לואי שארל דה לה בורדונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואי שארל דה לה בורדונה
Louis Charles de la Bourdonnais
1795 ‏- 1840 (בגיל 45 בערך)
Louisdelabourdonnais.jpg
הישג בולט היה מס' 1 בעולם בתקופות בשנים 1821‏-1840
מד כושר מרבי 2582 בשנת 1836
ארצות מגורים צרפת

לואי שארל דה לה בורדונה (Louis Charles de la Bourdonnais בצרפתית) (1795 - 13 בדצמבר 1840) היה שחמטאי אמן צרפתי, בן המאה ה-19, שנחשב לשחקן השחמט החזק בעולם‏[1], ובדיעבד לאלוף עולם בלתי רשמי בין השנים 1821 ל-1840. עד היום הוא נחשב לגדול שחקני צרפת, מלבד פילידור.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לה בורדונה נולד באי ראוניון שבאוקיינוס ההודי למשפחה עשירה ומיוחסת. סבו, ברטרנד פרנסואה דה לה בורדונה היה אדמירל מפורסם ומושל בראוניון (שנקרא בורבון עד 1793) ובמאוריציוס.

ב-1814 נשלח ללמוד בפריז, שם למד לשחק שחמט. לה בורדונה נדבק בתאווה ל"משחק המלכים" והיה משחק בכל יום, ולעתים אף על סכומי כסף פעוטים.

ב-1821 היה לשחקן השחמט החזק בעולם, לאחר שהביס את מורו אלכסנדר דשאפל.

ב-1824 ביקר באנגליה כדי להתמודד מול מיטב אמני השחמט האנגליים, אותם הביס. אז הוכרז כגדול שחקני השחמט של אירופה. במשך 10 שנים האנגלים הכירו בנכונות תיאור זה, עד שבאה ההזדמנות להעמידה למבחן בשנת 1834.

ב-1827 פרסם את זכרונותיו של סבו הידוע וב-1833 את Nouveau Traité du jeu des échecs, ספר על יסודות משחק השחמט (ספר זה תורגם אחר כך לרוסית). בספר זה לראשונה נכתבו עצות כיצד לעבוד במקביל עם ספר שחמט וללמוד כיצד לחשב וריאנטים בראש.

רקע שחמטאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לה בורדונה למד את ספרו של פילידור "ניתוח משחק השח" Analyse du jeu des Échecs. למרות זאת שיחק בסגנון שונה, סגנון התקפי אינטואיטיבי , בהתאם למזגו. במילים של אלוף העולם עמנואל לאסקר "ללא קשר לדרך שבה היריב בחר להזיז את כוחותיו, לה בורדונה לחם על מרכז הלוח באומץ ובדמיון".

יעקב ניישטאט כותב בספרו האלופים הבלתי מוכתרים כי "המשחק הטקטי של לה בורדונה, תוך הבטחה של קידום החיילים החופשיים שלו יוצר רושם עז". "משחק זה חושף בעוצמה רבה עוד יותר את היתרון האסטרטגי על פני יריבו. התחבולות של לה בורדונה מבוססות על יסודות עמדתיים מבוססים"

אלו היו הצעדים הראשונים של האסטרטגיה שהודגמה בצורה מבריקה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 על ידי פול מורפי.


8 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png רץ שחור Chess l44.png Chess d44.png צריח שחור מלך שחור
7 }}}} Chess l44.png Chess d44.png רגלי לבן Chess d44.png Chess l44.png רגלי שחור רגלי שחור
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 רגלי שחור Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png מלכה לבנה Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
2 רגלי לבן Chess d44.png Chess l44.png רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי לבן רגלי לבן
1 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png צריח לבן Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png מלך לבן
א ב ג ד ה ו ז ח

עמדת הסיום של המשחק מקדונל - לה בורדונה לאחר מסע השחור 37... ה2 נחשבת לאחת מעמדות הסיום המרשימות ביותר של המאה ה-19. פילידור בוודאי היה נהנה לראות הסתערות מרהיבה כל כך של החיילים השחורים.


