביותר שכתב, "מתיא פסקל המנוח", שתורגם לשפות רבות. באותה שנה חווה תקופה קשה לאחר שאביו פשט רגל ולא יכל לתמוך בו עוד, ואשתו חלתה במחלה קשה. הוא החל לעסוק בהוראה בסמינר למורות. במקביל המשיך לעסוק בכתיבת ספרים ומחזות.

ב-1934 הוענק לו פרס נובל לספרות. בנימוקים נכתב שהפרס הוענק לו "על חידוש נועז ומזהיר של הדרמה ושל הבימה".

היה חבר באקדמיה האיטלקית מיום היווסדה ועד מותו.

פיראנדלו נפטר ברומא בשנת 1936.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתחלה כתב שירים ולאחר מכן הרחיב את תחומי כתיבתו גם לרומנים, נובלות ומחזות. בספריו תיאר את החיים הבורגניים כפי שתפס אותם. בכתיבתו מתבטאת לעתים מרירות, באמצעותה מוצגים החיים באור ריאליסטי. הוא השתדל להבליט את ההישגים האישיים ואת האופי של הדמויות שתיאר בפסריו. יצירותיו עסקו בפסיכולוגיה של האדם, אחדות האישיות והתפוררותה, והגבולות בין הזיה למציאות.

פיראנדלו כתב מחזות שהוצגו על במות אירופה ואמריקה, בין השאר גם על ידי להקת שחקנים שייסד בעצמו ב-1925. מחזותיו עוררו עניין ויצרו ויכוחים סוערים. המחזות יצאו לאור ב-31 כרכים בין השנים 19221936.

מחזותיו כללו לעתים חידושים שונים וחריגה מהמקובל, הן בתחום הנושא והן בתחום טכניקת הכתיבה. ניכרת במחזותיו השפעתו של ג'ורג' ברנארד שו.

ממחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חלק מסיפוריו הוסרטו סרטים (כאוס).

ספריו ומחזותיו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזותיו שהוצגו בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]