לואיס "צ'סטי" פולר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואיס בורוואל פולר
Chesty Puller.jpg
נולד 26 ביוני 1898
וירג'יניה
נפטר 11 באוקטובר 1971 (בגיל 73)
וירג'יניה
כינוי צ'סטי
השתייכות Flag of the United States.svg חיל הנחתים של ארצות הברית Globeanchor.svg
תקופת שירות 1918-1955
דרגה ליוטנט גנרל
תפקידים צבאיים

מפקד גדוד הנחתים הראשון ברגימנט הנחתים ה- 7, מפקד רגימנט הנחתים הראשון

מלחמות וקרבות
עיטורים

חמישה עיטורי צלב הצי ועיטור צלב השירות המצוין אחד

לואיס בורוואל "צ'סטי" פולראנגלית: Lewis Burwell "Chesty" Puller;‏ 26 ביוני 189811 באוקטובר 1971) היה ליוטנט גנרל באמריקני יוצא חיל הנחתים של ארצות הברית. הוא הנחת המעוטר ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית וקיבל במהלך שירותו חמישה עיטורי צלב הצי ועיטור צלב השירות המצוין אחד.

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולר נולד בעיירה ווסט פוינט, שבמדינת וירג'יניה. אביו היה בעל המכולת שמת כאשר פולר היה בן עשר. בעת ילדותו שתה פולר בצמא את סיפוריהם של ותיקי מלחמת האזרחים והעריץ את הגנרל תומאס "סטונוול" ג'קסון. פולר הוא קרוב משפחה רחוק של גנרל ג'ורג' פטון. בשנת 1916 ביקש להתגייס לצבא ארצות הברית ולהשתתף במסע המלחמה כנגד פנצ'ו וייה, אולם נדחה בשל היותו צעיר מדי ומשום שאמו סירבה להסכים לכך. פולר למד במכון הצבאי של וירג'יניה אולם פרש בסוף השנה הראשונה שלו, זאת משום ששאף לקחת חלק בלחימה במלחמת העולם הראשונה.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלחמת העולם הראשונה עד ערב מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סג"מ לואיס "צ'סטי" פולר (במרכז משמאל) וסמל ויליאם "איש הברזל" לי (במרכז מימין) ושני חיילים ניקרגואיים בשנת 1931

בהשראת לחימת רגימנט הנחתים החמישי בקרב על יער באלו התגייס פולר לחיל הנחתים כטוראי. פולר עבר טירונות באי פאריס שבדרום קרוליינה, והכשרה כלוחם. בהמשך הוכשר כמפקד כיתה, אולם לא השתתף בפועל במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1919 עבר פולר קורס קצינים והוסמך כסג"ם במילואי הנחתים, אולם בשל צמצום בכוח האדם של החיל בוטלה דרגתו והוא הורד לדרגת רב"ט. הוא נשלח להאיטי כחלק מכוח השיטור "ז'אנדרמריה של האיטי". פולר אשר שימש כסגן ב"ז'אנדרמריה" פעל כנגד המורדים האיטיים במשך כחמש שנים. במהלך תקופה זו ניסה פעמיים להשיב לעצמו את דרגת הקצונה ושימש כשלישו של רס"ן אלכסנדר ונדרגריפט, לימים מפקד חיל הנחתים. בשנת 1924 שב פולר לארצות הברית ומונה לסג"מ בחיל הנחתים. בשנת 1928 נשלח פולר לניקרגואה כחלק מחיל המשלוח האמריקני שם. בשנת 1930 הוענק לו עיטור צלב הצי הראשון בעבור חמישה פטרולים שהוביל כנגד חבורות שודדים. בשנת 1931 עבר פולר קורס מפקדי פלוגות בבסיס צבא היבשה בפורט בנינג, ג'ורג'יה. בשנת 1932 עוטר פולר בצלב צי נוסף, בעבור פטרול חדירה עמוקה עליו פיקד בניקרגואה, במהלכו נתקלו פולר וארבעים אנשי המשמר המקומי בכוח שודדים עדיף פי שלושה. פולר הוביל את אנשיו בקרב והניס את השודדים, אשר הותירו מאחור עשרה מאנשיהם הרוגים ופצועים רבים. הכוח עליו פיקד פולר ספג בקרב שני הרוגים וארבעה פצועים‏[1] . בשנים הבאות שירת פולר בסין ושימש כקצין האג"ם של רגימנט הנחתים הרביעי ולאחר מכן כמפקד הגדוד השני ברגימנט זה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב גוודלקנל
פולר בגוודלנקנל בספטמבר 1942

