לואי הראשון, דוכס אורליאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לואי הראשון דוכס אורליאן (13 במרץ 1372 - 23 בנובמבר 1407) היה דוכס אורליאן ועוצר צרפת, בנו של שארל החמישי ואחיו של שארל השישי, מלכי צרפת.

ב-1380 נפטר אביו, המלך שארל החמישי, ואחיו הבכור של לואי, שארל השישי, ירש את הכתר. היות ששארל היה בן 12 שנה בלבד, שימש כעוצר בשמו דודו, פיליפ השני, דוכס בורגונדיה (שהיה אחיו של המלך שארל החמישי). ב-1388, בהיותו בן עשרים שנה, לקח שארל השישי את השלטון לידיו, ואחיו לואי שימש כיועצו הראשי. ב-1389 נשא לואי לאישה את ולנטינה ויסקונטי, בתו של ג'אן גָלֵאָצוֹ ויסקונטי הדוכס הראשון של מילאנו.

ב-1392, לאחר שהמלך שארל השישי לקה במחלת נפש, קיבל לואי את התואר דוכס אורליאן, ואשת המלך איזבו מבוואריה שימשה כעוצרת בשמו. אך למעשה, ניהול ענייני המדינה נפל לידיו של פיליפ השני דוכס בורגונדיה. במצב דברים זה הפך לואי הראשון דוכס אוליאן ליריבו העיקרי של פיליפ השני, וזכה למעמד גבוה במועצת המדינה. נפוצו שמועות כי לואי הראשון דוכס אורליאן תינה אהבים עם איזבו מבוואריה, אשת אחיו.

ב-1402 רכש לואי את דוכסות לוקסמבורג כדי למנוע רצף טריטוריאלי מדוכסות בורגונדיה, ששלטה כבר בפלנדריה. ב-1404 נפטר פיליפ השני דוכס בורגונדיה, ולואי הפך לעוצר ממלכת צרפת בשם אחיו המלך שארל השישי. אולם בנו של פיליפ השני, ז'אן הראשון דוכס בורגונדיה, טען אף הוא לזכותו לשמש כעוצר הממלכה, מה שגרם למאבק על השלטון, והביא למעשי איבה בין בית בורגונדיה לבין בית אורליאן.

ב-20 בנובמבר 1407 נפגשו שני הצדדים לשיחות פשרה בפריז. אך שלושה ימים בלבד לאחר מכן נרצח לואי בידי עושי דברו של בן דודו, ז'אן הראשון דוכס בורגונדיה.