לואיס קרלוס פרסטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לואיס קרלוס פרסטס (3 בינואר 1898 – 7 במרץ 1990) "אביר התקווה" הברזילאי, השתייך לטננטס: קצינים זוטרים בצבא ברזיל שמרדו בשלטון האוליגרכי. באמצע שנות ה-20 הוא הנהיג מצעד של חיילים ברחבי ברזיל העמוקה, לגיוס תמיכתם של הכפריים. ניסיונותיו הכושלים של השלטון לסכל את המצעד, העניקו לו תהילה גדולה מעבר להשפעתו האמיתית בשל יכולתו של פרסטס, בדומה לצ'ה גווארה, לחמוק ולתעתע ברודפיו.

פרסטס וחייליו נאלצו בסופו של דבר לברוח לבוליביה, שם הוא נענה לחיזוריהם העיקשים של הקומוניסטים ונסע למוסקבה. כשחזר לברזיל באמצע שנות ה-30 כבר היה חבר המפלגה הקומוניסטית. הוא עמד בראש ה-ANL, חזית מאוחדת ההופכת לתנועת המונים הנלחמת בשלטון הלאומני של ז'טוליו ורגאס ובפשיסטים המתעוררים. ורגאס מוציא את ה-ANL אל מחוץ לחוק ומוביל אותה להתארגנות מזוינת. פרסטס וזוגתו הגרמניה ממוצא יהודי נתפסים, היא מוסגרת לנאצים ונרצחת במחנה ריכוז, והוא מושלך לכלא עד 45', אז הוא מקבל חנינה. פרסטס ממשיך לחלוש על המפלגה הקומוניסטית בברזיל עד שנות ה-70.

פרסטס הפך לאגדה בין השאר מכיוון שגילם שילוב של שני דגמי המהפכנים: הגיבור המסתער והקדוש המעונה.

ז'ורז' אמאדו כתב ב-1942 ביוגרפיה בשם O cavaleiro da esperança שתורגמה לעברית ב-1953 כלואיס קרלוס פרסטס אביר התקוה.