לואי התשיעי, מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואי התשיעי מלך צרפת מאת אל גרקו, 1592-5
פסלו של לואי התשיעי "הקדוש" בכנסיית סן שאפל באיל דה לה סיטה שבפריז
פסלו של לואי התשיעי בכנסיית פטרוס הקדוש ביפו

לואי התשיעי "הקדוש"צרפתית: Louis IX, Saint Louis) ‏(25 באפריל 1214 - 25 באוגוסט 1270) היה מלך צרפת מ-1226 ועד מותו. בנם של לואי השמיני ושל בלאנש מקסטיליה. השתתף בשני מסעי צלב, השביעי (למצרים) והשמיני (לתוניסיה), לכן זכה לכינוי "קדוש".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשירש את כס המלכות היה רק בן 12, לכן אמו משלה בשמו כעוצרת. נשא לאשה את מרגרט מפרובנס, שילדה לו 11 ילדים, ובהם פיליפ שירש את הכתר אחרי מות אביו ב-1270.

בלאנש מקסטיליה הייתה עוצרת שניהלה בחוכמה את ענייני המדינה. ב-1229 הביאה לקיצם את מסעי הצלב האלביגנזים (המינים הקתרים שכונו אלביגנזים על שם העיר אלבי שבדרום צרפת), וחתמה על הסכם שלום עם רוזן טולוז ריימונד השביעי. ב-1234, כאשר העבירה את השלטון לבנה, המלך לואי התשיעי, צרפת הייתה חזקה ומשגשגת.

לואי התשיעי רכש מבלדווין השני מקורטניי, אז שליט קונסטנטינופול, את נזר הקוצים של ישו והחליט לבנות קפלה מלכותית מיוחדת לאחסנתו ואחסנת עוד שרידי קודש נוצריים, היא סנט שאפל. הכנסייה נבנתה בשנים 1242-1248 ונחנכה ב-26 באפריל 1248.

ב־1242 ניצח המלך לואי התשיעי את הנרי השלישי מלך אנגליה, אך חלה במלריה בביצות אקיטן. ב־1244 חלה באנמיה ממאירה, וכמעט איבד את חייו. הוא נשבע שאם יבריא יצא למסע צלב נגד הכופרים המוסלמים. ב-25 באוגוסט 1248 הפליג מדרום צרפת למסע הצלב השביעי במצרים. בילה שמונה חודשים באי קפריסין בהכנות ממושכות לפלישה למצרים (ששלטה גם בארץ ישראל). בסוף מאי 1249 הפליג למצרים, וביוני של אותה שנה כבש את דמיאט שבשפך הנילוס. כתוצאה מקרב פארסכור (6 באפריל 1250) נפל בשבי עם כל צבאו ב-13 באפריל של אותה שנה, אך שוחרר ב-6 במאי 1250 תמורת כופר נפש. שרידי צבאו שבו לצרפת, אך הוא הפליג לעכו כדי להגן על הערים שהוחזקו בידי הצלבנים נגד התקפה אפשרית מצד המוסלמים. הוא ביצר מחדש את הערים עכו, קיסריה, יפו וצידון, נשאר בארץ ישראל ארבע שנים ושב לצרפת ביולי 1254. הוא ראה את כישלונו כעונש על חטאיו והחליט להקדיש את עצמו למעשי צדקה.

לואי התשיעי חתם על הסכם שלום עם חיימה הראשון, מלך אראגון, שבו ויתר על העיר מונפלייה שבדרום צרפת ועל אזור הגבול עם קטלוניה, תמורת פרובנס וחבל לנגדוק.

ב-2 ביולי 1270 הפליג עם צבאו מדרום צרפת למסע הצלב השמיני והגיע אל חופי האי סרדיניה, וב-18 ביולי נחת בחוף תוניסיה וחנה במבצר שהוקם על חורבות קרתגו העתיקה. הוא המתין שם לבואו של אחיו הצעיר, שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה, אולם אז פרצה מחלת הדבר בקרב צבאו. הוא חלה במחלה ונפטר שם ב-25 באוגוסט 1270‏[1]. שארל הגיע מאוחר יותר באותו יום והחליט על הפסקת מסע הצלב. ב-11 בנובמבר של אותה שנה עזבו הצלבנים את חופי תוניסיה והפליגו לסיציליה. עצמותיו של לואי התשיעי הועברו לצרפת על ידי בנו פיליפ (שירש את הכתר בשם פיליפ השלישי) במסע שעבר דרך איטליה, הרי האלפים, העיר ליון, בורגונדיה ושמפאן, ונטמנו בנקרופוליס של מלכי צרפת בבזיליקת סן דני ליד פריז.

ב־1297 הוכרז המלך לואי התשיעי לקדוש על ידי הכנסייה הקתולית.

על שמו קרוי אחד האיים של פריז, איל סן לואי וערים רבות ברחבי העולם כסיינט לואיס במדינת מיזורי בארצות הברית וסאו לואיס במדינת מרניאו בברזיל.

יחסו ליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדיקותו הרבה לדת הנוצרית, השפיעה על יחסו ליהודים. בזמנו נערך משפט פריז - הוויכוח בין חכמי היהודים והנוצרים על התלמוד. בעקבותיו התרחשה השריפה הגדולה של התלמוד בפריז (1242). יחד עם התלמוד נשרפו ספרים אחרים בעלי חשיבות, כמו ספרי הרמב"ם ופילוסופים יהודים אחרים. השריפה פגעה קשות בבתי המדרש של בעלי התוספות בצרפת, רובם נחרבו, והועתקו לגרמניה. בזמן מסע הצלב השמיני הוציא לואי צו גירוש על כל יהודי צרפת, אך הוא נשמר רק בנחלות המלך.

למידע נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המידע עליו ידוע מספרו של ז'אן דה ז'ואנוויל (1224-1319) "תולדות לואי הקדוש". ז'אן היה אביר מחבל שמפאן שהשתתף עם לואי במסע הצלב השביעי.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
לואי השמיני
מלכי צרפת הבא:
פיליפ השלישי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]