לואי השני, מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואי השני

לואי השני "המגמגם"צרפתית: Louis II le Bègue) ‏(1 בנובמבר 846 - 10 באפריל 879) היה מלך צרפת בשנים 877 - 879 ומלך אקיטן בין 867 - 879.

לואי היה בנם של המלך שארל הקירח וארמנטרוד מאורליאן. ב- 10 בפברואר 856 אביו השיא אותו לאחת מבנותיו של אריספו דוכס ברטאן שהעניק ללואי, שהיה בן עשר שנים בלבד, את דוכסות לה מאן ואת העיר לה מאן כבירתו[דרושה הבהרה]. צעדים אלה גרמו למורת רוח בקרב אנשי האצולה של ברטאן. בנובמבר 857 נרצח אריספו דוכס ברטאן וב- 858 סאלומון מברטאן ורובר החזק מרדו בשארל הקירח וקראו ללודוויג הגרמני מלך פרנקיה המזרחית לפלוש לפרנקיה המערבית. בספטמבר של אותה שנה לודוויג הגרמני הגיע לאורליאן, פגש את מנהיגי המורדים וגירש את לואי מלה מאן.

בשנת 867, בימי שלטון אביו, הוא הוכתר למלך אקיטן. כאשר שארל הפך לקיסר האימפריה הרומית הקדושה ונסע להגן על איטליה, השאיר את לואי כעוצר הממלכה תחת פיקוח יועציו ונציגי הכנסייה.

במות אביו הם הכריחו את לואי להכיר בסמכותם למנות את המלך והכתירו אותו בתנאי שישמור על זכויותיהם. נתון למרותם, ללואי לא הייתה הרבה השפעה פוליטית. בתקווה לשנות את המצב, הוא החליש את הכתר על ידי חלוקת נחלות שונות במטרה לזכות בתומכים.

בשנת 862 הוא נישא לאנסגרדה מבורגונדיה והיא ילדה שני בנים, לואי וקרלומן. אשתו השנייה, אדלייד יהודית מפריז, ילדה לו בת אחת, הנסיכה ארמנטרוד. אשתו השלישית, לואיטגרד מסקסוניה, ילדה לו בן נוסף, שארל, שנולד לאחר מות אביו.

בריאותו של לואי הייתה רופפת והוא מת שנתיים בלבד אחרי אביו. לאחר מותו, חולקה הממלכה בין שני בניו, לואי וקרלומן.