פולר שב לארצות הברית ב-28 באוגוסט 1941. לאחר חופשה קצרה, הוא מונה למפקד גדוד הנחתים הראשון ברגימנט הנחתים ה- 7. הגדוד נשלח לסמואה וב-18 בספטמבר 1942 נחת באי גודלקנל והחל לקחת חלק בלחימה באי‏[2]. זמן קצר לאחר שהגיע בגוואדלקנל, הוביל פולר הגדוד שלו בפעילות לאורך נהר מטניקאו. במהלך הפעילות נותקו שלוש מפלוגותיו והוקפו על ידי כוח יפני גדול יותר. חשיבה מהירה מצידו של פולר הצילה את המצב. הוא רץ לחוף ואותת למשחתת אמריקנית לפתוח באש תותחים לחילוץ. כמו כן דאג כי נחתת שטה לאזור ואנשיו עלו עליה ונחלצו מן הכיתור. על פעולתו הוענק לו עיטור כוכב הארד. בהמשך הקרבות פיקד פולר על גדודו בהגנה על רכס לונגה (Lunga), בצידו הדרומי של מתחם ההגנה על שדה התעופה הנדרסון, שדה תעופה יפני שעליו השתלטו הנחתים באי. רגימנט ובו למעלה מ-3,000 חיילים יפנים תקף את דרום המתחם, אשר הוחזק על ידי כוחות אמריקניים דלילים. גדודו של פולר עמד עמד בהתקפות והדף פעם אחר פעם באמצעות אש ארטילרית, מכונות ירייה וירי נ"ט, עד שהשמיד למעשה את הרגימנט היפני. בין המש"קים בגדודו היה גם הסמל ג'ון בזילון אשר פיקד בקו ההגנה על שתי כיתות של מקלעים כבדים. היפנים ירו לעברן אש נשק קל, מקלעים ומרגמות. כל אימת שתחמושת המקלעים החלה לאזול, היה בזילון רץ אחורה תוך סיכון עצמי רב ומביא לעמדות אספקת תחמושת. במהלך הקרב נפגעה אחת מחוליות המקלע שבפיקודו והיפנים השתלטו על עמדתה, בנסיון להפעיל את מקלעיה נגד האמריקנים. בזילון וחייל נוסף תקפו את העמדה וטיהרו אותה מאויב. מקלעי העמדה המטוהרת היו תקועים, ועל כן החיש בזילון אליה מעמדה סמוכה מקלע נוסף והפעילו. לאחר מכן הוא תיקן במהירות מקלע נוסף וירה בו בעצמו.[3] מחלקת המקלעים של בזילון חיסלה באותה התקפה לפחות 100 תוקפים יפנים.[4] בסך הכל קיימו המקלעים שבפיקודו אש רצופה במשך 48 שעות ויותר. בסיום הקרב חוסל למעשה הרגימנט היפני. אחד מפקודיו העיד לימים על הקרב כך:

Cquote2.svg

בזילון החזיק מקלע בפעולה במשך שלושה ימים ושלושה לילות, ללא שינה, מנוחה או אוכל. הוא היה ממוקם היטב וגרם ליפנים צרות צרורות, כשאיננו רק יורה במקלעו, אלא גם מפעיל את אקדחו.

Cquote3.svg

על פעולתיהם בקרב זה הוחלט להעניק לפולר את עיטור צלב הצי השלישי שלו ולבזילון את מדליית הכבוד של הקונגרס[5] .

לאחר מכן מונה פולר לקצין האג"מ של רגימנט הנחתים השביעי ולחם בקרב על קייפ גלוסטר שבבריטניה החדשה. בעת שירותו בתפקיד זה הוענק לפולר צלב הצי הרביעי. העיטור הוענק לפולר על פעולותיו בין התאריכים ה- 26 בדצמבר 26, 1943 ו ה- 19 בינואר 1944, עת בשתי הזדמנויות שונות נטל פולר פיקוד על הגדוד השלישי של רגימנט הנחתים השביעי ולאחר מכן הגדוד השלישי של רגימנט הנחתים החמישי אשר היו מצויים תחת אש כבדה, ארגן מחדש במומחיות הגדוד והוביל התקפה מוצלחת נגד מבוצרים היטב עמדות ההגנה היפני.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקרב על פלליו
פולר כמפקד חטיבה במלחמת העולם השנייה

בפברואר 1944 הועלה לדרגת קולונל ומונה למפקד רגימנט הנחתים הראשון. פולר לחם בראש הרגימנט בקרב על פלליו. על תפקודו במהלך הקרבות באי הוענק לפולר עיטור לגיון ההצטיינות. בקיץ אותה שנה נהרג אחיו הצעיר, סמואל פולר, אשר שימש כקצין אג"מ של רגימנט הנחתים הרביעי בעת הקרב על האי גואם. פולר חזר לארצות הברית בנובמבר ומונה לקצין האג"מ של הרגימנט לאימוני חיל רגלים במחנה לאג'ון בצפון קרולינה ולאחר מכן מונה למפקד הרגימנט. עם תום המלחמה מונה למפקד מפקדת הנחתים בפרל הארבור.

