לודוויג מינקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לודוויג מינקוס (1865 בערך)

לודוויג מינקוס (ידוע גם כלאון פיודורוביץ' מינקוס) (23 במרץ 1826 - 17 בדצמבר 1917), היה כנר ומלחין אוסטרי, מוכר בעיקר בשל המוזיקה שחיבר לבלט בשנות שהותו ברוסיה.

מינקוס נולד בווינה. הוריו היו יהודים שהתנצרו לפני חתונתם. בגיל ארבע החל ללמוד לנגן בכינור. בשנים 1838 - 1842 למד מוזיקה בבית הספר של החברה לידידי המוזיקה (Gesellschaft der Musikfreunde) בווינה. לאחר מכן הופיע ככנר ומנצח בארצות שונות ובשנת 1852 נתמנה לכנר ראשי בתזמורת האופרה של וינה.

ב-1853 עבר לסנקט פטרסבורג ברוסיה כמנצח התזמורת של הנסיך יוסופוב, משרה בה החזיק עד 1855. אז שינה את שמו הפרטי ללאון פיודורוביץ'.

בשנים 1856 - 1861 שימש ככנר ראשי בתזמורת הבולשוי במוסקבה. הוא שימש גם כפרופסור לכינור בקונסרבטוריום במוסקבה שזה אך נפתח.

מינקוס שיתף פעולה עם שניים מגדולי הכוראוגרפים ברוסיה דאז: ארתור סנט-לאון (1821-1910) ומריוס פטיפה.

מהבלטים שלו יש לציין:

מינקוס גם הוסיף מוזיקה לבלטים של מחברים אחרים כמו לג'יזל של אדולף אדם.

בשנת 1886 פרש מינקוס מתפקידו ובשנת 1891 חזר עם אשתו לווינה. מספר בלטים שחיבר לא הצליחו. לאחר מות אשתו ב1895 נשאר בודד והתקיים מפנסיה צנועה שקיבל מרוסיה. במלחמת העולם הראשונה הופסקה הפנסיה הזאת והוא נשאר בחוסר כל. בחורף 1917 לקה בדלקת ריאות קשה ונפטר בגיל 91.

בשנת 1939 הוצאה גופתו על ידי הנאצים בגלל מוצאו היהודי והועברה לקבר אחים אנונימי.

הבלטים של מינקוס עדיין מבוצעים בתכיפות על ידי טובי להקות ורקדני בלט בעולם.

דון קיחוטה הועלה בישראל ב-2005 על ידי להקת הבלט הישראלי וב-2011 על ידי להקת בוריס אייפמן מרוסיה.

המוזיקה של מינקוס היא קלה ונעימה לאוזן. אין בה תזמור מיוחד כמו בבלטים של צ'ייקובסקי שנכתבו באותה תקופה. הוא היה ידוע בעיקר ברוסיה אבל עם עריקת רקדנים כמו רודולף נורייב ומיכאיל ברישניקוב למערב, הוא התחיל להיות פופולרי גם שם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]