לואי-ניקולה ווקלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואי-ניקולה ווקלן
Louis-Nicolas Vauquelin
לידה 16 במאי 1763
סנט אנדרי ד'הברטו, ממלכת צרפת
פטירה 14 בנובמבר 1829 (בגיל 66)
סנט אנדרי ד'הברטו, ממלכת צרפת
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים צרפת
מקום קבורה קלבדוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Antoine François, comte de Fourcroy עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Louis Jacques Thénard עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • חבר זר של החברה המלכותית (11 בדצמבר 1823)
  • מסדר סן-מישל
  • אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
גילוי הבריליום והכרום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לואי-ניקולה ווקלןצרפתית: Louis-Nicolas Vauquelin;‏ 16 במאי 176314 בנובמבר 1829) היה רוקח וכימאי צרפתי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-12 במאי 1763 בסנט אנדרי ד'הברטו (Saint-André-d'Hébertot) שבנורמנדי, לניקולה ווקלן וקתרין לבית לה-שארטייה[1]. הוריו היו ממעמד האיכרים הנמוך, האב היה מנהל העבודה בטירת סנט אנדרי ד'הברטו. לואי-ניקולה עצמו היה אוטודידקט. תחילת הכשרתו המקצועית הייתה כלבורנט בבית מרקחת ברואן בשנים 1777 עד 1779. ב-1783[דרוש מקור] עבר לפריז ושם הפך לבן חסותו של אנטואן פורקרואה (Antoine François, comte de Fourcroy), כימאי ופוליטיקאי צרפתי, שתמך בו כלכלית, דאג להשכלתו וקידם אותו במערכת המדעית. עד 1791 הועסק כלבורנט בז'רדן דו רואה. ב-1791 התמנה לחבר באקדמיה המלכותית למדעים. בעזרת קשריו המדעיים והפוליטיים של Fourcroy התמנה לתפקידים מגוונים: מפקח המכרות, פרופסור בבית הספר למכרות, פרופסור באקול פוליטקניק[דרוש מקור]. בהמשך היה גם פרופסור לכימיה בקולז' דה פראנס ובז'רדן דה פלאנט. מ-1809 ועד מותו כיהן כפרופסור לכימיה בפקולטה לרפואה בסורבון. ב-1827 נבחר לפרלמנט כנציג מחוז קלבדוס.

נפטר ב-14 בנובמבר 1829, במהלך ביקור בעיירת הולדתו.

פעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה מחלוצי השיטה לקביעת ריכוז חומרים בתמיסה באמצעות "תהליך הסתירה". מ-1791, כשמונה חבר באקדמיה המלכותית למדעים, היה שותף לעריכת כתב העת הצרפתי למדע הכימיה ה-Annales de Chimie. ב-1797 גילה את היסוד כרום אותו הפיק מבצר עופרת ממכרה בהרי אורל. ב-1798 גילה את היסוד בריליום אותו הפיק מאמרלד. ב-1806 גילה את האספרגין, גילוי ראשון של חומצת אמינו.

מחקריו הראשונים התפרסמו תחת השם של אנטואן פורקרואה הפטרון שלו, בהמשך פורסמו במשותף. החל מ-1790 החל לפרסם באופן עצמאי, מאז פרסם 376 מאמרים.

אותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.