לודוביקו גרוסי דה ויאדאנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לודוביקו גרוסי דה ויאדאנהאיטלקית: Lodovico Grossi da Viadana, מוכר בדרך כלל בשם לודוביקו ויאדאנה, אף כי שם משפחתו היה גרוסי, 1560 - 2 במאי 1627) היה מלחין איטלקי, מורה ונזיר פרנציסקני ממסדר האחים שומרי המצוות המינוריים. הוא היה המלחין החשוב הראשון שעשה שימוש בטכניקה החדשה של בס ממוספר, אחד העזרים המוזיקליים שהגדירו את סוף תקופת הרנסאנס וראשית תקופת הבארוק במוזיקה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לודוביקו ויאדאנה נולד בוויאדאנה, עיר בחבל מנטובה באיטליה. לפי מסמך שנכתב כ-150 שנה לאחר מותו, היה בן למשפחת גרוסי אך אימץ לו את שם עיר הולדתו כאשר נכנס למסדר האחים המינוריים לפני 1588 (Mompellio 2001). אף כי אין לכך ראיות מן התקופה, יש סברה כי למד אצל קונסטאנצו פורטה (Mompellio 2001). והיה למנצח מקהלה בקתדרלה של מנטובה בשנת 1594. ב-1957 יצא לרומא וב-1602 היה למנצח המקהלה בקתדרלת סן לוקא במנטובה. הוא כיהן ברצף של משרות בקתדרלות שונות באיטליה, בהן קונקורדיה (סמוך לוונציה, ופאנו, בחוף המזרחי של איטליה, שם היה מאסטרו די קאפלה בשנים 1610 - 1612 (Mompellio 2001). במשך שלוש שנים, מ-1614 עד 1617, כיהן במסדר הדתי שלו, שחלש על כל חבל בולוניה (לרבות פרארה, מנטובה ופיאצ'נצה. בשנת 1623 עבר לבוסטו, ובהמשך עבד במנזר סנטה אנדראה בגואלטיירי, סמוך לפארמה. ויאדנה מת בגואלטיירי. (Mompellio 2001).