לודוויג פלק
| לודוויג פלק 1896 – 1961 |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||
| תרומות עיקריות | ||||||
| חקר חיידקים, פיתוח חיסונים | ||||||
|
||||||
לודוויג פְלֵק (פולנית: Ludwik Fleck; 11 ביולי 1896, לבוב, גליציה – 5 ביולי 1961, נס ציונה) היה רופא, ביולוג, אפידמיולוג וסוציולוג של המדע.
תוכן עניינים |
תולדות חייו [עריכה]
פלק נולד בעיר לבוב שבגליציה שבשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא למד רפואה באוניברסיטת לבוב וקיבל תואר דוקטור לרפואה בשנת 1920. בין השנים 1923 ו-1935 עבד כרופא פנימי בבית החולים העירוני של לבוב וניהל את המעבדה הבקטריולוגית. משנת 1935 ועד 1941 עבד במעבדה פרטית.
ביוני 1941, עם הכיבוש הנאצי, גורשו הוא, אשתו ארנסטינה ולדמן ובנם רישארד-אריה (Ryszard) לגטו. גם שם עבד פלק בבית החולים וייצר חיסון לטיפוס משתן של חולים. ב-1942 העבירו הגרמנים את המשפחה למפעל "לאוקון" לייצור תרופות לשם המשך פיתוח החיסון למחלה.
ב-7 בפברואר 1943 הועבר פלק למחנה הריכוז אושוויץ והועסק שם באבחון מחלות כעגבת וטיפוס בקרב האסירים. מאוחר יותר הועבר למחנה הריכוז בוכנוולד, שבו עסק בייצור חיסון עבור טיפוס. על-פי עדותו,[1] הוא ייצר שני חיסונים: אחד חסר כל ערך, ניתן לחיילי האס אס, והשני, היעיל מאוד, הועבר למעבדות בפריז, שערכו בקרה על הפיתוחים המדעיים בבוכנוולד. ממחנה זה שוחרר ב-11 באפריל 1945. פלק, בנו ואשתו, שעבדה במעבדה באושוויץ, התאחדו אחרי המלחמה בלובלין. משם עלה בנם לישראל.
בשנים 1945–1952 כיהן כראש המחלקה למיקרוביולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת לובלין וב-1952 עבר לוורשה. בשנת 1954 נבחר לאקדמיה הפולנית למדעים. מחקריו בתקופה שבין 1946 ו-1957 דנו בהתנהגות לויקוציטים בזיהומים בתנאי דחק ("עקה" או "לחץ"). בשנים אלה פרסם 87 מאמרים אקדמאים בכתבי עת פולניים, צרפתיים, בריטיים ושווייצריים. בשנת 1951 קיבל פרס לאומי להישגים מדעיים ובשנת 1955 קיבל את "צלב מסדר התחיה של פולין" כהוקרה לתרומתו המדעית לתקומת המדינה לאחר מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1957, עלה פלק לישראל. וכיהן במשרה ייחודית במחלקה לפתולוגיה ניסויית במכון הביולוגי בנס ציונה יחד עם ידידו הטוב מרקוס קלינגברג. הוא נפטר בשנת 1961 מהתקף לב.
הגותו בסוציולוגיה של המדע [עריכה]
פלק הקדים רבים מהסוציולוגים של המדע בתובנות ומחקרים. הוא הקדים את תומאס קון ברעיון הפרדיגמה המדעית. קון הכיר בקדימות זו והזכיר את פלק בהערת שוליים בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות". לדבריו, מדענים נכנסים ל"קולקטיב חשיבתי" שבמסגרתו הם מפענחים תצפיות ותוצאות ניסויים אמפיריים. כתוצאה מכך האמת המדעית היא פרי של מבנה חברתי. הוא הקדים בדברים שכתב בספרו משנות ה-30 של המאה ה-20 Genesis and Development of a Scientific Fact את ההקונסטרוקטיביזם החברתי במדע. הוא חקר את היחס למחלת העגבת לאורך הדורות וגילה שלאותן תופעות ניתנו שמות שונים בקרב מדענים שנבעו מגישותיהם החברתיות והמוסריות. כתוצאה מההבניה החברתית של המדענים הם פירשו באופן שונה את התצפיות. הוא לא נחשב לסוציולוג של המדע בשעתו אך כיום רבה ההכרה בו כמי שקידם את התחום.[2].
לקריאה נוספת [עריכה]
- Fleck Ludwik, Genesis and Development of a Scientific Fact, The University of Chicago Press, (1981 translation of 1935 German original) ISBN 0226253252
- The Problem of Epistemology [1936] (in R.S. Cohen and T. Schnelle (eds.), Cognition and Fact - Materials on Ludwik Fleck, Dordrecht: Reidel, 1986)
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מירון רפופורט, המהפכן מנס ציונה, באתר הארץ, 8 בפברואר 2005 - מאמר מקיף על אודותיו
- דף באתר הפילוסופיה הפולני (באנגלית)
- 4S פרס לודוויג פלק (באנגלית)
- ביוגרפיה (בפולנית)
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מירון רפופורט, המהפכן מנס ציונה, באתר הארץ, 8 בפברואר 2005.
- ^ על שמו ניתן פרס החברה ללימודי סוציולוגיה של המדע: ראו [1]