דו-קרב מקדונל - לה בורדונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לה בורדונה ידוע יותר מכל כמי ששיחק, (נגד האירי אלכסנדר מקדונל) את דו-קרב השחמט החשוב הראשון בהיסטוריה של המשחק - התמודדות שכללה למעשה שמונים וחמישה (לפי מקורות אחרים שמונים ושמונה) משחקים שהתחלקו על פני שש תת-התמודדויות שנערכו בלונדון בין יוני לאוקטובר 1834. מארגן ההתמודדויות היה גורג' ווקר, תאורטיקאי, היסטוריון, סופר, ומייסד מועדון השחמט של וסטמינסטר. "מרתון וסטמינסטר" היה הקרב הראשון על כתר השחמט, קודם לדו קרבות הרשמיים על אליפות העולם.

משחקיהם של מקדונל ולה בורדונה פורסמו בהרחבה ונותחו על ידי פרשנים ברחבי אירופה. הם גם כללו חידושים רבים, אשר חלקם עדיין משוחקים היום. ניתן לראות בהתמודדות את ראשיתו של העידן המודרני בשחמט.

לה בורדונה ניצח בדו-קרב הכולל בהפרש ניכר, עם 45 ניצחונות, 13 תוצאות תיקו ו-27 הפסדים, לפי גרסה אחת, 44 ניצחונות, 14 תוצאות תיקו ו-30 הפסדים לפי האחרת. שעון השחמט טרם הומצא, ורבים מהמשחקים התארכו עד למעלה משבע שעות. כל יום פרט ליום ראשון, בשעת צהריים, החלו לשחק. במהלך המשחקים עצמם לא החליפו השניים מילים פרט להתראות שח, שכן מקדונל לא ידע צרפתית ולה בורדונה מצידו לא ידע אנגלית. קשיי התקשורת לא מנעו מלה בורדונה מללעוג ליריבו בקול כאשר נטה המשחק לטובת הצרפתי.

לבסוף הופסק הדו-קרב המרתוני משום שלה בורדונה נאלץ לחזור לצרפת כדי לטפל בענייניו הפיננסיים, תחום בו ידע כשלונות חוזרים ונשנים (הוא אף איבד מספר שנים קודם לכן את ירושתו בעסקת נדל"ן מפוקפקת). ההכנות לחידושו נקטעו ב-1835 עם מותו של מקדונל כתוצאה מזיהום בכליות. גם כך, אם כוללים את כל שש ההתמודדויות השונות, זהו הדו-קרב הארוך ביותר בהיסטוריה של המשחק.

חידוש הדו-קרבות בין צרפת ואנגליה המתין עד למשחקים בין אוורד סטאונטון ל-פייר סט. אמאנד.


דו קרבות 1-3 אלכסנדר מקדונל - לה בורדונה


דו קרבות 4-6 אלכסנדר מקדונל - לה בורדונה

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1836 ייסד את כתב העת לשחמט "לה פלמיד" (Le Palamède) על שם הגיבור מהמיתולוגיה היוונית , אחד מהמשתתפים במלחמת טרויה. הירחון הראשון בעולם שהוקדש למשחק והיוצא לאור בצרפת עד היום. בנוסף כיהן בשנותיו האחרונות כמזכיר מועדון השחמט של פריז. התמוטטותו של המועדון הייתה בין הסיבות לכך שלה בורדונה מצא את עצמו שוב חסר כל, ונאלץ למכור את חפציו האישיים ואפילו את בגדיו.

ב-1840 שב ללונדון בעקבות משרה שהוצעה לו. שם נפטר בסוף אותה שנה, בן 45 (או 43) בלבד, מבצקת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ de la Bourdonnais, Louis, באתר Edo Historical Chess Ratings