לואיס אראגונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואיס אראגונס
Luis Aragones.jpg
מידע אישי
שם מלא חוסה לואיס אראגונס סוארז
תאריך לידה 28 ביולי 1938
מקום לידה מדריד שבספרד
תאריך פטירה 1 בפברואר 2014
עמדה חלוץ חוד
מועדונים כשחקן
1957 - 1958
1958 - 1960
1958 - 1959
1959 - 1960
1960
1960
1960 - 1961
1961 - 1964
1964 - 1974
חטאפה
ריאל מדריד
רקראטיבו הואלבה
הרקולס
← אובדה
א.ד. פלוס אולטרה
ריאל אוביידו
ריאל בטיס
אתלטיקו מדריד






13 (4)
86 (33)
265 (123)
נבחרת לאומית כשחקן
1965 - 1972 ספרד 11 (3)
קבוצות כמאמן
1974 - 1980
1981 - 1982
1982 - 1987
1987 - 1988
1990 - 1991
1991 - 1993
1993 - 1995
1995 - 1997
1997 - 1998
1999 - 2000
2000 - 2001
2001 - 2003
2003 - 2004
2004 - 2008
2008 - 2009
אתלטיקו מדריד
ריאל בטיס
אתלטיקו מדריד
ברצלונה
אספניול
אתלטיקו מדריד
סביליה
ולנסיה
ריאל בטיס
ריאל אוביידו
מיורקה
אתלטיקו מדריד
מיורקה
נבחרת ספרד
פנרבחצ'ה

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

חוסה לואיס אראגונס סוארז (ספרדית: José Luis Aragonés Suárez; נולד ב-28 ביולי 1938 במדריד שבספרד - 1 בפברואר 2014) היה כדורגלן ספרדי, מאמן נבחרת ספרד, עימה זכה ביורו 2008.

עיקר הקריירה של אראגונס היה באתלטיקו מדריד - הן כמאמן והן כשחקן. הוא היה שחקן בולט בהרכב הקבוצה בשנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 ומיד לאחר פרישתו כשחקן הפך למאמנה. הקבוצה זכתה באליפות הליגה הספרדית ארבע פעמים, הגיעה לגמר גביע אירופה ב-1974 וזכתה בגביע הביניבשתי. בין 1964 לבין 1974 שיחק ארגאונס ב-265 משחקי ליגה במדי אתלטיקו מדריד והבקיע 123 שערים. במדי נבחרת ספרד הופיע 11 פעמים והבקיע שלושה שערים. אראגונס הוא אחד מ-8 שחקנים בלבד אשר קיבלו את תואר "מעמד האגדה" היוקרתי של המארקא, העיתון הנפוץ ביותר בספרד.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אראגונס החל את קריירת הכדורגל שלו בחטאפה ב-1957. ב-1958 חתם אראגונס בריאל מדריד, אך לא זכה לשחק במדי הקבוצה הבוגרת. הוא הושאל למספר קבוצות שונות, בהן רקראטיבו הואלבה והרקולס אליקנטה. ב-1960 הצטרף אראגונס לריאל אוביידו, עימה ערך את הופעת הבכורה שלו בליגת העל הספרדית. בין 1961 לבין 1964 היה שחקנה של ריאל בטיס, שבמדיה הבקיע 33 שערים ב-86 משחקים. לאראגונס היה חלק בזכיית נבחרת ספרד ביורו 1964 - הוא נכנס כמחליף ברבע הגמר מול נבחרת אירלנד.

בעת משחקו באתלטיקו מדריד זכה אראגונס לכינוי "Zapatones" שמשמעו "מגפיים גדולים". במדיה הבקיע שערים רבים, וב-1970 אף זכה בתואר הפיצ'יצ'י - מלך השערים של הליגה הספרדית (אם כי חלק אותו עם שני שחקנים נוספים). ב-1974 הבקיע את שערה היחיד של קבוצתו בתיקו מול באיירן מינכן בגמר גביע אירופה, אך במשחק החוזר הפסידה קבוצתו 4-0.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר פרישתו ממשחק פעיל ב-1974 מונה אראגונס להיות מאמנה של אתלטיקו. כבר בעונתו הראשונה כמאמן הוביל את הקבוצה לתואר - הגביע הביניבשתי. על אף שאתלטיקו מדריד לא הייתה אלופת אירופה, היא השתתפה בטורניר עקב סרובה של באיירן מינכן להשתתף בו בעצמה.

בעונת 1975/1976 זכה אראגונס עם הקבוצה בגביע המלך, ובעונה שלאחר מכן זכה באליפות הליגה היחידה שלו כמאמן. בעונת 1979/1980 עזב את אתלטיקו בעקבות ביצועים דלים של הקבוצה.