מלחמת קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת קוריאה

במהלך מלחמת קוריאה פיקד פולר על רגימנט הנחתים הראשון. ב-15 בספטמבר 1950, במהלך הקרב על אינצ'ון, נחת פולר בראש גדודו בחוף ה"כחול" כחלק מן הדיוויזית חיל הנחתים הראשונה שבקורפוס העשירי. מפקד כוח המשלוח האמריקני אשר תכנן את המבצע ופיקד עליו, גנרל דאגלס מקארתור הודה לאחר הקרב לכוחות הלוחמים, ואמר כי- "חיל הים והנחתים מעולם לא הבריקו יותר מאשר הבוקר[6]. תוך זמן קצר נותק הצבא הצפון קוריאני ממקורות אספקתו, ונלכד בין שתי הזרועות של כוח האו"ם, האחת מאינצ'ון והשנייה מפוסאן. תוך ימים ספורים נפלה גם סיאול בידי כוחות האו"ם וצבא קוריאה הדרומית. גנרל מקארתור נכנס אליה עטור כבוד והחזיר את השלטון לידיו של סינגמן רי. על לחימתו בראש רגימנט הנחתים הראשון הוענק לפולר עיטור כוכב הכסף[7] . בהמשך המלחמה הוענק לפולר עיטור צלב השירות המצוין של צבא ארצות הברית אף שהיה שייך לחיל הנחתים. על פועלו בקרב על מאגר צ'וסין הוענק לו עיטור צלב הצי החמישי[8]. בשנת 1951 הועלה פולר לדרגת בריגדיר גנרל ומונה לתפקיד עוזר מפקד דיוויזיית הנחתים הראשונה ובשל העובדה שמפקדה, גנרל אוליבר פרינס סמית, קודם לתפקיד בכיר יותר הפך למפקד הדיוויזייה בפועל. עם סיום המלחמה ושובו לארצות הברית הועלה לדרגת מייג'ור גנרל ושימש בתפקידים שונים. הוא סיים את שירותו בחיל הנחתים בשנת 1955 כליוטנט גנרל וכנחת המעוטר ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברק דייוויס, "Marine! The Life of Chesty Puller", הוצאת בנטהאם, 1962 (יצא מחדש בשנת 1991).
  • רוברט דאבס האינל, "ניצחון בשיא הגיאות", מערכות, 1980.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוברט דאבס האינל, "ניצחון בשיא הגיאות", מערכות, 1980, עמוד 138.
  2. ^ עמוס רגב, לגיהנום - ובחזרה, ישראל היום, ‏ 15.07.2010, "סביבם מופיעות דמויות נוספות, חלקן אמיתיות, כמו הקולונל צ'סטי פולר, מפקד החטיבה, האב-טיפוס של לוחמי המארינס, שכבר במשעולי הג'ונגלים של גואדלקאנל מכריז שהוא מוביל את אנשיו 'בדרך לטוקיו', מרחק אלפי קילומטרים משם".‏
  3. ^ פרשיות נעלמות, עמ' 112.
  4. ^ ‏Ross, p.70‏
  5. ^ רוברט דאבס האינל, "ניצחון בשיא הגיאות", מערכות, 1980, עמוד 280.
  6. ^ ארנון גוטפלד, "שערים לחוויה האמריקנית", הוצאת "רמות"- אוניברסיטת תל אביב, 2006, עמודים 322-323.
  7. ^ רוברט דאבס האינל, "ניצחון בשיא הגיאות", מערכות, 1980, עמוד 161.
  8. ^ יגיל הנקין, בשבח הנחילים, מערכות 418, ‏ אפריל 2008, עמוד 12, "בזמן הקרב על מאגר צ'וסין במלחמת קוריאה הצהיר קולונל צ'סטי פולר, עוזרו של מפקד דיוויזיית הנחתים מס' 1: 'חיפשנו את האויב כבר כמה ימים. סוף- סוף מצאנו אותו. הם מכתרים אותנו. זה מקל על הבעיה שלנו למצוא את הברנשים האלה ולהרוג אותם'. מה שבעיני אדם אחד נחשב לסיטואציה מייאשת, עשוי להיחשב בעיני האחר להזדמנות".‏