ב-1981 החל לאמן את ריאל בטיס, אך בעונה שלאחר מכן חזר לאמן את אתטליקו מדריד. בקדנציה השנייה שלו במועדון, זכו אראגונס והקבוצה בגביע המלך ובסופרקאפ הספרדי - הסופרקאפ היחיד של המועדוון - ב-1985. ב-1986 הדריך את הקבוצה עד לגמר גביע המחזיקות בו הפסידה לדינאמו קייב 3-0.

במחזור החמישי של עונת 1987/1988 החליף את טרי ונבלס כמאמן ברצלונה. למרות המצב העגום בו הייתה הקבוצה, הצליח אראגונס להדריכה לצמרת הליגה ולזכייה בגביע המלך.

לאחר שאימן את אספניול בעונת 1990/1991, חזר אראגונס לאתלטיקו לקדנציה שלישית. בקדנציה שנשמכה שנתיים זכה המועדון בגביע נוסף. ב-1993 הצטרף לסביליה, עימה הגיע להישגים נאים במשך שתי עונות נוספות. בעונת 1995/1996 אימן את ולנסיה, בה שיחק אנדוני זוביזארטה ושהגיעה למקום השני בליגה. בקיץ 1996 הצטרף רומאריו לקבוצה, ובעקבות סכסוך בין השניים, שבעקבותיו הועבר רומאריו לקבוצה ברזילאית, פוטר אראגונס בנובמבר אותה שנה.

בעונות הבאות אימן מספר קבוצות, בהן מיורקה, עימה הגיע למקום השלישי בליגה - המקום הגבוה ביותר אליו הגיעה בהיסטוריה. בעונת 2001/2002 אימן את אתלטיקו מדריד בקדנציה הרביעית והאחרונה שלו בה. הוא עזר לה להעפיל לליגה הראשונה.

בסך הכול, שימש אראגונס כמאמן במשך 757 משחקי לה ליגה.

נבחרת ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 החל אראגונס לאמן את נבחרת ספרד. משחק הבכורה שלו כמאמן הנבחרת היה ב-18 באוגוסט 2004 מול נבחרת ונצואלה. ספרד ניצחה 3-2. במוקדמות מונדיאל 2006 העיפלה ההנבחרת להצלבה מול נבחרת סלובקיה. הנבחרת הספרדית ניצחה אותה בסיכום שני המשחקים 6-2 ועלתה למונדיאל. במונדיאל הגיעה הנבחרת לשמינית הגמר, בו הפסידה לנבחרת צרפת 3-1. למרות רצונו להתפטר, נשאר אראגונס מאמנה של הנבחרת עד סוף הטורניר הבא - יורו 2008.

במוקדמות היורו סיימה הנבחרת כראש בית ו' עם 28 נקודות מתוך 36 אפשריות. בשלב הבתים של הטורניר ניצחה את שלוש משחקיה, כולל ניצחון על אלופת אירופה הקודמת נבחרת יוון. ברבע הגמר ניצחה הנבחרת את נבחרת איטליה בדו-קרב בעיטות עונשין, תוך כדי שהקפטן איקר קסיאס מציג יכולת טובה ומציל ארבע בעיטות בחצי הגמר ניצחה 3-0 את נבחרת רוסיה ובגמר 1-0 את נבחרת גרמניה, ובכך זכתה באליפות אירופה השנייה בתולדותיה. מספר רב של שחקנים נבחרו ל"קבוצת הטורניר", בהם צ'אבי השחקן המצטיין.

בתום הטורניר הוחלף אראגונס על ידי ויסנטה דל בוסקה כמאמן הנבחרת.

באימון נבחרת ספרד ב-2004, תפסו מצלמות טלוויזיה את אראגונס ממריץ את חוסה אנטוניו רייס על ידי אמרות גזעניות כלפי חברו לקבוצה בארסנל, תיירי הנרי: "אמור לחרא השחור הזה שאתה טוב ממנו הרבה יותר. אל תפחד, אמור לו. אמור לו זאת ממני. אתה חייב להאמין בעצמך, אתה טוב יותר מהחרא השחור הזה."

המאורע עורר תגובות רבות בתקשורות הבריטית. לאחר חקירת האירועים, הטילה אופ"א על התאחדות הכדורגל הספרדית קנס בסך 100,000 פרנק שווייצרי (87,000 דולר אמריקני) והזהירה כי כל מאורע עתידי יגרור עונש חמור יותר - הרחקה מטורנירים בינלאומיים, למשל.

כתגובה לכך טען אראגונס בציבור כי אינו גזעני וכי יש לו חברים שחורים. שחקן הנבחרת השחור מרקוס סנה צידד באראגונס ואמר שאינו גזעני כלל אלא אדם נפלא.‏[1]

ב-4 בדצמבר 2013 הודיע אראגונס על כך שהוא פורש מאימון. ב-1 בפברואר 2014 נפטר לאחר מאבק במחלה קשה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן
מאמן
אישי
  • כדורגלן השנה על ידי העיתון ה"מרקה": 1969/70

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Duncan Castles,‏ Senna steals show, באתר עיתון הגארדיאן, 29 ביוני 2008